בזמן  האחרון אני  חושב הרבה על הבלוג

,זה כאמור הפוסט ה-  3500 שלי !

במאי  הקרוב. עוד חודשיים אציין 11 שנה בישרא,לא פעם אמרו לי,אתה כותב נהדר,למה לא תכתוב ספר ואני עונה , שאין לי לא את הכשרון לכתוב ספר וודאי לא את המוטיבציה

אני גם לא חושב שלכתוב יומן רשת דומה לכתיבת ספר.

חוץ מזה אני באמת חושב שאדם שכותב ספר אחד רק בשביל לראות את שמו מונצח על כריכה (רכה או קשה) זה בסך הכל עניין של אגו ותו לא להבדיל מסופרים שכותבים כל הזמן

וכבודי במקומי מונח,אין לי תשוקה לכתוב ספר 

אין גם סיבה  נראית לעין שמלבד חברים קרובים ומשפחה מישהו יקנה ספר שכתבתי,טוב ככל שיהיה.אז נושא הספר (אם מישהו עדיין חשב בכיוון) יורד מסדר היום.

אבל יש עניין אחר,אני מתעד את חיי כאמור כמעט 11 שנה,לא ניכנס עכשיו לסופרלטיבים כאלה ואחרים,הבלוג חשוב ראשית לכל עבורי ואני רוצה לשמר אותו  ואולי בעתיד לאסוף  פוסטים חשובים בעיני  למען הדורות הבאים.

הורי נפטרו  ואנחנו ,אחי ואחיותי ואני, מתבגרים ומזדקנים (לא מפחד מהמילה) הבלוג הוא התעוד נאמן  בזמן אמת שיש לי על חיי, על חיי משפחתי וסביבתי הקרובה ב11 השנים האחרונות.

לצערי לא  חילקתי את הפוסטים לקטגוריות,בהתחלה לא ייחסתי חשיבות לחלוקה ואחכ שהבנתי איזו טעות עשיתי היה כבר מאוחר.

כולנו מקווים שישרא ישרוד לנצח,אבל מה אם לא? איך אפשר לשמר את החומר שלא יאבד?

חשבנו זוגתי ואני לסרוק את כל הפוסטים,נאמר 3500 פוסטים לחלק ל3 פוסטים לדף אבל לשם כך נזדקק ל1166 דפים וזה לא רציני בעידן הזה

אפשר בטח  להוריד את החומר לדיסק און קי או משהו כזה אבל הכי הייתי רוצה לדעת אם יש תוכנה  שיכולה לחלק  את הפוסטים לפי נושאים,לפחות את העיקריים שבהם

לא יודע במה זה כרוך מבחינה כלכלית,אבל ודאי יש איזו דרך לשמר את החומר

זה לא סיכום לשום דבר אגב,זו רק תזכורת וציון דרך ואי אפשר לסיים פוסט כזה  בלי להודות לכל אותם אנשים שטורחים לקרוא ולהגיב ,זה אף פעם לא  מובן מ אליו.

בלי קשר :

הבן החייל עושה דרכו הבייתה ,בהפתעה ,הוא היה צריך לצאת מחר ולשמחתנו יוצא היום ויזכה לעוד לילה בבית.

לכבוד זה שהוא מגיע לחופש אני מתכוון לעשות את המתכון הזה :

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4489138,00.html

אולי במקום לחמניה אשתמש בפיתה עירקית כמצע,נראה (צילומים ודיווחים מובטחים)

מקווה שהאש בדרום תיפסק כבר וכל תושבי הדרום יוכלו לחגוג את חג הפורים בשקט.

קטמון אהובתי מארחת מחר בירושלים במשחק סופר חשוב וגורלי את הקבוצה המצויינת של בני לוד,נצחון של קטמון יבסס את אחיזתנו בצמרת הליגה וכנראה יבטיח  את מקומנו בפליאוף העליון,לא אהיה במשחק מחר,מזג האוויר לא מתאים ליכולות שלי לצערי

אני סיימתי,תיהיו טובים