לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אבו אלמוג


Dum spiro - spero

Avatarכינוי: 

בן: 57



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

3/2012

הדודה מינה היא לא הזמינה פתאום דפיקה בדלת הרמטכ"ל בתוך מזחלת נתן קסדה לה ומגפיים את כל מה שבאמצ


עם שאול מופז נתקלתי לראשונה ב-1985. למעשה לא איתו. עד כמה שאני זוכר לא נפגשתי איתו באופן אישי מעולם. אבל נתקלתי ב'מופזית' שזה מין צ'ופצ'יק כזה מצ'וקמק מפלסטיק שמופז המציא שאפשר היה לשים בו את המחסנית של הגלילון ולשים על הרצועה של הנשק. הדבר הזה נחשב אצלנו, התותחנים, למשהו מאוד משפיל, ואפילו ששוטרים צבאיים אכפו את הגזרה, אני יכול להתגאות שבשלוש שנות שירות סדיר זה לא עלה על הרצועה המדוגמת של הנשק שלי - מה זה מדוגמת, החברה שלי הייתה ע. קת"ח. אבל זה סתם שוויץ. אני זוכר שחשבתי שמי שהמציא את הדבר הזה, וממש פיתח ויישם את זה ובטח השקיע מליונים בלייצר ולהפיץ את זה הוא מטומטם אמיתי, ואיך להגיד, מאז לא ממש התבדיתי.

 

היתקלות מס' 2 שלי עם שאול מופז הייתה ב"חומת מגן". אחרי כמה ימים שהיינו זרוקים בענתות בהאנגר ענקי, יצאנו לקרב, וכמו יחממניקים אמיתיים די התמקמנו והתדגמנו (אני כל הזמן במקומות מדוגמים ואני שיא הדיגום, שמתם לב?) באיזה מקום שלא נסגיר את שמו אבל זה היה בבית מגורים שהיה בבנייה. אז זה היה מקום שדיגום ממש לא מילה שמתארת אותו. אולי לוקשורי. משהו שקשה לתאר. זה היה בבניין לדוגמה, והקבלן היה מאוד פטריוט. אז הייתה לנו מקלחת והיה לנו מטבח, ובכלל היו לנו תנאים שפייר הייתי הולך עוד פעם למלחמה אם הייתי יודע שיהיו לנו את התנאים האלה. מה שממש מאמם הוא שהבנייה של הבניין לדוגמה לא הושלמה, אז אנחנו עשינו מה שעשינו, ובצד השני עשו מה שעשו, וכל הזמן הזהירו אותנו מצלפים, והיינו עושים פתיחות ציר לשירותים וכאלה, אבל נון סטופ הייתה שם חבורה של פועלים זרים רומנים שהסתובבה ובנתה את הבניין. עכשיו כשאני חושב על זה זה נס שאף פועל שם לא נהרג, כי היו שם כמה חבר'ה מאוד עצבנים ולחוצי הדק, לפחות בימים הראשונים. פעם אחת אפילו הגיע אלכס ליבק לצלם שם בסביבה, והטבח שלנו - שימו לב, צוות עם טבח אורגני! - כמעט הרג אותו. אבל זו סתם העלאת זכרונות של אדם זקן וחסר תועלת. לענייננו. חלק מהדיגום המדוגם שדוגמה העמדה המדוגמת שלנו היה שהיה לנו ממש חדר טלוויזיה ובו טלוויזיה. ובאחד הימים ראו שם את מופז לוחש לאריק שרון שצריך להיכנס למוקטעה ברמאללה ולהוציא משם את ערפאת. אז טוב. יש כאן שני תסריטים. או שהוא ממש אידיוט ולא מבין שאם הוא נמצא במסיבת עיתונאים ולידו תשע מאות מקרופונים, מהסוג הגדול הזה עם הפרווה, עד כמה שאני זוכר (למה מיקרופון צריך פרווה מישהו יכול להסביר? מה קר לו בחורף?) או שהוא ממש רוצה שיידעו שהוא רוצה להיכנס באם אמא של ערפאת, ומישהו פוליטי עוצר אותו. ואז אני נטיתי לאמץ את ההשערה השנייה, למרות שהיום אני לא סגור על זה, ואם עד אז הרגשתי שאני עזבתי את הכול ובמקום להמצא בביתי עם אשתי וילדי אני נמצא בעמדה הזו, שתהא מדוגמת עד כמה שתהא היא לא ממש תחליף, אז בקיצור שעשיתי את כל זה בשביל שלא יהרגו עוד יהודים בפסח, אז אחרי ששמעתי את מופז הרגשתי שאני ממש נלחם כדי שהוא ימצא חן בעיני מרכז הליכוד, ופייר, זה לא ממש עשה לי מוטיבציה.

