באמת שלא. הוא לא אשם. אשם מי שבחר בו. גם הוא לא אשם. עשרות שנות טמטום של ערוץ 2 הקהו את שכלו של העם הזה. נו, מילא.
למה הוא לא אשם? כי הוא עושה כל מה שהוא יכול. וזה לא הרבה. קראתי את הצעת התקציב. אני לא כלכלן, כידוע. אבל נחרדתי. טרחתי וכתבתי גם שני מאמרים שמסבירים למה נושאים ספציפיים בחוק ההסדרים הם עוול איום ונורא. אני מאמין שזה יותר ממה שהוא עשה.
הם נורא בילבלו אותו, ההרשקוביצים באוצר, עם כל המספרים והאקסלים. והם גם קנו אותו עם הקטע שלא מתקצבים בתי ספר שלא מלמדים לימודי ליבה. וגם קצת הפחידו אותו עם המספרים של הגרעון. ועכשיו, הוא באמת רוצה לעשות טוב, אבל זה גדול עליו בכמה מספרים. אז כשהוא שקע באיך לנסח את העמוד הראשון בהצעת התקציב - "תקציב המדינה אינו עוסק רק במספרים, בקיצוצים, במסים וברפורמות. אלו הם הפרטים הקטנים המרכיבים תמונה גדולה בהרבה. תקציב שעומדת מאחוריו תפיסת עולם אמיתית יהפוך למורה דרך, לכלי המגדיר סדרי עדיפויות, למעצב של חברה אנושית." ואולי גם הרים טלפון לפירון או קלדרון למצוא איזה פסוק יפה (בסוף נפל על "גדולה מלאכה, שכל הנביאים התעסקו בה – שלא שרתה שכינה בישראל עד שעשו מלאכה." לא נורא. יש עוד תקציבים. אפשר בפעם הבאה לא בלחץ ולמצוא משהו יותר יפה) אז ההרשקוביצים ישבו עם האקסלים והמחשבונים, והחליטו על כל מיני דברים, והסבירו לו יפה יפה עד שהוא כמעט הבין, ובסוף חתם. כי זה מה שהוא יכול. יותר מזה - לחתום יפה על מה שמגישים לו אחשדרפני האוצר. יותר מזה אי אפשר. כי אין בגרות. לא תעודת בגרות ולא בגרות נפשית. הבגרות להגיד 'זה גדול עלי. את זה אני לא יכול לעשות עכשיו. לזה צריך הכשרה וניסיון שאין לי". נו, אז עכשיו יש 47% מאוכזבים שלא יצביעו לו בבחירות הבאות. ככה זה עם מפלגות מצב רוח. אבל מה זה עוזר? זה לא שהבחירות מחר.
אז התקציב הזה הוא באמת כל מה שהוא יכול. והוא באמת עבד קשה. ובאמת זה מה שיש וזה מאיפה שיש לקחת וכולם צריכים להקריב. זה כמובן אם מקבלים את המבנה המעוות של החברה הישראלית ושל המערכת הכלכלית כנתון. אז אי אפשר אלא להעלות את המע"מ, ולהעלות את האגרה על העסקת עובד זר על ידי קשיש, ולבטל את ההנחות בארנונה למוסדות לשיקום. זה בגלל שלא נוגעים בתקציב הביטחון, ובטייקונים, וברווחים הכלואים, ולא עושים רפורמות אמיתיות. לא יוצרים מס ירושה, ולא מעלים את מס החברות, ומחפשים את המטבע מתחת לפנס.
אז מתחת לפנס יש באמת הרבה מטבעות. ואפשר לאסוף אותם. אבל המטבעות שנמצאים מתחת לפנס הם המטבעות של ה'לא מחוברים' כמו שכתב גיא רולניק. של הקשישים ושל הסיעודיים, ושל אלו שתובעים אותם בבית המשפט, ושל מי שצריך להשתקם במוסד לשיקום נכים. את המטבעות האלה הכי קל לקחת, בלי מאמץ. מי שקצת יותר מבוסס יודע להסתיר טוב יותר את המטבעות האלה.
