הבלוג של אבו אלמוג

כלה ונחרצה - ממשלת ימין דתיים. איך מוציאים מתוק מעז? הבלוג מתכבד להציע ארבע הצעות פרסונליות שיהפכו את הממשלה הבאה לטובה בהרבה.

* כחלון לתיק האנרגיה. אוהב לפרק מונופולים? יש מקום אחד בו יצרו הממשלות האחרונות מונופול שמסכן את עתידה של מדינת ישראל ולדעתי את עצם קיומה כמדינה עצמאית. האוצר יותר סקסי, נכון. אבל האתגר האמיתי, והחשוב פי כמה, נמצא באנרגיה. לפרק את מונופול הגז. מי שיעשה את זה יתרום תרומה אמיתית וארוכת טווח למדינה. תן למישהו אחר להסתבך עם התקציב ועם העלאות מיסים. גש בכל הכוח לפרק את מונופול הגז. 

* אורלי אבקסיס לוי לשיכון והבינוי - המינוי הכי ראוי בכל ממשלה. אין לי מושג מה האישה הזו - הח"כית החברתית וההגונה ביותר בכל הכנסת - עושה ב'ישראל ביתנו'. מבחינת המעש - היא בשתי דרגות מעל יתר חבריה. אינני יודע האם מבחינת הדעות היא משתלבת ברטוריקה הגזענית והדוחה של ליברמן, אבל יש לי ניחוש טוב. אני מכיר באופן אישי טוב מאוד את הסביבה בה גדלה. משפחת לוי הליברלית והפלורליסטית. אב שלא נתפס מעולם באמירה גזענית. בכל אופן, צריך עכשיו שר שיכון שהוא שילוב של ביצועיסט עם ראיה חברתית מובהקת. יש אחת כזו בכנסת.

* שטייניץ לחינוך - התיק הזה נזרק כאילו לאיש אין רצון בו, ובסוף תזכה בו מירי רגב ותגדל דור של ילדים שאומרים "כפיים" ו"אני לא גנבה". רהוטים כדובר צה"ל. לעומת זאת שטייניץ הוא איש אקדמיה, מכיר את המערכת מבפנים, ויודע בדיוק מה צריך לעשות שם. ההשכלה הגבוהה היא העתיד שלנו. למה לא לתת את המערכת פעם למישהו שבא משם? עוד יתרון, למרות 'טיל מדעי לוגי' ו'עץ הדעת' שהיו בעיקר מביכים, לטעמי, נסיונותיו להוכיח את קיומו של אלוהים לא הביאו לשריטה דתית חמורה. בסופו של דבר הוא פילוסוף. ואתם יודעים מה - 'הזמנה לפילוסופיה' שלו הוא טקסט נהדר, שמראה על גישה לנוער, וידע איך לתת להם את מה שהם צריכים. קראתי את הספר בגיל 19, ואי אפשר לומר שהושפעתי ממנו עמוקות, אבל הוא היווה מבוא נהדר להמשך. הבנאדם מבין משהו בנוער, עם קבלות. למה לא לנסות?

* דרעי לתיק החוץ. למרות כל הבלגן, דרעי יהיה שר. הוא שילם את חובו לחברה, החוק מאפשר לו את זה, והתנאים הקואליציוניים בשלו. אני לא מתרשם מהקמפיין של לפיד למנוע את המינוי שלו. לפיד, שמינה את אורי שני ליועץ מיוחד, ושאולמרט שימש כיועץ הסתרים שלו בעת הקמת 'יש עתיד' כשכתבי אישום חמורים תלויים ועומדים נגדו, הוא האחרון שיכול להטיף למישהו על שחיתות. נכון, אני לא מתלהב מכך שעבריין מורשע שישב בכלא יהיה שר בממשלה. אם זה היה תלוי בי זה לא היה קורה, אבל כנראה זה בלתי נמנע. לתיק החוץ מספר יתרונות - היתרון הראשון הוא שזה תיק שמספר ההעברות התקציביות ושיחוד המקורבים בו מצומצם בהכרח. צ'ופרים בשירות הדיפלומטי הם לא כמו הפיטמה הענקית של משרד הפנים שצריך רק להתחבר ולינוק, כך שטווח השחיתות מצומצם מראש, אולי המצומצם ביותר מבין משרדי הממשלה. היתרון השני - נאמר לנו שהוא מתון, שהוא מחזיק בעמדות מדיניות מתונות, שהוא מוכן לפשרות. הוא גם אלוף במשא ומתן, בעל כריזמה וקסם אישי, ומיומנות נהדרת בלקבל דברים. למה לא לנצל את כל אלו? ובאמת, אם המזרחים והחרדים הם חלק כל כך ניכר מהאוכלוסייה שלנו, למה לא להכיר את הפנים האלה לעולם? למה לא להראות לעולם את הגיוון והיופי בחברה שלנו? אנחנו הולכים לתקופה קשה של ראש בראש עם ארצות הברית, של הסרת המטריה באו"ם, שיכולה להביא להמון תוצאות מנידוי ועד הכרה במדינה פלסטינית. כל אחד אחר מהקואליציה הלא שפויה שהולכת להיות לנו, רק יסתבך במהלומות ומהלומות נגד, וברטוריקה ביביסטית שכבר קוממה נגדנו את העולם. דרעי לא ייכנס למלכודות האלה. החוץ לדרעי - האיש הנכון במקום הנכון.

כמובן שאף אחת מההצעות האלו לא תקרה. הן פשוט נורמליות מדי, הגיוניות מדי. והכי חשוב - מנוגדות לנטייה הביביסטית לשים את האיש הלא נכון בתיק הלא נכון (ראה לפיד באוצר, ליברמן בתיק החוץ וכו') כדי למנוע תחרות משרים שבאמת הצליחו לעשות משהו עם התיק שלהם.

בבניין הממלכה הד'אהריסטית בגליל הפורח במהרה בימינו אמן ננוחם.