אשליה

לפעמים אני מרגיש שאתה שוב נוגע בי,לוחש לי שאתה אוהב אותי.

לפעמים אני פיתאום נזכר בכל הפעמים שנגעת בי.

לפעמים אני מרגיש שיש לך עוד משהו אחרון לומר לי,

שיש עוד סיכוי שתבוא ותגיד לי

רוצה להרגיש שוב את מגע גופך חובק אותי,עוטף אותי,מכה בי את אהבתך.

לפעמים שאני הולך לישון,זז מצד לצד מנגב את הדמעה שנפלה מחכה שתבוא ותגיד לי

תתעורר אני פה לידך ,זה לא אמיתי.

לפעמים שאני יוצא לנשום אוויר בחוץ הריח שלך תוקף אותי,מפיל אותי ושוב שובר אותי.

וכל דבר קורה לי רק לפעמים,לא משאיר לי דקה של שפיות,כי כל דבר קורה לי רק לפעמים.

אני בוכה וזה רק לפעמים,אני נזכר,אני מריח פיתאום מביט בך וזה רק לפעמים.

ואיך לשכוח אותך?למה זה לא קורה לי לפעמים

לקבל ממך הודעה קטנה?זה לא יכול פיתאום להופיע,רק לפעמים.

אני אוהב אותך לנצח,וזה לא לפעמים...

כותונת פסים לבנה בולעת אותי ועוטפת את כל יגוני.

כותונת פסים חשופה מנסה לבלום את כל בדידותי.

סביב סביב ראשי מתנועע ,מחפש את מזורי.

קבור בתוך חדר קטן,שם אולי אמצא את מנוחתי.

משתרע על כל הרצפה כאילו כבר איבדתי את כל שארית שפיותי.

גופי קופץ מנסה לחלץ את תקוותי.

דמויות קוראות בשמי,דוחפות אותי,אוחזים בידיי מעירים את מצוקתי.

עומד צולע יחף עם חורים בכל גופי,חשוף עירום מחכה שיבואו להציל את נפשי.

שוקע בתוך עצמיויודע שאני זה לא אני.