אתמול המשכנו את המסע הקולינרי במסורת הזאת שלנו שאנחנו נפגשים פעם בכמה חודשים במסעדה אחרת בארץ,

אז אתמול עשינו כבוד לירושלמים שבינינו וסוף כל סוף באנו למסעדה בירושלים

מסעדת כרמא יושבת בעין כרם ולי היסטוריה ארוכה עם השכונה הציורית הזאת,כשהיינו נערים היינו גולשים מהר הרצל  לטיול בשדות שהלכו לכיון בית החולים הדסה ושכונת עין כרם שלא הייתה כך כך גדולה ומפותחת כמו שהיא היום

זה מבט מתוך המסעדה על  הכנסיה היפיפיה שלא זכרנו שקיימת שם על צלע ההר

ב1975 קצת אחרי שהשתחררתי מצה"ל התחלתי לעבוד  בחברת הפקות שצילמה  עבור ה טלויזיה הישראלית,החברה ,סרטי הבירה שלא קיימת יותר לדעתי ישבה במקום מקסים בעין כרם,עם חצר סרוגת גפנים ובית ערבי עם תקרות גבוהות ורצפות עם שיש ערבי מדהים ביופיו

זה לא ממש עזר לי  האווירה של עין כרם להיות עובד טוב,כבר סיפרתי שלא תפסתי את  העניין של איך מכניסים פילם למצלמת 16 ממ

או בעצם לסוג של קסיטה  וכל הפעולה נעשית בתוך  שק שחור כדי לא לחשוף את הסרט לאור

נו  הידיים שלי בתקופה הקצרה שעבדתי בחברת ההפקות הזאת בעין כרם היו רב הזמן בתוך השק השחור,לא הצלחתי להכניס את הסרטים בזמן הקצר  שהצלם נזקק להם ובסוף "ויתרו " עלישרותי ,או בשפה בוטה יותר נתנו לי בעיטה בתחת ואמרו אל תחזור

לסרטי הבירה לא חזרתי אבל לעין כרם חזרתי,שם נפתח בשנות ה70 בית התה של יאן,שוב בית ערבי ענק,כריות ושטיחים על הרצפה ,רוח חרישית  מבדרת את שיער ראשיהן של המלצריות הכה רוחניות שדיברו איתנו נורא בשקט

זה היה טראנד חדש בירושלים,לא שהיו המון פאבים כתחליף, אבל בית התה של יאן נתן לירושלמים של שנות ה70 מה שנתנה הודו להמוני בית ישראל 10 שנים אחכ

הזדמנות להפתח לעולם חדש,צלילים וריחות חדשים,היה נחמד,כלומר סוג הבחורות שהיו שם,לא שמו עלינו כי כאמור הן היו רוחניקיות,שמעו מוזיקה שונה מאיתנו,אפילו דיברו שפה אחרת למרות שזו הייתה עברית,קראו את ניצ'ה ואת כה אמר זרתוסתרא ועוד כל מיני שמות גרמניים,הרמן הסה איך אפשר לשכוח,כולנו אגב קראנו,איך אפשר היה לא לקרוא?לא קראת,לא הייתה לך גישה לבחורות ממגזר שלם וזה היה מגזר שהשמועה אמרה שהן "חופשיות" יותר (חופשיות לומר לך לא..)

אז נאבקנו בהרמן הסה,שתינו המון תה בבית התה של יאן,המון בירה בטווארן במרכז העיר ועד שסיימנו לקרוא ולשתות ולחכות לבחורות,שנות ה70 נגמרו..

למרות זאת העברנו מיד ליד את  הספר של גורודייף שאני כבר לא זוכר את שמו ושמענו קט סטיבנס  וקרלי סיימון,אנחנו גם שמענו ביטלס כמובן ,הרעים יותר שמעו אבנים מתגלגלות  (שחלק מחברי התאכזב מההופעה שלהם בפארק שלשום וסליחה אני רק מדווח,לא הייתי)והכי רעים שמעו את פרנק זאפה ואת אמהות ההמצאה שלא ברור לי עד היום איך מישהו מסוגל להקשיב למוזיקה הזאת

"החברים מתבקשים לחדר האוכל" ומנסים לברר מה שמו לנו על השולחן...

ובבית התה של יאן שתו תה כמה לא מקורי,אבל לא תה ויסוצקי רגיל שומו שמיים,איך אפשר לחשוד  שיאן אבי הרוחניות יספק תה ויסוצקי רגיל,היו שם  כל סוגי התה שרציתם,אני לא ממש יודע עם כולם היו מהודו וממזרח אחר,אבל זו היית התחושה למרות שבאותה מידה הם היו יכולים לתת תיון עם מים מהברז,באווירת השאנטי של שנות ה70 שסיפק המקום,יכול בהחלט להיות

אחרי שהפסקנו לבוא לשם כי בירושלים נפתחו מקומות אחרים עם טראנדים אחרים,שמעתי שהמקום נסגר ועבר אל מתחת לתאטרון ירושלים,אבל אז כבר לא גרתי בירושלים ולא הגעתי לשם

הנסיעה אגב מגשר הראל לעין כרם חוסכת את הכניסה האיומה אל העיר  מהכניסה הראשית שלה וגם הנוף מהצד ההוא הוא נוף הרי ירושלים כזה

אז התכנסנו 12 חברים,2 נוספים ביטלו ברגע האחרון

המקום יפיפה,הנוף כאמור מקסים והאוויר הירושלמי התקרר במידה הנכונה כדי שלא נביא  סוודר או  כיסוי אחר (פאדיחה סוודר ביוני,פאדיחה סוודר בכלל)

 והאוכל, האוכל היה סביר ביותר

לא הכרתי את כל השמות של המנות וניסינו  להאחז בדברים מוכרים מצד אחד וחדשים מצד שני,ככה אכלתי כרובית מטוגנת (במסגרת טראנד הכרובית שבה התאהבתי לאחרונה) והיא הייתה נימוחה וטעימה אבל כאמור  אם לסכם באמירה של מבקר מסעדות שהרגע מיניתי את עצמי  להיות כזה

" לא נפלתי ברצפה" כלומר האוכל היה בסדר,החברה נעימה  ביותר,השרות היה מהיר ואדיב והכל היה סבבה (מילה מתועבת סבבה) ובכל זאת,לא נפלתי ברצפה

שלושה שלא נפלו ברצפה:-)

האמת שהתכנסתי לכתוב את הפוסט רציתי לכתוב על משהו אחר,על הסדרה המצויינת כביש 90 עם מ ודי בראון וכמיטב המסורת לשלב את הכביש 90 שלי ויש לי היסטוריה לא קצרה שקשורה לכביש הזה

אבל את זה נשאיר לפוסטשבת

המפגש הבא של החבורה המופלאה שלנו יעלה בפעם הבאה צפונה ,לטובת האנשים שגרים רחוק וירושלים שבשבילם היא מעבר להרי חושך

הוא יהיה כנראה במסעדת לימוזין ברמת ישי,מסעדת בשרים ידועה באזור ,שכשהייתי בצימר ביוקנעם התכוונתי לבקר בה ובסוף ויתרתי מפאת המחירים,אבל אולי כשבאים בחבורה והסכום מתחלק בין 12-14 איש זה יוצא סביר

יצאנו החוצה  וזאת עין כרם היפיפיה שראינו

יצאנו והתפזרנו כל אחד לדרכו,אני אוהב את החברים שלי,היה כיף

סלפי,או מה שזה לא יהיה

אני סיימתי,תיהיו טובים