היד חזרה לכאוב,ממש כואבת,כאילו לא הייתי אצל אורטופד כאילו לא לקחתי במשך שבועיים את הטיפול התרופתי שנתן לי

כולל החיזוק של כדורי הכורכום

שאולי טובים למי שמאמין חזק שכורכום יכול לעשות משהו לריפוי ,אבל את היד השלי הוא לא ריפא.

ואתמול  כשנסענו לבקר את הבן החייל,לא יכולתי לננהוג הרבה, כי פעולה פשוטה של לסובב את ההגה גרמה לי כאב גדול .

שלא לדבר שבכניסה לאוטו להוריד בלם יד, להכניס לD ולקשור חגורת בטיחות ,את כל הפעולות עשתה בשבילי זוגתי כי פשוט מאוד כאב לי

אבל עזבו,קבעתי תור לרופא למחר ואני אלך לראות מה יש לו לומר ואיך הוא יכול לעזור לי

אתמול בבוקר שידענו שאנחנו נוסעים להר קרן,התלבטנו אם לבשל במהלך הבוקר או כשאנחנו חוזרים בערב ללכת למסעדה

וזוגתי הטובה הציעה  שנעזוב את הבישולים ניסע לאקו מאקו,נקנה אוכל מוכן ולא נצטרך להוציא כסף על מסעדה

בפעם האחרונה שהיינו באקו מאקו באור יהודה  זה היה לפני שנתיים וחצי עת לקחנו אוכל לשבת חתן של הילד הצעיר שחגג את העליה לתורה ,מאז המקום שופץ,גדל מאוד והוכנסו בו עוד אגפי אוכל.

מי שאוהב אוכל ילך באקומאקו כמו ילד בחנות צעצועים,אשכרה

יש שם מכל טוב ולא יקר

והמקום מ פ ו צ ץ,כאילו מה זה,אף אחד לא מבשל לארוחת השבת???

אז באמת הסתובבנו לנו שם וקנינו  את הדברים שאנחנו אוהבים וחזרנו הבייתה ,סידרנו את החבילה לילד ובצהריים רגע לפני שהתחיל משחק הכדורגל בין הקבוצה  המצויינת של היישוב בו אני גר ,הפועל אזור (מקום שלישי עם אותן נקודות כמו המקום השניבליגה א' דרום  )נגד מוליכת הליגה מכבי קרית גת,שבדרך נודע לי שהפסדתי משחק מצויין(המגרש מול הבית שלי והכניסה למשחקים בליגה א' לא עולה כסף ) בו אזור ניצחה 0:2 ורחוקה מקרית גת במקום הראשון בנקודה אחת,קטמון אגב לא שיחקה אתמול .

בקיצור ברגע שנכנסנו לאוטו זוגתי ראתה שהילד שלח לה הודעה בוואטס אפ בו ביקש שנגיע ב16:00 במקום ב15:00

אבל  התחלנו כבר בנסיעה,הרי לא נחזור הבייתה,שמנו וויז וזה אמר לנו שהדרך הארוכה מהבית להר קרן לוקחת כשעתיים וחצי במקום שעה וחמישים ב2 הדרכים האחרות,אמרנו אוקיי,ניקח את הדרך הארוכה ונעשה טיול.

אז נסענו על כביש 4 עד יד מרדכי שם פנינו שמאלה לכביש 34 ונסענו  עד צומת סעד שם פנינו ימינה ונסענו על כביש 232 עד צומת גבולות.

בצומת גבולות היה נדמה לנו שהוויז מורה לפנות ימינה ונסענו והגענו עד כרם שלום והבנו שאנחנו טועים,למרות שעכשיו כשאני כותב ומסתכל במפה יכול להיות שהוויז צדק,אולי היינו צריכים להמשיך על כביש 232 שהופך אחרי צומת גבולות ל222 ,אבל גם מכרם שלום אפשר לעלות על כביש 10,רק שלא היינו צריכים לפנות לתוך כרם שלום אלא להמשיך בכביש ישר ואז להתחבר לכביש 10 שאגב אני לא יודע כמה בטוח לנסוע עליו כי הוא נושק לגבול מצריים ואז לנסוע דרומה עד לצומת ניצנה ולעלות על כביש 211 מצידו השני.

במקום זה חזרנו מכרם שלום לכביש 222 פנינו ימינה ונסענו עד לחיבור עם כביש 40 בצומת משאבי שדה

אם הייתה לי מפה שהייתי יכול לעיין בה ולא בוויז אני בטוח שלא היינו טועים

רק חול וחול,כביש 222

בסוף הגענו לפניה להר קרן ונסענו על כביש אללה יוסטור והגענו בסביבות 16:30 לבסיס,3 שעות נסיעה !

ברור שבדיעבד טעינו והיינו צריכים לנסוע בדרך הקצרה  (יחסית)

ומכסימום היינו מחכים קצת ליד השער

שער הכביסה לבסיס חטיבת גבעתי בהר קרן

התקשרנו לבן החייל והודענו שהגענו,אני בנתיים צילמתי את הסביבה  בזמן שזוגתי קשרה שיחה עם הש'ג

הדגל בצבע הסגול,אנחנו במקום הנכון !

אז השג' אמר את מה שהבן החייל לא אמר, שהם קורעים שם את התחת והם עובדים מאוד קשה ,אבל זה מה יש ,רצית סיירת קיבלת סיירת

אחרי כמה דקות הבן הגיע

 לא נתנו לו לעבור בסנטימטר את השער ! העברנו את החבילה כמו שמעבירים אספקה במעבר ארז לדעתי

נישקנו את הילד שוחחנו כמה דקות הוא באמת נראה עייף עד שהגיע איזה סמל ראשון שמלמל משהו  שלא הבנו,אבל אז הבן החייל אמר  שהוא צריך ללכת וזהו,10 דקות על השעון

וזה בסדר ידענו שיהיה ככה

נכנסנו לאוטו אני נהגתי ורצינו להסתובב למזלי הרע עמד שם עמוד שלא שמתי אליו לב ונכנסתי בו עם הטמבון של האוטו מצד ימין די חזק והוא קצת התפרק וגם נשבר הפנס המהבהב,בקיצור סוף לא נחמד לטיול נחמד

העברתי את מושכות הנהיגה לזוגתי שנהגה כמו נהגת שודים מיומנת ונסענו הבייתה

הפעם נסענו על דרך המלך כמובן ותוך שעה וחמישים הגענו הבייתה

לסיום  אני עושה נסיון,נתקלתי באפליקציה בשם מנגיסטו ,mangisto והיא מייצרת סרט עם התמונות שאתם מצלמים,סרט לפי כמות התמונות שצילמתם ומכניסה מוזיקה משלה

אני מניח שמבינים ממני יכולים להכניס מוזיקה משלהם

 http://www.magisto.com/video/OVQAK0ILFD0sXAxgCzE?source=facebook

דווחו אם אפשר לצפות

אני סיימתי ,תיהיו טובים