 

אז לא ניכנס כאן לכל היתר, התפקוד שלו כרמטכ"ל וכשר ביטחון בתקופה שסגרו את צה"ל, זרקו את המפתח לים, וסיפרו לנו סיפור נחמד שחיל האוויר יכריע מהאוויר, וכל החרא הזה התפוצץ לנו בפנים במלחמת לבנון השנייה, ולא כמה אני מבסוט ממנו בנושא של הכיבוש וסיכולים ממוקדים וכל זה, וגם לא על הזיגזג הדוחה שעשה מליכוד לקדימה, שיש כמה דרכים לעשות את זה והדרך של מופז הייתה הכי מגעילה וקבעה סטנדרטים חדשים בכל מה שאנחנו לא רוצים לראות מפוליטיקאי.

 

סך הכל הדגם הזה של גנרל שהופך לפוליטיקאי די מיצה את עצמו, ומופז הוא אחד התוצרים היותר נחותים של זה. אני לא ממש מחזיק מהגנרלים שלנו, ולדעתי מדובר בעדר די בעייתי של אנשים מוגבלים והתוצאות בהתאם פעם אחר פעם. טוב, נורא אהבתי את יה יה רק בגלל שהלך עם חולצה פתוחה כזו עם השערות בחזה ועשה פרצופים וקולות של מאצ'ו כזה שבגיל 18 נורא מושפעים, וגם ישראל זיו נתן לנו פעם שיחת מפקדים אחרי קו בעזה ודיבר עם כל אחד, ושאל שאלות אישיות, ואחרי כן דיבר נורא אינטליגנטי איזה רבע שעה ואני עד היום נורא מחזיק ממנו, אבל כל השאר נראו לי אז והם נראים לי גם כיום אידיוטים גמורים. סך הכל תחשבו על זה שכשקודקוד כזה מגיע לעמדה שלכם אתם רק רוצים לצאת מהעניין בשלום, ושלא יתפוס איזה מסטיק מודבק מתחת למושב של הכיסא תצפיתן וירתק את כל הקו חודשיים או משהו מהסוג הזה. אז זה מראה על דפקט באישיות, ואני לא רוצה פוליטיקאים עם דפקט באישיות, ופייר בקטע של איש צבא הקבע המשמעתן והלא חכם, מופז נראה לי שהמציא את השבלונה שעושים אותם ממנה.

 

אז לשם מה התכנסנו כאן? סתם לקטר על מופז? מנהיג של מפלגה גוועת שהצליחה להשליך אל הצד את הדבר היחיד שעוד הביא לה קולות, הלווייתן הלבן הגדול ציפי ליבני שמשך את כל בני השבט הלבנבן בחמדמדות שלו, ובמאמיות שלו, ועשה קולות של שמאל, ושידר יושרה והגינות וסבביות ולבנבנות כבר אמרתי? אין מה לשמוח לאיד של הדבר הזה (המפלגה שאחראית למושחתת בממשלות ישראל, ואחת הכושלות שבהן, שלוש וחצי שנים אבודות בדרך אל המדינה הדו לאומית דה פקטו והפצצה האיראנית) . אבל מה שהגניב אותי זה שמופז מתכנן להוביל את המחאה החברתית בקיץ.