דוגמה. הכי קל והכי פשוט להעלות את המע"מ. וזה באמת עוזר להוריד את הגרעון. אבל זו בדיוק המטבע שמתחת לפנס. ואת המע"מ אסור להעלות כי זה הורס את השכבות החלשות. נקודה. בכמה מילים מאוד פשוטות, כלכלה למפגרים (אבל ברמה ששר האוצר שלנו לא מבין. יאיר - אם אתה קורא את זה יש כאן שתי מילים נורא קשות. פרוגרסיבי ורגרסיבי. זה לא בארמית אז אין לך מה להרים את הטלפון לקלדרון. נסה את עופר שלח.) אז מס הכנסה, למשל, הוא מס פרוגרסיבי. כמה שהרווחת יותר - תשלם יותר. העלאה נכונה של שיעורי מס הכנסה פוגעת בעשירים אך אינה פוגעת בעניים. המע"מ לעומת זאת הוא רגרסיבי. הוא מס ששיעורו אחיד לעשיר ולעני. אבל בגלל שלעשיר יש יותר כסף, אז אם המס הוא אחיד, הוא פוגע פחות בעשיר. אם אני ושלדון אדלסון ומשה סילמן קונים עיתון שלושתנו משלמים אותו מס. לסילמן זה מאוד כבד וזה בשיעור משמעותי מההכנסה שלו. לי זה פחות מזיז. שלדון אדלסון כשהיא קונה עיתון, היא לא קונה גיליון, היא קונה בדרך כלל את העיתון. אבל אם הוא קונה גיליון אז המע"מ לא מזיז לו. לכן העלאת המע"מ פוגעת בעניים. אבל את זה הכי קל להעלות. משחקים עם האחוזים - שמונה עשר אחוז, שבעה עשר אחוז. לפרזנטור של בנק הפועלים ולבעלים של בנק הפועלים זה לא ממש משנה. לי זה משנה. ולסילמן זה משנה. בעצם זה לא משנה לו כבר. אבל עוד יהיו הרבה סילמנים, והלוואי הלוואי הלוואי שאתבדה.
אז מה? אז עוד מעט יוצאים עוד הפעם לרחובות. יולי החם מתקרב. היו שנתיים של בלבול. שלא ידענו איך ומה. והיהיר קצר את הפירות. הפעם לא ניתן. ולא נוותר.
ולהצעת התקציב הבא יש לי יופי של פסוק. עמוס ב' 6 - על שלושת פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנה. על מכרם בכסף אביון ועני בעבור נעליים.
בלי קשר לפסוק הזה הספציפי הנביא עמוס הסביר שמה יפה לחבר'ה ש - what goes around comes around או כמו שהמ"כ שלי היה אומר בצבא - זין זה בומרנג. לא שזה יעזור, אבל כשהעם מתפקח וכועס, אז הוא מתפקח וכועס. ראיתי אותו שוב בנאום הניצחון שאחרי הבחירות, צועק 'ניצחנו', ומניף את הידיים, ומנגן ביטלס בגיטרה. ליפול מזה לאן שהוא נמצא עכשיו לא נעים. ליפול משם לאן שהוא ייפול אחרי ההתפקחות של ארבעים ושבעה האחוזים הנוספים גם לא נעים. היו כבר אלילים שכשלו ונפלו. משה דיין, ודדו ביום כיפור, וכל מיני אנשים שסמכו עליהם ואהבו אותם והם הכזיבו. בואו נלמד כולנו לקח. גם יאיר. ובואו נתחיל גם מדבר אחד קטן. בואו נכבה את ערוץ 2. הוא מטמטם אותנו. לא חייבים לראות טלוויזיה. אבל אם חייבים, לכו על נשיונל ג'אוגרפיק.
סוף שבוע נהדר לכולם.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
