אוף ,בא לי לנסוע לטייל,למקום שמוכר גבינות ויין

אבל גם אני וגם זוגתי עובדים כל חול המועד ולא יכולים לקחת חופש

המון זמן לא אכלתי חומוס טוב,למרות שאתמול הייתה לי הזדמנות ולא ניצלתי אותה כי הייתי לבד ולא כיף לאכול לבד ודאי לא בשבת

המון זמן לא יצאנו שנינו לחופש,סתם חופש בגליל או בעמק ,בצימר מפנק כשזמננו בידינו,היינו באילת באפריל אבל זה היה ללילה אחד עם משחק של קטמון (ועוד הפסדנו ואחכ התקלקל המזגן באוטו וחזרנו מאילת עם חלונות פתוחים,רק שהקטע הכי גדול היה שאחכ נכנסנו למוסך וביקשנו לבדוק את המזגן,הבן אדם מסתכל ואומר :אתם צוחקים עלי? לא לחצתם על הכפתור הנכון..)וזה היה קצרצר

לפני כמה שבועות שכל עם ישראל נסע לחו"ל ,שאלתי את עצמי איך זה כולם מיללים שהם בקושי גומרים את החודש ובכל זאת נוסעים לשבוע לדרום איטליה או ל10 ימים לכרתים ובערב ראינו מישהו  בטלויזיה שאמר משפט נורא מטומטם,לכאורה אבל כנראה שהוא גם נכון : מעמיסים על הויזה ואחכ משלמים

ואנחנו משתדלים לא להעמיס על הויזה,להיפך, מנסים לרדת בסכומים שאנחנו משלמים,מצטמצמים וזה מתסכל,אז נכון הסכום בויזה יורד  לאיטו אבל אנחנו לא ממש נהנים כרגע ,כי צריך להצטצמם,לא סובל את המילה הזאת ,להצטמצם

ביום שישי בערב  התחשק לי לאכול בחוץ,אבל כבר בישלנו וחוץ מזה אנחנו מצטמצמים,אז מה ,נזרוק 400-500 שקל על מסעדה ואחכ כשנראה את החיוב בויזה אז נצטער על המהלך?

בקיצור זה פוסט קיטור וגם אין לי מה לכתוב בכלל

במשפחה אנחנו בסוג של מסע לתוך הזכרונות ,מאז הוצאנו ספר לזכרה של אמא שלי,אנחנו  נפגשים עם אנשים שהכירו אותה ואת אבא שלי

מחר אנחנו נפגשים בהרצליה עם אדריכל שלמד עם אבא שלי בטכניון וגם הכיר את אמא שלי ורוצים שקצת יספר  מהזווית שלו

זהו,ימים של סוף הקיץ

אני סיימתי,תיהיו טובים