"אין שום דבר באמצע הדרך פרט לפסים צהובים וארמדילים דרוסים" אומר הפתגם האמריקאי. בבחירות הנוכחיות התגבשה כבר מנהיגות ימין ומנהיגות שמאל, ועתה הגיע זמנו של המאבק על המרכז. שם יש שניים המתחרים על אותו ואקום רעיוני ומנטלי הקרוי 'המרכז בישראל'. את הארמדיל הדרוס מביניהם אנו כבר מכירים. מיהו, אם כן, הפס הצהוב, משה כחלון?
כמה מסקנות ראשוניות - הבחור צריך קצת הגהה ('נהגי מניות') והוא לא אוראטור גדול. אבל זה לא מה שמחפשים במרכז. באותו אזור של ארמדילים מתים ופסים צהובים מחפשים כנראה דבר אחד, והוא מספק אותו, ובגדול. המילה 'סלולר' על הטיותיה השונות חוזרת ארבע פעמים בפוסט. מתוך שמונה פיסקאות עוסקות שלוש בסלולאר.
ומה מכאן והלאה? בואו ננתח את יצירת המופת, פיסקה פיסקה. מי שמשעמם אותו - וזה די משעמם - שיקפוץ לסוף. יש ממתק.
"הדור של הילדים שלנו הוא דור חסום, האשמה היחידה בכך היא ממשלת ישראל לדורותיה." - בניגוד ליהיר שהגיע משום מקום, כחלון היה חבר בממשלות ישראל, וחבר מרכזי במפלגת השלטון. זו ששולטת כמעט בלי הפסקה מזה כארבעים שנה. אם הדור של הילדים שלנו הוא 'דור חסום' לכחלון יש איזו אחריות לכך. ומהו 'דור חסום'? את זה נצטרך להבין בהמשך הפוסט. לדעתי אין כאן איזו טענה לגבי מוביליות חברתית, כי בהמשך מספר כחלון בגאווה כיצד הצליח לחיות חיים טובים יותר מדורו של אביו, אך הוא חושש באשר לדור הבא. 'חסום' הוא כנראה מושג ללא משמעות של ממש, שנבחר בשל השקתו לעולם הדימויים הסלולרי.
"שנתיים אחרי שעזבתי את הממשלה, הקמנו את 'כולנו' והחלטתי להקים מסגרת עצמאית רק בשביל דבר אחד – לשנות. עשינו את זה כבר בעבר בסלולר ונעשה את זה שוב. גם אז אמרו לנו שאי אפשר לשנות. הם אמרו ואנחנו הפכנו את האזרח הפשוט בבית ללקוח הכי מבוקש. גרמנו לחברות הסלולר לרוץ אחרי האזרחים." - סלולר! הידד! אבל מה שמעניין כאן זה 'שנתיים אחרי שעזבתי את הממשלה'. למה עזבת את הממשלה חמוד? משהו שם לא בסדר? נתניהו טוב? רע? ופייגלין? והיה גם את הקטע ההזוי שמונית לצאר העליון על מקרקעי ישראל יומיים לפני הבחירות הקודמות. מה קרה לזה? למה זה לא בוצע? למה זה היה טוב? מה קרה בשנתיים האחרונות? אי אפשר סתם להסביר שעזבתי את הממשלה, בלי להתייחס לסיטואציה ההזויה הזו, של ראש רשות מקרקעי ישראל. בעצם אפשר - הנה הוא עושה את זה.
