הבלוג של אבו אלמוג

אני עוזב לרגע את מסע הבחירות (הססמה המתגבשת היא "גל אחד טוב נגד השער הצהוב", ואם לא תעשו משהו מיידי, אז זה זה.) כדי לחשוב איך כדאי לפעול כשאקבל לידי את הכוח המוחלט, ואשלוט ללא עוררין בוועדת הקליטה של אשחר. אז יש לי כמה דוגמאות ללמוד מהן, אבל הכי טובה היא שרה פיילין.

זו תופעה די מדאיגה. לפני כמה זמן תרגמתי את ספרו של סינקלייר לואיס "זה לא יכול לקרות כאן", על אמריקה הנופלת לידיו של משטר פשיסטי בשנות השלושים, ותוך כדי תרגום שמתי לב לכמות המדהימה של הקבלות שיש בין אותו דיקטטור פשיסטי דמיוני שיצר לואיס, בחור בשם ברזיליוס וינדריפ, ובין פיילין. הבחורה הזאת מסוכנת, והסיפור עם חברת הקונגרס גבריאל גיפורדס שסומנה על ידה כמטרה, ולאחר מכן התנקשו בחייה, רק מוכיח את זה. אבל מה, כל אחד כאן יודע שהסכנה האמיתית מארצות הברית הוא השוורצע חייע בבית הלבן שיכריח אותנו לחזור לגבולות 67, ולא פיילין. חוץ מזה, אתם יודעים, היא הולכת להיות הנשיאה עוד מעט אז גם כדאי ללמוד ממנה, וגם כדאי להיות נחמד אליה כי אם אני רוצה הכרה של ארצות הברית באו"ם לסולטנות הדאהר אל עומרית של אשחר, סח'נין וערב נעים (אני מתחיל בקטן, ובכוונה השארתי את רקפת ויובלים בחוץ, כי אני מתכוון לכבוש אותן בדם ואש!), אז צריך להיות נחמד אליה. בקיצור, בנאדם מרתק, וגם אישה מאוד מושכת, לטעמי. ברונטיות אסרטיביות עם שברייה בין השיניים תמיד עשו לי את זה.

ב"זה לא יכול להיות כאן" נתקל הנשיא וינדריפ בבעייה, שלאחרונה גם פיילין נתקלה בה. הדרך בה שתי הדמויות התייחסו לבעייה דומה, מראה, לדעתי, על הדרך שעברנו משנות השלושים, דרך שנת 1984 עד היום. אז וינדריפ בחר לו לסמל את הכוכב המחומש, כדי ליצור משקל שכנגד למגן דוד היהודי, שכידוע מופיע גם כסמל של ברית המועצות בצורת כוכב משושה. אחרי שהסמל הופץ פה ושם, הסתבר שהסמל של ברית המועצות הוא בדיוק אותו כוכב מחומש. וינדריפ לא אמר נואש, ומייד הסביר שסוכנים זרים (שגם אותרו והוצאו להורג באותה הזדמנות) חדרו למנגנון התעמולה של המפלגה והפיצו את שקריהם. הכוכב המחומש ננטש, נקרע מכל פרסומי המפלגה, והוחלף ב"גלגל המיסטי". טוב. זה שנת 1935. היום אנחנו בשנת 2011, ונורא מעניין מה עושה פוליטיקאי שנתפס כשהוא אומר דבר הבל מוחלט בביטחון עצמי שרק לווינדריפים ולפיילינים של עולמנו יש.

אז שרה פיילין יצאה למסע אוטובוסים ברחבי ארצות הברית באתרים היסטוריים. משהו כמו ביבי ושרה נתניהו שמטיילים ומדברים על הכרזת העצמאות של ארצות הברית.  אבל לא כמו ביבי שאני מאמין שהוא יודע בעל פה את הכרזת העצמאות של ארצות הברית, כי הוא כל כך אמריקאי הניתאי הזה, ומעניין אם הוא יודע בעל פה את הכרזת העצמאות שלנו, ואני מתערב שלא, אז פיילין (לא נקרא לה כאן שרה, כדי לא להתבלבל) לא מבינה כלום בהיסטוריה אמריקאית, והטיול שלה הפך לבדיחה.

