כשהחיים והמציאות מתנגשים

וואי כמה זמן שלא הייתי פה.. ויש לי כל כך כל כך הרבה לספר!!!

נסעתי לאנגליה! היה כל כך מדהים! אני אעשה קצר כי זה ממש ארוך ויכול להימשך דפים על גבי דפים....

עלינו בטיסה נפרדת אני והארי כי היה לנו מבחן, אז נסענו יום אחרי ההורים (: הייתי מאושרת. 4 וחצי שעות במקום סגור (מטוס! לא פחות ולא יותר! אין לאן לברוח..!חחח..) עם הארי. אז קודם כל-התארגנות דיסקמנים! ואח"כ מקומות ישיבה.

הוא נתן לי לשבת ליד החלון..! חמוד (: ודיברנו. מלאא. הרגשתי כל כך מוזר.. זה היה רק באנגלית (הוא לא יודע עברית) והיה ממש.. אני לא יודעת למה, פשוט מוזר.

החלטתי לנצל את הזמן. כי אם אני לא אנצל את הזמן-הזמן ינצל אותי. וזה-אנחנו לא רוצים שיקרה.. נכון?

ראינו סרט במטוס (שודדי הקריביים-שנינו מכורים לסרט הזה!), ואז התחלנו להעלות משפטים מסרטים שראינו, ולהשלים אחד את השני. וזה הלך יפה.. בסופו של דבר, אחרי דיבורים רבים וארוכים-נעשו השטויות (: וזה היה כזה נחמד. זה לא שלא התנשקתי עד היום. אבל זה היה מיוחד כי זה היה דו-דבר שהתברר לי מאוחר יותר, וזה היה קצת הרבה יותר מסתם דברים רגילים, כמו לנשק את יובל, לדוגמה..

אז.. היה מה שהיה (את הפרטים העסיסיים נשמור לי.. (: ), ונחתנו באנגליה.

הלכנו למלון, שמתי את הדברים, המשפחה שלי התמקמה בספא שיש במלון, ואנחנו נסענו ללונדון כדי לפגוש את החברים שלו. עכשיו-מה יותר טוב מחבורה של בריטים בני גילי, ואחד יותר שקסי מהשני, הא?! אז זהו: שאין יותר טוב מזה!!!!!

והם נורא התלהבו מזה שאני מישראל.. משום מה הם נמשכים יותר לשונה... אבל הם שמרו על דיסטנס. והם אנשים מגניבים לגמרי! והלכנו לטייל, וביקרנו אצל ככככל החברים שלו..ולצערי לא נתקלתי בדניאל .. אבל.. היינו במלא הופעות של להקות אנדרגראונד פאנק-רוק בריטיות.. והם פשוט טובים בטירוף! ו.. היה קר! והיה גשם! והיה יום שהוא הרגיש צורך מיוחד לחמם אותי! ואני הייתי מאושרת!

אבל בסופו של דבר, לצערי-הייתי חייבת לדבר איתו על העניין.. לראות מה כל זה אומר.. ונכון שזה הכי לא נחמד לעשות.. אבל אני תמיד יוזמת. אני לא מאמינה שזו אחריות הבנים בלבד.

אז שאלתי אותו מה כל זה אומר לגביו.. והוא פתאום נהיה ביישן, ואמר לי "מה זה אומר לדעתך?"-אמרתי לו בדיוק מה אני חושבת. אמרתי לו שאני חושבת שיש פה משהו ממש נחמד. ושהוא נורא מוצא חן בעיני, ואני חושבת שזה יהיה ממש אחלה אם ננסה לקחת את זה ברצינות. הוא אמר לי "קיוויתי שתגידי את זה" והיה לו חיוך של הקלה כזה.. והייתי ממש ממש ממש שמחה.. זה פשוט.. עשה לי את היום. איזה יום!? את החודש! את השנה!! ואז הוא לקח אותי לאיזה גינה ליד הבית הישן שלו.. בפולהאם. ליד האיצטדיון של הפולהאם פוטבול קלאב.. וטיילנו.. ודיברנו.. ויום למחרת באנו לשחק פוטבול (: הוא לימד לזרוק זריקה מסובבת (: וכל הזמן על הדרך יש קטעים קינקיים כאלה, ואני לא מפסיקה לחייך (:

לימדתי אותו קצת לתופף.. מקצבים ראשונים+שימוש בכל חלקי המערכת.. היינו כל הזמן בסיורים בארמון באקינגהאם! זה כזה מקום יפה! מה שכן.. נורא התבאסתי לגלות שיש הפרדה בין השומרים.. תמיד חשבתי שזה כמו בסרטים :/ בורה שכמותי.. (:

והיינו בביג בן, ובהצגה שקוראים לה "אני עצמי ומה שזה ייקח" ( Me, myself and whatever it takes) והיינו ממש מלא ביחד(:

ממש התעצבנתי כשההורים שלי גררו אותי איתם.. אבל.. בסדר.. ביליתי איתם אולי שבוע אחד מתוך כל הזמן שהיינו שם.

היינו באוקספורד, קיימברידג', גולדסמית', וכו' וכו'...

כשחזרנו אתמול וראיתי שהכל גשם נהיה לי מה זה כיף (: אם יש משהו שאני מחכה לו תמיד-זה הגשם הראשון. הפעם פיספסתי. אבל איך אומרים: פיספסת משהו אחד, הרווחת משהו אחר.. ואני הרווחתי ביג טיים...

מה שכן.. הצטערתי.. כי עכשיו אין לנו כל כך הרבה זמן ביחד לבד... לא נורא..ה עיקר אנחנו ביחד, והכל טוב לא? (:

אני אמשיך כשיהיה לי יותר זמן כי אני ממש חייבת לרוץ (:

יום טוב! (: