הבלוג של אבו אלמוג

יש איזה דף של קווירים בפייסבוק - אנסה לאורך כל הפוסט הזה לשמור על תקינות פוליטית. אם אני סוטה מהמינוח המדוייק ומשתמש במינוח דרוגטיבי או בעייתי מכל סיבה אחרת נא להעיר - שלקראת שבוע הגאווה קרא לקוראיו, להט"בים וסטרייטים כאחד, לשלוח תמונה ולהסביר מדוע צריך מצעד גאווה בעירם, ואז הם יפרסמו אותה בדף. אז אני אמנם יפה כמלאך האל, ותמונתי ודאי יכולה לקשט את הדף ההוא ולהרבות לו קוראים ולייקים, אבל התשובה שלי קצת ארוכה ולא כל כך נכנסת במשפט אחד כמו שצריך שם, אז רק אתם תסבלו. נו, באמת, למה צריך מצעד גאווה באשחר?

אנחנו חיים במדינה שעוברת תהליך של מעבר למשטר לפידיסטי. הלפידיזם הוא הווריאציה הצפונבונית של הגזענות הרגבדנונית הדוחה, והיא מעט מתוחכמת ממנה. הרגבדנוניזם (או הפיגלינאלקיניזם, או הלווינחוטובליזם או כל הלחם איזמי דוחה אחר שניתן לחשוב עליו) אומר שאם נולדת במקום הלא נכון לבנאדם הלא נכון אתה אבוד. תידחק לשוליים, יתקבל "חוק ישראל כמדינת הלאום היהודי" שכבר יסביר לך מי אתה ולאיזה זכויות בדיוק אתה אינך זכאי, ובסך הכל אתה צריך להתנהג יפה ולעמוד בפינה ולתת להגמון (יהודי אשכנזי גבר סטרייט) לשלוט. הלפידיזם הוא מתוחכם מזה. הוא אומר שאם נולדת במקום הלא נכון לבנאדם הלא נכון יש לך צ'אנס להיות 'ישראלי' זאת אומרת להיראות כמוני, לחשוב כמוני, לאהוב את אותם דברים - ואותם אנשים - שאני אוהב, ואז תוכל לקבל - בערך - מה שאני מקבל. אבל אחרת - כל השטוזה. או במילותיו של אותו שילוב מדהים של פובליציסט ופוליטיקאי, הלחם (נו, אני אוהב את המילה הזו) מלהיב של טוכולסקי ורתנאו, דיימון רניון ורוזוולט, שלום רוזנפלד ולוי אשכול... טוב, אני נסחף - אז ישירות מפי הגבורה - "אני חושב שכל אדם שגר כאן צריך לשרת בצבא, לשלם מסים, להצביע בבחירות ולהכיר את המילים של שיר אחד לפחות של שלום חנוך." חרדי? ערבי? תשרת בצבא ושם ילמדו אותך בכוח את השירים של שלום חנוך. יש כאן מישהו שלא אוהב את שלום חנוך? אנחנו כבר נטפל בו. כולם אוהבים את שלום חנוך. כולם צריכים לאהוב את שלום חנוך. כי לפיד אוהב אותו. כי הוא ישראלי. ומי שלא אוהב אותו לא ישראלי. ובאלה צריך לטפל.