כל ילד אמריקאי מכיר את הסיפור על פול ריוויר. הוא פטריוט אמריקאי שכשהבריטים הגיעו במלחמת העצמאות להילחם בו, רכב עם אנשיו והזהיר את המיליציה המקומית על בואם. הגירסה המוכרת של הסיפור נכתבה על ידי הנרי וורדסוורת' לונגפלו, בשיר שנלמד בכל בית ספר יסודי בארצות הברית. השיר הוא די ארוך, ואשקרה די משעמם ואני מבין את פיילין שלא ממש הפנימה. אז אני מביא רק את הבית הראשון והאחרון -

Listen my children and you shall hear
Of the midnight ride of Paul Revere,
On the eighteenth of April, in Seventy-five;
Hardly a man is now alive
Who remembers that famous day and year.

He said to his friend, "If the British march
By land or sea from the town to-night,
Hang a lantern aloft in the belfry arch
Of the North Church tower as a signal light,
One if by land, and two if by sea;
And I on the opposite shore will be,
Ready to ride and spread the alarm
Through every Middlesex village and farm,
For the country folk to be up and to arm.

So through the night rode Paul Revere;
And so through the night went his cry of alarm
To every Middlesex village and farm,-
A cry of defiance, and not of fear,
A voice in the darkness, a knock at the door,
And a word that shall echo for evermore!
For, borne on the night-wind of the Past,
Through all our history, to the last,
In the hour of darkness and peril and need,
The people will waken and listen to hear
The hurrying hoof-beats of that steed,
And the midnight message of Paul Revere.

בקיצור, ריוויר סגר עם חבר שלו שאם הבריטים יגיעו מהיבשה הוא ידליק פנס אחד במגדל הכנסייה, ואם יגיעו מהים ידליק שניים. לאחר שהאות ניתן עבר על סוסו בכל הכפרים באזור והזהיר בצעקותיו את התושבים שהבריטים באים.

אצל פיילין הסיפור היה קצת שונה. ריוויר אצלה "הזהיר את הבריטים שהם לא יוכלו לקחת לנו את הנשק, בכך שצלצל בפעמונים". זה דבר הבל כה גמור ומוחלט שקשה לחשוב על מקבילה ישראלית. אולי פוליטיקאי ישראלי שהיה אומר שטרומפלדור בתל חי צלצל בפעמונים ובכך הזהיר את הערבים שלא ינסו לכבוש את אדמת הגליל.

אז מה עושים כשנתפסים בטמטום ובורות? וינדריפ חזר בו והאשים סוכנים זרים. פיילין כבר ברמה אחרת ובעולם אחר, ומתוחכמת הרבה יותר. היא עלתה על זה שאפילו בזמנו של לונגפלו, כמו שהוא כותב בשיר, היו מעט אנשים חיים שזכרו את ריוויר באופן אישי. אז גם הלונגפלו הזה חי כבר לפני איזה מאה מאתיים שנה לפחות, ודי בטוח שהיום, אה... מאתיים שלוש מאות שנה אחרי ריוויר אין אף אחד שזוכר מה היה שם. אז למה שהגירסה של פיילין למה שקרה כל כך מזמן ואף אחד לא זוכר באופן אישי היא לא הגירסה הנכונה? הגירסה של פיילין היא האמת ושמישהו יוכיח אחרת!

רציתי להביא תמונה של ריוויר או של לונגפלו, אבל פיילין פשוט עושה לי את זה, ונתתי להורמונים להשתולל. אז תשטפו את העיניים ותמשיכו לקרוא. המקור לתמונה הוא בוויקישיתוף שזה מאגר של תמונות חופשיות שיש שם תמונות אפילו יותר מדליקות של פיילין!

אז פיילין מתעקשת על הגירסה שלה להיסטוריה האמריקאית, ויש לה גם הוכחה, זה כתוב בוויקיפדיה.

