הבלוג של אבו אלמוג

התפתחות דרמטית. ארבע מתוך אחד עשר חברי הגוף הבוחר את הדיינים לבתי הכנסת הרבנים יהיו נשים.

ובאמת, אילולא פועלם המבורך של חברי סיעת 'יש עתיד' לא היינו מגיעים ליום הזה. שימו לב! חברי האופוזיציה החרדים דיברו ומשכו זמן עד 4:17 לפנות בוקר, אבל חברי יש עתיד לא נרדמו על משמרתם, והצליחו להעביר את החוק ברוב של 22:13. בועז טופורובסקי שם נפשו בכפו, ואפילו ישן בלשכה אחרי שהעבירו את החוק. הוא גם טרח והעלה לפייסבוק שלו התפארות המלווה בתמונה שמאוד מעלה בזכרון אתרים מסויימים באינטרנט ומגזינים לגברים שאוהבים גברים, וסך הכל יש כאן איזה בזיון של הכנסת, אבל מי שבוחר חתיך עטור ג'ל שמביא אחריו עוד חתיכים כתנא דמסייע, לא יכול לבוא בטענות כשהחתיכים האלה עושים מה שחתיכים אוהבים לעשות. מי שרוצה לראות את התמונה (לא הטעם שלי. גם גבר, וגם - איך להגיד - לא ממש חכם. וידוע לקוראי הבלוג שאני אוהב נשים חכמות) שיקרא את הבלוג הנפלא של טל שניידר. היא כתבה שם על "סמי-עירום, עיניים מצועפות, אינטימיות של שעת לילה מאוחרת, דיבורים על מקלחת בלשכה, תמונת זיפים ודמיון מטריד ליו"ר המפלגה" ומי אני שאתווכח? משהו קטן, מימי בכנסת (ונוכחתי כבר בדיונים שנמשכו עד השעה הזו, אם לא לאחר מכן. את הפיליבסטר הרי המציא הבוס שלי דאז, יאיר צבן, שהטריק שלו היה לנאום בסינית. נראה מישהו מ'יש עתיד' עובר את זה. עברית הם בקושי יודעים שם) אני זוכר שמסדרים להם מין מלון כזה נחמד, בתקופתי זה היה רמדה רנסנס, ואני די בטוח שמאז זה רק השתפר. אז טופורובסקי היה יכול לתפוס שם כמה שעות שינה - העבודה בוועדות מתחילה רק בסביבות עשר עד כמה שאני זוכר. אבל אז לא היה מה לשים בפייסבוק. אבל יש לי כל כך הרבה מה לכתוב לגופו של עניין, שמה אני נטפל לקטנות? אבל הבלוג הזה עשוי מהקטנות האלה. מי שרוצה להסתפק בחתיך המעורטל עם עיני חדר המיטות יפסיק לקרוא כאן. בהמשך יש מילט וכאלה. זו הסריטה שלי תלמדו לחיות איתה.

אז מה היה לנו כאן? היה לנו שיש ארבעה מקומות משוריינים לנשים מתוך אחד עשר חברים בוועדה למינוי דיינים. זה הסדר לא ראוי ומפלה, והפירוט להלן:

א. גם אם מקבלים את הרעיון שזה טוב שיהיו יותר נשים בגוף הבוחר דיינים (וזה לא ממש טוב - וראו בהמשך), החוק הזה קובע 'נומרוס קלאוזוס' - תקרת זכוכית. נכון, תהיינה ארבע, אבל אף פעם לא תהיינה יותר מארבע. על פי חוק הדיינים, הרכב הוועדה למינוי דיינים כולל 10 חברים: שני הרבנים הראשיים, שני דיינים מבית הדין הרבני הגדול, שר המשפטים, חבר ממשלה נוסף, שני חברי כנסת ושני נציגים מטעם לשכת עורכי הדין. מה שעשו זה הוסיפו טוענת רבנית, ובנוסף לכך קבעו שנציגי הלישכה, הכנסת והממשלה יהיו "גבר ואישה". אם לוקחים כמובן מאליו - וזה לא - ששני הרבנים הראשיים, וכל הדיינים בבית הדין הרבני הגדול הם גברים, הרי שיש כאן רוב גברי מובטח של שלושת נציגי הגופים, שני הרבנים הראשיים ושני הדיינים. זהו חוק המנציח את האפלייה המגדרית, ולא מתקן אותה. הרי גם עד עתה לא הייתה כל מניעה להכניס נשים כנציגי הלשכה, הממשלה והכנסת נשים. מה היה רע לכתוב שלפחות אחד מנציגים אלו יהיה אישה, ובכך לשמור על האפשרות התיאורטית שכל ששת נציגי הלשכה, הממשלה והכנסת יהיו נשים, במקום שנשים תהיינה לנצח מיעוט של 36%?

