Utopia

אני עיוורת.הינה אמרתי את זה.

אני עיוורת לאנשים אחרים,חייה בחלום כזה מתוק כל הזמן,עד שמעיפים לי סתירה.

אנשים שאני הכי אוהבת ...

יש לי אלפי פגמים ורסיסים כמו בכל אחד אחר.

מילים יכולות לפגוע,ואני חייבת להודות שהצלחת לבחור את כל המילים המתאימות כדי להרחיק אותי ממך להרבה זמן אם לא לתמיד.

זה מצחיק אותי שהיית אומר"קשר כזה לא זורקים סתם",אז איך שיחררת אותי בכזאת קלות?

הבטחת שבחיים לא תיפגע בי,ובסופו של דבר הכל נהפך לכזה מכוער.

קשה לבלוע את הרוק מהבכי,קשה להיזכר בכל הפגמים שלי שזרקת לי בפנים...

אני לא מושלמת ואתה לא מושלם ובכך ניגמר העניין.

מצטערת שלא הקשבת למה שבאמת הרגשתי ,אלא הקשבת למה שלך ניראה שהרגשתי או חשבתי.

מצטערת שניסיתי יותר מידי,כניראה יותר מידי אף פעם לא מספיק.

מצטערת שלא הצלחתי להיות מה שרצית.

נימאס לי לחיות בתוך התעללות עצמית...

חרא של יום.