 

איך לא חשבו על זה קודם? איך ב-J14 עצמו, בזמן אמת לא זעקו - מופז! בוא והובל אותנו! רק לך חיכינו! למה במופע של שלמה ארצי הוא לא עלה לשיר "לכל מקום שאתה הולך קח שתי חולצות ודוכיפת"? איך זה שהוא לא נכנס לאוהל עם דפני ליף? איך לא בנו פסל שלו ברוטשילד, ליד הגיליוטינה? איך?

 

אבל זה לא מצחיק, זה דווקא נחמד.

 

מדי פעם בבלוג הזה אני כותב על ה-J14, המחאה החברתית בקיץ, והציפיות שיש לי ממנה. אז אם מנסים לפרוט את זה לפרוטות של קואליציה ואופוזיציה ומפלגות באמת אין מה לצפות, וכנראה בתור פוליטיקאים מה שיש לנו יש לנו ומה שאין לנו אין לנו, ולא צפויות הפתעות מרעישות בקטע הזה, ובמילים אחרות לא צעדנו וצעקנו ואיבדנו את הקול והשתוללנו והתרגשנו בשביל עוד כיסא בכנסת ליאיר לפיד או למופז או לכל האחרים שרוצים לתפוס טרמפ. השינוי הוא חשוב יותר ועמוק יותר ולא פרסונלי.

 

השינוי הוא שבכל המפלגות, חוץ מאלה שמחוייבות אידיאולוגית לקפיטליזם החזירי (זה באופן עקרוני הליכוד עד שיצליח להיפטר מנתניהו במהרה בימינו, והדתיים, כי המחאה מריחה משמאל, ושמאל זה לא טוב להתנחלויות, ומכל תרי"ג מצוות נותרה רק מצוות יישוב ארץ ישראל) פתאום מה שנראה כמו סדרי עולם שלא ניתן לשנות - בורדייה קורא לזה 'דוקסה' (עוד ארבעה ימים למנאייק של הגנת התזה. שישי שבת ראשון שני. מפחיד, לא?) הוא כבר לא מובן מאליו, ולא מושך, ולא צריך. וזה סדר העולם הניאו ליברלי, עם ההפרטה כדת מדינה, עם הפערים החברתיים, עם הקפיטליזם החזירי, עם מכירת המדינה לטייקונים בנזיד עדשים. אז פתאום מסתבר שאפשר בלי זה. וזה שינוי שיחלחל בכל המפלגות, ומפלגה שלא תעלה על הקו הזה, ולא תוכיח בשטח שהיא מחוייבת לו, תיסבול, ואפילו מופז הבין את זה אז כנראה שזה מאוד ברור.

 

אז אם מסתכלים ספציפית על מופז, אז חוץ מזה שהוא בכה אצל יאיר לפיד שכשהוא היה קטן הוא היה רעב ללחם, אז לא מצאתי ברקורד שלו התבטאות או עשייה יותר מדי בכיוון הזה. ופייר, יש לי הרגשה שאם יבוא אליו איזה טייקון קטן ויציע לו להוביל איזה הפרטונת באיזה נכס לאומי שבתחום אחריותו, אז הוא לא ממש יגיד לא. אבל העובדה שכדי למשוך קולות הוא לא אומר "אני גנרל." אלא "אוביל את המחאה החברתית." גם אם זה מאה אחוז מזוייף ומצחיק על סף ההזוי, העובדה הזו אומרת הרבה.

 

אז פייר אני מחכה לקיץ, לראות את הקרחת של מופז ליד הבלונד פלטינה (סתם הזיה אווילית. פנטזיה שלא תתגשם. זה והחוטיני הסגול) של דפני ליף והאדום אדום של סתיו שפיר, אבל יש לי הרגשה שתהיה איזה מלחמה עם איראן או משהו אז נראה כבר מה יקרה.

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 29/3/2012 16:15   בקטגוריות אקטואליה, צבא, J14  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אבו אלמוג ב-3/4/2012 07:52



121,468
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבו אלמוג אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבו אלמוג ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)