הבלוג של אבו אלמוג

הריני מוותרת בזאת על כל הנעליים הלא נוחות. זהו, חברות יקרות, אנחנו נפרדות. אני יורדת. חוזרת לגובה הרגיל שלי, לאפשרות לרוץ אם אני מאחרת, לרקוד כשאני מאושרת, ולהסתובב לעשות סידורים בנחת, בלי לחלום על לחזור כבר הביתה ולהוריד אתכן מעלי.

הריני מוותרת בזאת על חלום בטן שטוחה כמו מראה וירכיים רזות כמו זוג קביים. זה לא יקרה. אני אחטא באכילת יותר מדי מתוק מדי פעם, ואקנח בצ'יפס. אחר כך אני אעשה התעמלות, זה עונש שאני מוכנה לקבל, אבל אני לא אתייסר עד עמקי נשמתי. 
כי אף קמפיין לא מחכה לי, ובעיקר כי מותר לי. גדלתי.

הריני מוותרת בזאת על זה שכולם יחשבו שאני נפלאה. כי אני לא. אני בסדר, די נחמדה, מוכנה לעזור, אבל עד גבול מסוים. 
וכשאני חוצה את הגבול הזה, ומשתדלת יותר מדי, ומגלה שמקבלים את זה כמובן מאליו- אז אני באמת מתרגזת. 
אז מעכשיו אני נותנת רק כמה שמתאים לי.

הריני מוותרת בזאת לעצמי על היותי אם השנה. תמיד יהיו אמהות יותר סבלניות, מעורבות, מבינות. אבל אני יכולה להבטיח לילדי היקרים שאף אחת לא תאהב אותם כמוני, 
וכשצריך, אוריד את הירח בשבילם גם באמצע היום. 
אני רק לא יכולה לעשות את זה כל רגע וכל דקה. סליחה.

הריני מוותרת בזאת לעצמי על הייסורים. 
הייסורים שבאים בעקבות זה שאני לא מצליחה להיות כל הזמן מצוינת ומצטיינת, מתוקתקת ומסודרת, מדייקת ומחייכת כל הזמן. 
כי אני לא מצליחה- וסתם נקרעת, ובסוף כועסת על עצמי. 
נראה לי שאם אשתדל קצת פחות יצליח לי הרבה יותר, וכולם ירוויחו. 
ובעיקר אני. 
תחי החירות".

למי שלא לחץ על הקישור את הטקסט הנהדר הזה כתבה ליהיא לפיד.

חירות. ייסורים.

עגונות.

מסורבות גט.

כאלה שהבעל שלהם מחזיק אותן בכבלים של מערכת משפטית פטריארכלית ולא נותן להן להתגרש.

רצח על כבוד המשפחה. כאלה שלא יכולות לחייך לבחור ברחוב מחשש שהאח שלהן ישחט אותן.

חבר הכנסת טאלב אבו ע'ראר שהביא לכנסת את המנהג הנהדר של פוליגמיה. הוא לא היחיד בארץ. 

נשים שנאנסות. שמוטרדות מינית. שצריכות לשכב עם הבוס / המפקד בשביל לקבל קידום בעבודה.

נשים שאין להן יותר מזוג נעליים אחד.

נשים שבאמת צריכות לנקות ולצחצח את הבית בעצמן. נשים שצריכות לנקות ולצחצח בתים של אחרים.

נשים מוכות.

נשים מופלות.

נשים מודרות.

נשים שבאמת לא מחכה להם אף קמפיין.

אז ככה. מי שלא מצליחה להוציא את הראש מערימת המוך הטבורי של עצמה ולהסתכל מסביב ומשפריצה את הטקסט הנפלא הזה, נשואה בדיוק לבנאדם המתאים. זה שנורא דואג לאינטרסים של מעמד הביניים. אלו שיש להם ייסורים שהם צריכים להיות כל הזמן מתוקתקים ומסודרים.

תחי החירות!