הוויקיפדיה, כידוע, היא אנציקלופדיית אינטרנט שנערכת על ידי הגולשים, ואלו מיהרו לערוך את הערך על פול ריוויר כך שיתאים לגירסתה של פיילין. כך שהערך נערך כך ש"לפי אחת הגירסאות צלצל ריוויר בפעמונים" וכי האנשים שהזהיר היו מבחינה חוקית נתינים בריטים, כך שהערך על ריוויר בוויקיפדיה ישקף את אמירתה של פיילין כי ריוויר צלצל בפעמונים כדי להזהיר את הבריטים. כידוע, לא ניתן להוסיף מידע לוויקיפדיה בלי אסמכתאות, ולכן הובאו כאסמכתא לאמירות אלו דבריה של פיילין עצמה.

למי שלא מכיר מספיק את הוויקיפדיה, כל הגירסאות הקודמות נשמרות, גם אחרי שהערך עבר שינוי. אז זו אחת הגירסאות הכוללות את עריכת ההיסטוריה הרטרואקטיבית על פי דברי פיילין. בדף השיחה של הערך (לכל ערך יש דף שיחה, שבו מסבירים העורכים השונים מדוע תיקנו את הערך, מה היה שגוי, או מתווכחים על נכונות עובדות שנוגעות לערך) יש דיון די רציני ומקיף, שכולל גם חרפות וגידופים איומים נגד פיילין, ובסופו של דבר התגבשה גירסה שאיננה כוללת את השטויות של פיילין - נכון לשנייה בה אני כותב את הפוסט הזה. לכל ערך יש גם דף היסטוריה המראה רשימה של כל השינויים שהוא עבר, וליד כל שינוי תקציר עריכה בו מנמק העורך מדוע ביצע את השינוי. גם בדף הזה אפשר לראות את מלחמת העריכה בוויקיפדיה האנגלית. הטיעון הכי מרגש שם לטובת הוספת גירסת פיילין ניתן ב-5 ביוני בשעה 15:04 והיה "הבינו שאין זה תפקידנו כוויקיפדים לקבוע מהי האמת, אלא רק להביא מקורות משניים אמינים, ומוסיף את ה-LA טיימס כמקור". המקור היה כמובן ציטוט לדבריה של פיילין. כך שהמדובר במעגל קסמים. פיילין אומרת דבר הבל. זה מצוטט ב-LA טיימס. הערך בוויקיפדיה עובר שינוי כך שיתאים לדבר ההבל, כשהמאמר מה-LA טיימס מובא כמקור, ולאחר מכן ניתן יהיה לומר שדבריה של פיילין הם כה נכונים עד שאפילו הערך בוויקיפדיה תומך באמור בהם.

אני מקווה שאף פוליטיקאי ישראלי לא קורא את הבלוג הזה. כי, למשל, כשביבי מספר שראה חיילי מנדט בריטים, או שנתן אזרחות לפולארד, או שישב בממשלה עם גנדי, אז כבר לא צריך לגמגם ולהתבייש. פשוט צריך לקחת יוזמה, לערוך את הערך בוויקיפדיה כך שישראל קיבלה את עצמאותה בשנת 1950 (כך שביבי שנולד ב-1949 יכול היה לראות את החיילים הבריטים ב-1950), או שגנדי היה שר בממשלת ביבי, או שביבי נתן באמת אזרחות לפולארד, והכל בא על תיקונו בשלום. ג'ורג' אורוול כבר הבין את העניין הזה כשכתב את 1984. ופיילין דווקא הפנימה את זה לא רע. בקרוב אצלנו.

ועוד מילה אחרונה, מה שהפנה את תשומת לבי לעניין היה פוסט בכיכר העיר של הוויקיפדיה העברית מאת ערן בלינסקי שכתב פעם בלוג מאוד מעניין בשם "אנחנו בדרך להיות פרה קדושה" אני חושב שהבלוג כבר לא פעיל כמה זמן, וחבל. אז אם הוא התכוון לכתוב על העניין במקום אחר, וגנבתי לו את הרעיון אני מתנצל, ואני באמת חושב שהוא היה מציג את זה הרבה יותר טוב ממני.

חג שבועות שמח!

"גל אחד טוב נגד השער הצהוב!!!!!!!!!!!"