"באמצעות הרפורמה בסלולאר הכנסנו לקופת המדינה 3.7 מיליארד שקל, פינינו לאזרחים הכנסה פנויה של מאות שקלים בחודש, הם השתמשו בכסף זה בכדי לצרוך ולקנות למשפחה שלהם דברים נוספים. בתי הקפה הרוויחו ונהגי המניות הרוויחו, לפני כן הכסף הזה היה אצל הטייקונים." עוד סלולר. אבל עכשיו גם הבנו למה כל זה היה טוב. פרט למספר המעניין של 3.7 מיליארד (מאיפה הוא לקח אותו? איך בדיוק זה קרה?) מסתבר שהסיבה שהאזרחים צריכים עוד הכנסה של מאות שקלים בחודש זה כדי לצרוך ולקנות דברים נוספים. למרות העקיצה הקטנה והלא עניינית לטייקונים (אם בתי הקפה מרוויחים, אז הטייקונים שהם בעלי הרשתות של בתי הקפה והרשתות המספקות את המזון מרוויחים גם הם...) זו ראיית עולם שהיא ההיפך מ'חברתית'.
"כשהייתי ילד קטן אבא אמר לי שהעתיד שלנו יהיה יותר טוב מהחיים שלו והוא צדק. החיים שלי הרבה יותר טובים ממה שהיו להורים שלי. הבעיה הכי כואבת היום שאנחנו לא יכולים להגיד לילדים שלנו שהלכו לצבא ולמדו שיהיה להם עתיד טוב יותר. הדור שלהם חסום- אין להם סיכוי לקבל השכלה או לקנות דירה. במדינת ישראל אין ימין ושמאל יש דור חסום ודור פתוח." - אמירה מעניינת על מוביליות חברתית שכנראה פעם הייתה - כשכחלון היה ילד - והיום לא. כחלון נולד ב-1960. נראה שתחת שלטון מפלגת העבודה בין 1960 ל-1977 כשכחלון היה ילד, נהנתה ישראל ממוביליות חברתית, ומייד לאחר מכן עם עליית הליכוד לשלטון זו נעלמה והדור נחסם. מעניין. בכל אופן גם בפיסקה זו מופיע קטע מדאיג - 'אין ימין ואין שמאל יש דור חסום ודור פתוח'. פירושו של דבר, לדעתי - מה שהיה הוא שיהיה. אין ימין ואין שמאל כי אין לי אמירה או פיתרון של ממש בעניין המדיני. זו בעייה שכל מי ששוקל להצביע 'כולנו' צריך לקחת בחשבון. הניסיון מראה שמי שאין לו אמירה של ממש בנושא המדיני שובר בסוף ימינה. אצל כחלון, כזכור, זו לא הפתעה כה גדולה. הוא כבר היה שם.
"כל תחום מתחומי חיינו וחיי ילדינו חסום. ושאף אחד לא יספר לכם סיפורים, יש אשם אחד במחירי הדיור – ממשלת ישראל. 94% מקרקעות המדינה שייכות למדינת ישראל, אפילו לסין הקומוניסטית יש פחות. איך נעשה את המהפכה בדיור? מי שיבנה לנו את הדירות באיכות הכי גבוהה, במהירות ובמחיר הכי טוב – יקבל את הקרקע. כך הקבלנים יתחרו על האזרחים ויורידו את מחירי הדיור. אם הרפורמה בסלולאר הכניסה לקופת המדינה 3.7 מיליארד לטווח הארוך, רפורמה בדיור תכניס מיליארדים רבים נוספים לקופת המדינה. הממשלה לא עשתה את זה עד היום כי לאף אחד לא היה אומץ לשנות. כולם יודעים בדיוק מה לעשות - בבנקאות, במזון, בתחבורה, בכל משרד יש תכניות- הבעיה היא ביישום." - והנה הגענו לקטע החשוב! איך נעשה את המהפכה - ניקח את אדמות הציבור וניתן אותם ליזמים פרטיים! מתחרה משמעותי, ללא ספק, לתכנית מע"מ אפס. את ההרס והחורבן הסביבתי והכלכלי שהתכנית הזו יכולה ליצור כולנו יכולים לנחש. 'רפורמה בדיור תכניס מיליארדים רבים לקופת המדינה' - ברור שזו תהיה מכירת חיסול מבוהלת, בה יינתנו קרקעות ליזמים פרטיים פחות או יותר במתנה. הפיתרון האמיתי - בנייה ציבורית להשכרה לטווח ארוך בעלות בת השגה - דורש דווקא השקעה מצד המדינה. אם מישהו חושב שהעברת קרקע ציבורית ליזמים פרטיים היא הפתרון לבעיית הדיור - שיצביע כחלון. אם מישהו חושב במונחים של יעדים ארוכי טווח, היצע וביקוש, תכנון מוקדם, דיור ציבורי וכל מיני מילים גסות כאלה, אולי כדאי שימצא פתרון אחר. אבל הוא לפחות עקבי. אותו הגיון שהכנסה פנויה של כמה מאות שקלים תלך לצריכה, תופס גם כאן. יש כמה וכמה שמות להשקפת העולם הזו, 'חברתית' היא לא אחת מהן.
