אחרי שדי הרבה זמן לא קראתי ספר,לקחתי אתמול בספריה  2 ספרים שיש לי תקוות לגביהם :

הראשון הוא מלכת היופי של ירושלים מאת שרית ישי לוי שאותה אני זוכר כעיתונאית מצויינת בשבועון העולם הזה המיתולוגי

ומאז הפכה  למי שמסקרת אתרי תיירות לערוצי החיים הטובים כאלה ואחרים

אני מקווה שכסופרת ,בעיקר בספר הזה היא תחזור לעברה העיתונאי

הספר השני הוא של זוכת פרס ספיר נועה ידלין "בעלת הבית",קראתי ספר קודם של ידלין שאת שמו אני לא זוכר כרגע ואני זוכר שאהבתי ולכן יש לי צ יפיות מהספר הזה

זוגתי התחילה לקרוא את האחרון של אבו אלמוג,לא לעצור את הנשימה בקשר לביקורת,ראשית היא משוחדת מראש בזכותי... ושנית היא קוראת איטית ביותר:-)

אין לי כל כך מה לכתוב,כלומר אין  היי לייטס,המאבק בארגון בו אני עובד ממשיך,ידינו בנתיים על התחתונה והתחילו לפטר עובדים ארעיים,עדיין לא מהמחלקה שלנו,אבל זה לא נעים

אתמול התראיינה  בגלי צהל אשה שקיבלה מכתב פיטורין,האשה ,לא צעירה ,ערביה,חד הורית שעובדת בחצי משרה,והתחושה שההנהלה הולכת  על הכי חלשים וזה מאוד לא נחמד

הבן החייל שבצבא סיפר לנו שהוא סומן לסוג של נבחרת כוכבים ביחידה שלו,זו גאווה גדולה שמתלווה אליו גם חשש לא קטן על רקע  הפעילויות האחרונות בגבול סוריה בצפון ובגבול רצועת עזה וסיני,אבל זה מה שיש ועם זה נתמודד,בנתיים נאחל החלמה לפצועים

 אוטוטו מתקרב יום הנישואין ה21 שלנו,אין לנו תוכניות גרנדיוזיות לעניין,אולי לשם שינוי שנינו נלך לטיפול פנים מפנק (חוץ מעניין הוצאת השחורים שכואב נורא)אבל יש עוד 8 ימים ככה שהכל עדיין פתוח לרעיונות

ביום חמישי התור הנכסף לראומטולוג,ביבנה כאמור,האמת שבגלל שנכנסנו לעניין של החברה למימוש זכויות רפואיות ובחברה ביטלו את המחשבה שלי שחלק מהבעיה הרפואית  שיש לי ואותה ניסיתי להגדיר כמחלת מקצוע ומסתבר שלא היא,אז הביקור אצל הרופא הופך למעקב שגרתי רגיל  שתוצאותיו ישוכללו במסגרת הבדיקות שהחברה למימוש הזכויות הרפואיות יצוו עלי לעבור ונראה מה יהיה הלאה ,כבר הזהירו אותי שהתהליך הולך להיות תהליך ארוך וסבלנות הוא שם המשחק

יאללה שיבוא כבר קיץ

אני סיימתי,תיהיו טובים