הבלוג הזה נכתב על ידי כבר 10 וחצי שנים,תמיד כתבתי בצורה מאוד פתוחה על, עצמי בעיקר

זה היה תמיד המוטו של הכתיבה שלי.

ברור לי לגמרי שזה  גם קצת סוג של לשלם מחיר אבל לקחתי את זה בחשבון

אני כותב יומן רשת וככזה יש בו חשיפה אישית שלי,אני מאמין בסוג הכתיבה הזה,אני חושב שזה מתאים לי וגם הועיל הרבה יותר משהזיק. 

ברור לי לגמרי שיש בלוגים מסוג אחר שהבלוגרים שכותבים אותם ,לא מזדהים בשמם ושאף אחד לא יודע איפה כותב הבלוג גר ועוד פרטים אישיים שהם לכאורה לא נחוצים לסוג הכתיבה הזה.

אני לא יכול אחרת

העניין הוא מה עושים כשאני רוצה לכתוב משהו שמעורבים בו אנשים אחרים שקרובים אלי ? מה מידת החשיפה שאני יכול להרשות לעצמי אם בכלל?

האם זה בסדר לכתוב על אנשים קרובים אחרים ללא רשותם אבל בלי לזהות אותם בשמם?

ומה אם יוודע להם שכתבתי?זה מסבך אותי באי נעימות ,לעיתים במבוכה ואין לי רצון לפגוע חס וחלילה באף אחד ודאי לא להביכם

אז איך מספרים את מה שאתה רוצה לספר?

לפני כמה שבועות העליתי פוסט שכתבתי בדם ליבי ונאלצתי אחרי יום להוריד אותו לטיוטות,אני כותב נאלצתי, כי היה לי ברור לגמרי שאם הפוסט ישאר ויגיע לעיניים  לא רצויות  מישהו יכול להפגע ואני לא מדבר על נשוא הפוסט,אני בעיקר מדבר על המסביב,

הרי היום אתה כותב את שמו של אדם בגוגל בשניה אתה מוצא עליו חומר כתוב שנכתב מכאן ומשם ולאף אחד אין שליטה  על העניין.

מציק לי שאני לא יכול לכתוב את כל מה שאני רוצה וזה מתקשר ישירות לתהליך שאני והמשפחה שלי (אחים ואחיות אני מתכוון בעיקר) עוברים בשבועות האחרונים

אחי היקר לא הכיר את אמא שלנו ומדהים פתאום איך מתבשל הרצון הזה  שלו להכיר אותה,

לקח לו  44 שנים  להתחיל לחקור ואנחנו מצטרפים אליו במסע הזה וכמו בכל מסע מתגלים דברים שאי אפשר לדבר עליהם בפומבי בעיקר כי אנשים אובייקטיבים לגמרי מעורבים.

אבל יש אצלי רצון חזק לספר על חלק מהדברים והדילמה איך לעשות את זה בלי לחשוף יותר מידי וגם שהדברים יהיו ברורים ככל האפשר

אתמול נסענו באותה המסגרת של המסע לפגוש חבר של ההורים שלי,אני לא פגשתי אותו 50 שנה,המפגש היה מעניין,אבל הוא לא הוסיף לנו דברים שלא ידענו על אבא ואמא שלי אבל התגלו פרטים אחרים,מסעירים הרבה יותר ואני מת לספר ואני לא יכול

אני יכול לומר שאבא  כמו שאתם יודעים התאלמן ב1969 ופעם סיפרתי  שבמסגרת ההתארגנות החדשה של הבית להמשך החיים ,מישהו הציע לאבא שלי לשלוח  חלק מהילדים (הגדולים אני מניח) לפנימיה,אני יודע שאבא שלי דחה את ההצעה על הסף,עד אתמול לא ידעתי מי העלה את הרעיון (המבהיל לכשלעצמו)

אתמול התברר מי הציעה את ההצעה הזאת שהייתה מסתבר רק לגביי וגם הסתבר שההצעה הובילה לנתק בין אבא שלילאותה אשה שהיום לצערנו כבר לא בחיים

אחכ התבררו  דברים נוספים שבו היו מעורבים אנשים נוספים שהיו קרובים לאבא שלי ,עליהם אני לא יכול להרחיב את הדיבור ובצער גדול אומר שנכונה לנו פגישה עם החבר הכי טוב של אבא שלי,שהיה שותף שלו במשרד אדריכלים אחרי ששניהם הפכו לעצמאים ואחרי כמה שנים נפרדו דרכיהם וגם נוצר נתק ואנחנו הילדים,לפחות אני, שהייתי קשור לחבר הזה של אבא קשר עמוק,לא הבנתי למה הם נפרדו וספק גדול אם אוכל לכתוב על המפגש העתידי בפרוט,במידה והוא יסכים לפגוש אותנו ולהבהיר דברים וגם לספר על דברים שלא ידענו עליהם עד היום

מה שכן אני יכול לעשות זה לפרסם מכתב שכתב אבא שלי לחבר הזה שאתמול נפגשנו איתו, 3 ימים אחרי שנולדתי

צילמתי רק את הדף הראשון של המכתב ואני מקווה שאפשר לקרוא אותו

 אני סיימתי,תיהיו טובים