ואם כבר - אנחנו כמעט לקראת סוף הפוסט. איפה הפערים החברתיים? העוני? טוב, מעמד הביניים? משהו? חוץ מההבטחה 'הורדתי את מחירי הסלולר ולכן אוריד את מחירי הדיור' אין כאן שום התייחסות. אני לא מדבר על המכלול האדיר של נושאים שנעלמו פתאום - ביטחון. חוץ. שטחים. כיבוש. יחסי יהודים ערבים. דתיים חילוניים. דת ומדינה. גם בהקשר הכלכלי הבסיסי לא ברור מה הוא רוצה. הוא חברתי? הוא רוצה להוריד את הפערים? שום דבר. הוא רוצה להוריד את מחירי הדיור. למה בדיוק? QUI BONO? לטובת מי? לטובת אותו צעיר אחיד יוצא צבא שאותו רואה לפיד בדמיונו? 'חברתי' כבר אמרנו?
"כששוחחתי הערב עם פעילי 'כולנו' באשקלון, ביקשתי לומר להם - תשובי הדרום אמרו בצוק איתן שהם מוכנים לשבת חודשים במקלטים, לשלם את המחיר רק בשביל שהממשלה תפתור את הבעיה, מדובר באנשים חזקים עם עוצמות. אז חשוב שתדעו - יש כאן ציבור חזק שיכול לשנות והכל מתחיל בפתק קטן בקלפי." - אז היה שווה צוק איתן? מכיוון ש'אין ימין ואין שמאל' לעולם לא נדע. אבל לתושבי אשקלון יש עוצמה. נקווה שהיא תחזיק להם לסיבוב נוסף בעזה, שפחות או יותר מובטח כאן ברמיזה. אבל אם הם מספיק חזקים להחזיק מעמד במקלטים, הם גם מספיק חזקים להצביע כחלון.
אז היה מעניין? לא כל כך. המרכז הוא אף פעם לא מקום מעניין. אסור להגיד משהו במפורש שישתמע שיש לך איזו דעה. מותר רק לרמוז. זה בסדר אם באמת אין לך שום דעה על שום דבר, כמו היהיר, שזה בא לו בטבעיות. אם יש לך דעות, והן אפילו נורא מעניינות, כמו למשה כחלון, אז זה מאמץ רציני להסוות את זה בערימה של קש וגבבה, ורק על זה הייתי נותן לו צל"ש. אבל לא הייתי מצביע לו, כי הדעות האלה לא משהו.
ממתק? כחלון, כחול וזה. נלך על פור יו בלו של הביטלס. המילים הן בעלות עומק כמו של מניפסט כחלוני מצוי - "בגלל שאת מתוקה וחמודה אני אוהב אותך" (וגם אוריד בשבילך את מחירי הסלולר!) אבל יש כאן מבנה קלאסי של בלוז של 12 תיבות, ואם מתעלמים מהטקסט האווילי זה עובד כל השתי דקות וחצי. מקווה שהן מפצות על עשר דקות של סבל בקריאת המניפסט הכחלוני ופרשנותו בפוסט הזה.