נגמרה הבצורת!! הגיע היום לכיתתנו ילד חדש! ועוד בריטי! תפילותיי נענו!!
בכל אופן.. קוראים לו "הארי" (ממש כמו הגיבור הספרותי האהוב עליי!).. הוא בעל שיער שחור ועיניים כחולות ירוקות.. משהו מדהים.. אפשר לשבת שעות ורק להסתכל לו בעיניים.. מה שכן.. הוא לא כל כך מדבר עברית...
חוץ מ-"שלום" "היי" "ביי" ו-"שורקת" (שהבנים דאגו ללמד אותו...) הוא לא יודע כלום. מה שגרם לי הרבה אושר כי הצמידו אותי לעזור לו!!! אני חונכת של אחד האנשים הכי מושלמים בעולם!
אז הדהמתי אותו עם המבטא הבריטי הצולע שלי (אין לי מושג ממה הוא כל כך התלהב.. המבטא שלו הרבה יותר שווה.. אבל.. אם כבר.. למה לא?), וכל השיעור צחקנו ודיברנו מלא.. מוזיקה, ספרים.. מסתבר שהוא ממש חכם... ומסתבר שבאנגליה הם לומדים במתמטיקה חומר של כיתה י' או י"א... סוסים...
החברה הנחמדה שלי החליטה שוב שאני מתלהבת. שאני מדברת איתו באנגלית והכל.. אבל.. ממתי לדבר עם מישהו בשפה שלו זו התלהבות? היום היא הדגישה לי יותר מתמיד שהיא סתומה. ות'אמת.. שכבר לא היה לי אכפת כל כך.. פשוט.. המשכתי..
הרצון שלי הוא שגם יתפתח פה משהו.. מי יודע..
I don't mind spending everyday Out on your corner in the pouring rain Look for the girl with the broken smile Ask her if she wants to stay awhile And she will be loved
אז כרגע אני מתמרנת בין עבודת הגשה באורך החיים שלי בערך במתמטיקה, בוק ריפורט באנגלית, החזרות של הלהקה לקראת ההופעה ביום שישי, והבריטי השקסי "שלי" (:
כנראה שיש גם נסיעה מתוכננת לחו"ל.. נראה מה יהיה...