מסרב להתלהב. לא שהיא לא יפה. היא מאוד יפה. אני רק חושב שאנחנו חייבים להם יותר, לעולים מאתיופיה. אלו שנזרקו לנישה הכי שולית בחברה הישראלית. שמופלים על בסיס יום יומי. שסובלים מתופעות איומות של גזענות חשוכה. אז אני מסרב להתלהב. לא מהקצין האתיופי ולא מהקצינה האתיופית ולא מעורך הדין והרופא, ועורכת הדין והרופאה. אלו עלה תאנה דק למדי על ערווה גדולה מאוד. אבל זה לא זה. זה בכלל לא זה.
זה עצם ההשתתפות בתחרות 'מלכת היופי'. מוסד ריאקציונרי, מפלה, שוביניסטי, שהגיעה העת להעבירו מן העולם. מוסד המציג נשים לראווה כאילו היו חפץ. אם זו ההכרה שלה זקוקה העדה האתיופית אז לא תודה. ודווקא בהקשר הזה של זכויות האישה יש מה להגיד. למשל בנוגע לכפייה של זריקות למניעת הריון לאתיופיות, אירוע מזעזע שיש ממנו ריח של אאוגניקה גזענית משנות השלושים (לאו דווקא בגרמניה. גם ארצות הברית ושבדיה חטאו בחטא הזה). יש גם הרבה מה לומר על הנתון המזעזע והידוע לכל ש-30% מהנרצחות על ידי בן הזוג הן בנות העדה האתיופית. האם הכתרתה של יטאייש איינאו ל'מלכת היופי" תקטין ולו במעט את הנתון הזה? אני חושב שלא. אני חושב שטקס מלכת היופי הוא אישרור ואישוש שנתי לסדר הפטריארכלי הרווח בחברה הישראלית, סדר המוביל בסופו של דבר לתופעות של אלימות כנגד נשים. תופעות שהשוליים הקיצוניים שלהם היא רצח נשים על ידי בן זוגן. לא. יטאייש איינאו אינה אשמה בדבר. היא גדלה בחברה ובתרבות שרוצה לקחת אותה במסלול הידוע והמוכר לכל שבו משאת הנפש היא "אני גם רוצה לעסוק בדוגמנות, כי בשבילי זו שליחות לייצג את הגוונים השונים שיש בישראל. בארץ אין מספיק דוגמניות עם צבע עור כהה". היא אינה יכולה לחשוב מחוץ לקופסה הפטריארכלית. מעטים מאיתנו יכולים. גם אני איני יכול, לפעמים.אבל אני מנסה. ואני איני מציג את גופי לראווה כאילו היה חפץ - גם בהנחה שמישהו היה חפץ לחזות בגוף הזה, הבלה מזוקן.
ועדיין - דווקא המשפט האחרון "זו שליחות לייצג את הגוונים השונים שיש בישראל. בארץ אין מספיק דוגמניות עם צבע עור כהה" הוא מקומם. כי מתחת לעורה הכהה, היא עדיין מנציחה את דימוי הגוף של ה'דוגמנית'. היא עדיין עומדת בסטנדרטים שקובעת התעשייה. מבחינת המשקל, מבחינת יחס השומן בגוף (BMI), מבחינת הגובה, מבחינת הממדים. דימוי, שמה לעשות, רק חלק קטן מהאוכלוסייה יכול לעמוד בו. דימוי שנשים עושות לעצמן דברים נוראים בשביל להגיע אליו. לא, לא מעניין אותי צבע העור. החברה הישראלית למדה לקבל דוגמניות, שחקניות, בדרנים ובדרניות בעלי צבע עור כהה. זה אינו מהווה מכשול. אני כבר רואה את הנישה בפרסומות. אלו המקומות שאנחנו מקבלים בברכה בעלי צבע עור כהה. יש מקומות אחרים שאיננו מקבלים אותם בהם. אבל דוגמניות? דוגמניות כהות עור יש הרבה. אבל הייתי רוצה לראות מלכת יופי עם BMI של עשרים ושמונה. או בגובה של מטר ושישים. או עם חזה קטן. משהו שחורג מהקופסה של 'מלכת היופי' אבל יש בו, למרות זאת, יופי אמיתי. משהו שילדה בת 12 יכולה להסתכל עליו ולהגיד - אמא שלי כזו, אז גם אני כנראה אהיה כזו, אבל זה כל כך יפה!
אז מזל טוב ליטאייש. תהני משנת המלכות שלך. ומקריירת הדוגמנות. ומהפרסומת לשוקולד (נשמע גזעני, נכון? תחשבו על טיירה בנקס והרוזזזמרי. זו הנישה.) ומהחבר הכדורגלן. זה מגיע לך, ביושר. ושיהיו לך חיים יפים. עכשיו כבר די בטוח שלא יפלו אותך בקבלה לעבודה. ושלא תקבלי זריקות שמטרתן למנוע ממך להביא לעולם עוד כמוך. אני רק שואל את עצמי אם מה שעשית אתמול זה צעד קדימה בדרך למדינה שבה גם לקרובת המשפחה שלך שהיא קצת יותר שמנמנה ממך וקצת יותר נמוכה ממך זה לא יקרה. ואני יודע שלא.
אז נסיים בשיר של אסתר רדא. לא בגלל שהיא אתיופית. לא רק בגלל שהיא מוכיחה שהיא משהו מעבר ל'אתיופית היפה', בכישרון אדיר למשחק ולשירה, אלא בגלל שהיא פחות או יותר אחד הדברים הכי יפים והכי מרעננים ששמעתי בזמן האחרון. ממתק אמיתי. סוף שבוע טוב לכולם!
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