מה התפקיד של הקווירים בסדר החדש הזה? שימו לב, ישירות מאותו מקום (הספר 'עומדים בטור' בהוצאת ידיעות ספרים, למי שלא העז ללחוץ על הקישור) - "יש בישראל הומו ששירת בגבעתי. הוא היה חייל טוב, ההומו, רץ מתחת לאלונקה והזיעה צרבה לו בעיניים, בסיור בכפר ערבי ההומו פרץ דלת בבעיטה וצעק "אוּדרובּ אוּדרובּ, כולם החוצה," וההומו היה מקום שני במטווח הפלוגתי." - די ברור. משהו כאן לא בסדר עם ההומואים. צריך תיקון. והתיקון הזה הוא כמובן שירות צבאי (כמו החרדים). אבל בגלל שהם הומואים אז הם גם חשודים מראש בכל מיני דברים איומים כמו שמאלנות, תמיכה בזכויות אדם והתנגדות לכיבוש. צריך לשלוח אותם לכפר ערבי, ושיעשו את הדבר הנפלא של לפתוח דלת בבעיטה ולצעוק 'אודרוב אודרוב כולם החוצה'. עוד צ'ופצ'יק קטן לתיקון, מה שלא נדרש מהחרדים, למשל. דרך אגב, זה לא יעזור לו, להומו. במטווח הפלוגתי הוא רק מקום שני. טוב, מה אפשר לצפות מהומו?

משגב היא מקום לפידיסטי מראש. אנחנו לא מקבלים לכאן מי שלא עומד בתקן. את מי שלא אוהב את הדברים שלפיד אוהב ומאמין באותם דברים שלפיד מאמין בהם. אם אין לך זיקה יהודית וציונית - לא התקבלת לאשחר, למשל. לפיד היה מתקבל. מוחמד בראכה שהצבעתי בשבילו, לא. אנחנו המצאנו את הלפידיזם עוד לפני שלפיד המציא אותו. להעמיד אנשים בטור, לבחון בזכוכית מגדלת את מעלותיהם וחסרונותיהם ולהחליט - זה יתקבל וזה לא - פטנט שלנו. הוא לא המציא כלום. ומכיוון שכך, כולנו אותו דבר. כולנו יהודים. כולנו ציונים (טוב, אני לא ממש, אבל די העלמתי את זה מוועדת הקבלה. גם מעצמי במשך שנים. מזכיר קצת תהליכי הבשלה אצל הומו עד שהוא יוצא מהארון). ניתוח סטטיסטי של אחוזוני הכנסות וכיוצא בזה, גם כן ישים אותנו באותו מקום. אני מסתכל ימינה ושמאלה ורואה רק שיכפולים קטנים של עצמי. 

יש אנשים שאוהבים את המראה הזה של עולם המראה המון שיבוטים של עצמם - אני לא. זה מפחיד אותי. זה כמו סרטי 'מתקפת המשובטים'. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה. חלק מההומוגניות הנחמדה והנוחה הזו (והדבר המ א מ ם הוא שבאשחר הכותרת היא כמובן 'פלורליזם') הוא הנתון הבלתי ייאמן מבחינה סטטיסטית שכולנו סטרייטים. באמת! אין באשחר אפילו משפחה אחת חד מינית שנקלטה. לא ברכישה ולא בשכירות ולא לטווח ארוך ולא לטווח קצר. אין.

טוב. הלהט"בים טוענים שהם בין 7 ל-10 אחוזים מהאוכלוסייה. כך שעקרונית היו צריכים להיות אצלנו כחמישים להט"בים, דהיינו כמה וכמה משפחות. העובדה שאין יכולה להגיד שהיכינו את הסטטיסטיקה. ואז אנחנו צריכים להטיס את ועדת קליטה שלנו ללאס וגאס על חשבוננו ובכספים שיתקבלו לבנות אצלנו מקווה מזהב (שער צהוב כבר יש). או שפשוט לא מקבלים כאלה. אבל בואו נאמר את האמת. גם בלי פועלה המבורך של ועדת הקליטה הדעת נותנת שיש אצלנו כמה וכמה להט"בים. רק שהם עמוק עמוק בארון. ייתכן שאלו בני דור שני באשחר שנולדו לתוך משפחה שנקלטה למקום מאוד פלורליסטי, כה פלורליסטי עד שלא ניתן להתוודות על סטייה ולו מילימטרית מהפרופיל האנושי הנהוג בה, על תזוזה מזערית מהאמצע המדוייק, או שכשגילו את עצמם היו כבר עם משפחה ומשכנתא וארבעה ילדים (או שניים או שלושה) והאופי ההומוגני וחוסר העידוד להיות שונה דחקו אותם עוד עמוק יותר לתוך הארון. אבל אלו ספקולציות. לא יפה.