ב. ומה באמת יצא לנו מזה? הרי עם קבלת הנשים בגוף הבוחר לא יצא שממש אחד הנבחרים יהיה אישה. הרי אי אפשר למנות אישה לדיין. הם הרי פוסקים עם הזין, ולנשים אין. הנשים בגוף הבוחר תוכלנה, אם כן, רק להעדיף נציגים אלו על אחרים בגוף המפלה, הפטריארכלי, הארכאי והזדוני הזה. זה איזה סיבוב נוסף בקרב חרדים חרד"לים, שלציבור הרחב בכללותו אין בו כל עניין. איכפת לי מי הדיין הפוסק לפי דין תורה שיפסוק בתביעת הגירושין (התיאורטית! התיאורטית!) שלי? אני לא מכיר בדין תורה ולא רוצה לנהל את ענייני לפיו. אז אתם ממתיקים לי את הגלולה בכך שהדיין יהיה בחור נחמד וחייכן שממש הצביע לאח בנט שהוא החבר של האח לפיד, ולפיד כבר ממש חילוני אז תראו כמה התקדמנו. וגם יחלקו סוכריות בכניסה ובועז טופורובסקי ישכב על מיטה במסדרון ויקרוץ לבאי ובאות בית הדין בעיניים של חדר מיטות. לא תודה. לא קונה. רוצה שבעניינים שלי יפסקו לפי דין מודרני, ושגם נשים תקבלנה את הצ'אנס לדון בענייני. כל אלפי (ולפי חישובים מסויימים עשרות אלפי) מסורבות הגט בעשר השנים הבאות ממש תשמחנה לדעת שאת הרב שסירב לאפשר להן לפתוח דף חדש ולהיפטר מבעל סרבן / מתעלל / מכה / סתם מניאק, בחרה אישה! ושהוא ציוני! ושהוא ממש שירת בצה"ל! אבל אם זה במקהלת הרבנות הראשית הוא יוכל לזמזם "חמדת ימים אותו בראת זכר זכר למעשה בראשית ראשית" תוך כדי שהוא הורס להן את החיים, אז הרווחנו משהו.

כאן מתחייבת הסתייגות. אילולא הכפיפות המחוייבת על פי החוק של ציבור חילוני גדול החש זרות וניכור לבית הדין הרבני וכל מה שהוא מייצג היה הגיון רב בהוספת נשים לגוף הבוחר. אם הבחירה בבית הדין הרבני כערכאה וולונטרית לענייני המעמד האישי, לצד בית המשפט למשפחה, הייתה אפשרית, הרי שהצעד של היום היה התקדמות משמעותית. אבל כל עוד המדובר בכפייה, אין שום משמעות למיהו הכופה עלי את הכפייה. אישה (ותהא זו נחמדה וליברלית ככל שתהיה) או גבר. גם הרב המתקדם והנחמד ביותר, זה ש-36 אחוזים מהגוף הבוחר אותו הן נשים, אינו לגיטימי אם סמכותו נכפית עלי. כשבית הדין יהיה המקום בו נפגשים מרצון אנשים הרואים עצמם כפופים להלכה, ניתן יהיה לדבר על רפורמות, וכמה נשים, ואם בכלל. עד אז - בבקשה אל תמכרו לי סיפורים. כפייה היא כפייה היא כפייה.

ג. כרגיל, הבעייה העיקרית עם המילט היא שהוא נתפס כעניין יהודי פנימי. אז עושים איזה שיפוץ קוסמטי נוסח "אקסטרים מייק אובר", וחושבים שפתרנו את כל הבעייה. מי בוחר את הדיינים בבית הדין השרעי? והדרוזי? והבהאי? והיווני אורתודוכסי? והקתולי? והכשדי אוניאטי? כמה נשים יש בגופים הבוחרים את הדיינים האלו? דווקא ש"ס העלתה הסתייגות שהחוק הזה יחול על בחירת כל הדיינים, כך שגם דיינים מוסלמים נוצרים ואחרים ייבחרו על ידי נשים. אבל נציגינו המתקדמים והישעתידים ששווה היה להם עד מאוד להישאר ערים בשביל להעביר את החוק הזה, הצליחו להפיל את ההסתייגות הזאת. שוויון לנשים - רק ליהודים. נשים ערביות לא נחשבות. בכלל, ערבי לא נחשב 'ישראלי'. תשאלו את יאיר. הוא לא סופר ערבים. הם זועביז' ואין להם מקום בסיעה שלו, או בעולם שלו באופן כללי.

אז יש עתיד? בטח שיש. עכשיו הנציגות הנחמדות והחביבות בוועדה למינוי דיינים תוכלנה להיות הזנב של הרוב הגברי בוועדה ולבחור שני גברים שידפקו עשרות אלפי נשים בסירובי גט, פסילות חיתון, ושאר התעללויות שלא ברא השטן (אבל ההלכה בראה גם בראה), וסתם בפסיקות מגעילות ומפלות לפי ההלכה שהיא אחד הקורפוסים המשפטיים המפלים והפטריארכלים אם לא ה -. אבל יבואו אלינו ויסבירו לנו איך התקדמנו שבמקום דיינים חרדים ישבו לנו דיינים ציוניים. עשינו משהו. קרול גיליגן הייתה גאה בנו. אנדריאה דבורקין הייתה גומרת משמחה. קת'רין מקינון שוקלת לעשות עלייה רק בשביל להצטרף לוועדה למינוי דיינים, בה מובטח לנצח ש-36 אחוזים מהחברים (לא פחות! אבל גם לא יותר) תהיינה נשים.

ואני שב ואומר - כל עוד לא תבוטל כפיפותנו - גברים ונשים. יהודים. נוצרים. דרוזים. מוסלמים. בהאים. לשיטת המילט המפלה והארכאית, כל עוד נחולק לעדות דתיות שאת ענייני המעמד האישי שלהן מסדירים על פי הדין הדתי, לא ניתן יהיה לקרוא למדינת ישראל 'דמוקרטיה'. שחרור האדם מתחיל מכאן. קוסמטיקה לא תעזור. לא איפור ולא טיח. לא נשים בגוף הבוחר, ולא שום טריק. נישואים אזרחיים. נישואי גאים. נישואים בין אנשים שאינם שייכים לאותו מילט. עכשיו.