פתאום קלטתי למה יש לי צער כזה על מותו של דודו גבע
גבע היה סמל של כל הטוב והתמים בירושלים של שנות השישים והשבעים
גבע כמו גיבוריו
הברווז
יוסף
האביר זיק ועוד
היה הילד הירושלמי הטוב הזה שמצד אחד עשה את המצופה ממנו ומצד שני
היה סוג של מתנגד מחתרתי כזה
שאת דברו אומר כאילו בצחוק
אבל דבריו אמיתיים ונכונים
גבע מסמל את אוהדיה הותיקים של הפועל ירושלים כדורגל
את המגרש ההוא בקטמון
שהיו מגיעים אליו אבות ובנים
יעז היום אבא (שפוי ) להביא את בנו ליציע המזרחי בטדי
איפה ששאגות "מוות לערבים" הם דבר שבשיגרה
לא היה דבר כזה בהפועל ירושלים
ושם שיחק שחקן ערבי- עלי עותמן שמו
שמכסימום היו צועקים לו "עותמן ערבי" (אני מניח שהוא היה נעלב לו צעקו לו עותמן יהודי)
אנשי תרבות היו יושבים ביציעי קטמון שלא תחשבו..
עיתונאים
אנשי רדיו
פקידי ממשלה
ואבא שלי..
עד היום לא עמדתי על הסוגיה איך אבא שלי התחיל ללכת למשחקי כדורגל
הוא היה אוהד ממוצע
לא מבין גדול במהלכי הכדור
לא ממש מכיר הרכבים של קבוצות אחרות
אבל לקטמון הוא היה בא בחדווה
כמו הטיול המסורתי לקמפוס של האוניברסיטה בגבעת רם
שהיה לוקח אותנו
לראות רושאנים בבריכה
לזרוק מטבעות של גרושים ולבקש משאלה
ולראות פרחים בואדי שליד התיכון ליד האוניברסיטה
ולא לשכוח את דייסת הסולת שהוא היה עושה לנו בבוקר
שיהיה לנו חם בבטן...
בשבתות כאמור היינו הולכים לכדורגל בקטמון
אבא שלי
איציק בלט
אבא של אברי גלעד- דב (איש מדהים שכמותו
שהיה פוגש אותי בכניסה לטעמון ושואל"מה עם אבא" ? גם אם ראה אותו 10 דקות לפני)
ואברי
כבר כתבתי על זה
אבל הייתה תרבות עידוד אחרת
אבא שלי הכיר את שמות כל השחקנים
וביציאה מהמגרש
פגשנו את כל ה"מי ומי" אז
עוזי וחיים ברעם
הילדים של מר ארנון שהיה מנכ"ל האוצר
כולם השתייכו כמובן למפלגה הנכונה
חוץ מאבא שלי ששנא מסגרות
והשם מפא"י עשה לו חררה..
אבל הוא היה מתערבב איתם
מדברים קצת פוליטיקה
מחליפים טלפונים לעניני פרנסה
וכאלה
וצריך לומר את זה לזכר הימים הטובים אבל הפועל ירושלים הייתה הקבוצה הבכירה בעיר במשך 11 שנה !
זה רק עכשיו שכל מיני עסקונה השתלטו על הקבוצה האומללה שלנו ובגלל זה היא נראית כמו שהיא נראית
וגם דודו גבע היה כזה
מן סוג של אוהד הפועל כזה
קצת לוזר
שנלחם בתחנות רוח דרך האיורים שלו
שמבלה בטעמון אצל מורדכי קופ שהיה רושם את האכסטרא פיין שהם היו שותים
שהיו אוכלים אצל יוסי אופק במרקיה
או חומוס
חומוס בפינתי
או בטעמי
או באבו שוקרי בעיר העתיקה
תבינו שלאכול חומוס זה תרבות
זו הצהרה נגד הפלצנות של הנובורישים
והמתעשרים החדשים
חוץ מזה שזה טעים..
ודודו גבע הכיר את כל החומוסיות
ופעם נשלח מטעם עיתון העיר לדרג אותם
טוב כנראה שבאמת אין על אבו חסן בעניין הזה
עיתון העיר מקדיש לזכרו של גבע כמעט חצי עיתון היום
אם מתאפשר לכם להניח את ידכם על העיתון תקראו
יש שם מקבץ מעבודותיו של גבע
בעיקר מהברווז שהיה הדף האחורי של העיר הרבה זמן
והיום הלכנו לאבו חסן לאכול לזכרו
רק שאבו חסן היה מלא
מלא בנופשי יום שישי
ולכן הסתפקנו בקלאבוני
ואכלנו לזכרו של דודו גבע
חומוס עם פול וביצה ליד
והרבה בצל
הרבה הרבה בצל..
סופ"ש מצויין לכם
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