אז לכן צריך מצעד גאווה באשחר. בשם הזכות להיות שונה. החובה להיות שונה. חוסר היכולת שלא להיות שונה, נוסח 'כאן אני עומד, איני יכול אחרת'. לא כולנו חושבים אותו הדבר. רוצים אותו הדבר. מתפללים אותו הדבר. אוהבים אותו הדבר. לא כולנו 'ציונים', הזיקה היהודית שלנו אין פירושה כניעה לנוסח האורתודוכסי, אלא יש מאיתנו שמחפשים את הדרך שלהם אל היהדות במקום אחר. חלק מאיתנו אוהבים את בני מינם. אם אלו האוהבים את בני מינם יקומו ויצעדו באשחר, השחרור שלהם יהיה גם השחרור שלי, שאיני כמותם. לכן אני צריך מצעד גאווה באשחר.

נצא נא, להט"בים וסטרייטים כאחד, נתחיל מהכיכר המרכזית, שליד בית הכנסת. נעבור דרך הכביש הראשי המקיף את היישוב, בצידו הפונה לסח'נין, נביט בפסיפסים הקהילתיים המקסימים, המדברים על "אהבה", "טבע", "רוח", "שמחה", ונוסיף אחד נוסף - "גאווה". נעבור את השער הצהוב (הוא דרך אגב מקולקל כבר כמה ימים. והיישוב עדיין עומד על תילו! הברברים עדיין לא פלשו. חבל, האנשים האלה היו איזה פתרון) ונרקוד סביב לעץ האלון העתיק. נשקיף אל שכנינו, בערב אל נעים ובסח'נין, ונזמין אותם לרקוד איתנו. טוב, כאן הגזמתי, לא? כאילו פלורליזם פלורליזם, הומואים וזה, אבל יש גבול. ערבים, כאילו דא? אז נפסיק כאן לפני שהפנטזיה הזו תגלוש הלאה הלאה.

עוד הערה לשונית ואישית. עד כמה שחיטטתי במעמקי נפשי ובליבידו שלי לא מצאתי שם ולו שבב קטן של תשוקה לגבר. ועם זאת הזיהוי כ'סטרייט' הוא כה... סטרייטי. בכתובים מצאתי את הביטוי 'סיסג'נדר' האמור לציין את מי שאינו טרנסג'נדר, דהיינו שנולד במגדר עמו הוא מזהה עצמו. אני חושב שזה זיהוי לא רע. הביטוי טרם נקלט דיו, ויש בו 'סיס' ו'ג'נדר' ולמרות שהוא אומר שאני אותו דבר שגור ומשעמם, הוא נותן איזה זיק של חידוש. סיסג'נדר איט איז. נצא אם כן למצעד הגאווה האשחרי, סיסג'נדרים כטרנסג'נדרים (טוב, אצלנו אין גם כאלה. אז נצא רק סיסג'נדרים), סטרייטים כלהט"בים.

ודבר הכי אחרון - כתבה מרתקת ומרגשת בערוץ 2 אתמול על חברה למקצוע שעברה תהליך של שינוי מין. רונית - היא אמיר - חברה יחד איתי בקבוצה של עורכי דין המייעצים זה לזה בפייסבוק, ובאמת בכמה הימים האחרונים היו שם כל מיני רמזים שלא הכרתי, כי הכרתי אותה מהקבוצה רק כ'רונית'. אז צריך המון אומץ כדי להיחשף כך, אישית ומקצועית, ובאמת כל הכבוד.

הלאה הלפידיזם! יחי המגוון והשוני האנושי! יחי החופש!