אתמול הלכנו לקניון,זוגתי רצתה לקנות חולצה בקסטרו,והצטרפתי כי החלטתי שהגיע הזמן לקנות לעצמי מתנה.
ואין מתנה יפה בשבילי מספר קריאה
בגדים חדשים לא מענינים אותי,נעליים וסנדלים ,יש לי, זוג בהתאמה ואני לא צריך יותר
ואם ללכת לקניון זה בגלל 2 דברים,יותר נכון שלושה ,סטימצקי,צומת ספרים ודוכני אוכל שאפשר לקנות הבייתה
אתמול לא היו דוכנים כאלה לצערי
הבעיה שאתמול היה היום הראשון להפסקת האש,מי חשב על זה בכלל כשיצאנו מהבית?
הקניון היה מפוצץ והמזל(הרע או הטוב תלוי בהסתכלות) שזהו קניון קטן(קניון חולון) ולא קניון הזהב בראשון למשל
היה המון רעש של ילדים קטנים ואמותיהם שניצלו את היום הראשון(או השני,אבל מי סופר) להתאוורות
זאת ועוד,אנחנו באוגוסט ותיכף חוזרים לבית הספר וכל השטחים הפתוחים בקניון ואין הרבה כאלה כי הוא קטן, נכבשו על ידי רשתות של ציוד לבית הספר וההמולה והרעש ,היו מאוד גדולים
מצד אחד זה הזכיר לנו שיש לנו ילד שעולה לכיתה י' ועדיין לא קנינו ספרי לימוד ,לא עשינו בדיקת מצאי של צ יוד משרדי למינהו ולא בדקנו האם יש לילד תיק לבית הספר,רציתי לכתוב ילקוט רחמנא לצלאן,אבל היום הולכים עם תיק גב נונשלאנטי והוא לא צריך לומר צריך להראות מגניב ,לא פחות.
באמת מזל שהקניון קטן ,כי זוגתי נכנסה לכל חנויות הבגדים לנשים ולא מצאה שום דבר שמצא חן בעיניה,אני לעומת זאת נכנסתי לסטימצקי והראש הסתחרר
העניין עכשיו בחנויות ספרים שאין יותר מבצעים,כלומר יש אבל הם טריקים.
למשל בסטימצקי אפשר לקנות ספר אחד במחיר מלא ועוד ספר במחיר של 15 שקל,רק מה ,הספר היקר יותר נחשב לספר ראשי והפחות יקר הוא שעולה 15 שקל ואי אפשר לקנות את 2 הספרים בתלושים
לא מבין את ההגיון,התלושים הם כסף,אז מה הבעיה,למה אי אפשר לקנות את הספר העיקרי בתלוש ואת השני ב15 שקל?
לקחתי את יודית קציר החדש שעלה 122 שקל ואת החדש של יוסי קליין,שעלה קרוב ל100 שקל ,קליין היה בזמנו העורך של עיתון חדשות והוא יודע לספר סיפור
כשבאנו לשלם,נחשף העניין עם התלושים וזה הרגיז אותי ולכן לקחתי רק את הספר של יוסי קליין,בסטימצקי אגב יש את הספר הקודם של דורית רביניאן "סימטת השקדיות מאומריג'אן "אבל אין את החדש
הלכנו לצומת ספרים קומה מעל ושם היה החדש של רביניאן אבל החלטתי לא לקנות אותו כי אני הראשון בתור בספריה ביישוב שלנו וחשבתי שזה יהיה בזבוז כסף
בצומת מוכרים ספרים שהם לא חדשים שיצאו הרגע מהדפוס ב 29.90 ושם מצאתי את החדש של ג'ון גרישאם שאני מאוד אוהב ואותו קניתי,רציתי לקנות גם את החדש של א.ב. יהושע,אבל הנחתי שגם הוא יגיע מהר מאוד לספריה וקצת היה לי חבל על הכסף.
שמח וטוב לב(זוגתי פחות) ההחלטנו לשבת לשתות קפה,מזמן לא ישבנו כך סתם בבית קפה,מכיון שלשבת בבית הקפה בקומה הראשונה גבל בסכנת חיים וחרשות,ישבנו בבית קפה בקומה השניה
ישבנו וישבנו וישבנו ולקח זמן עד שניגשו אלינו
בית הקפה לא היה מפוצץ לכן לא הצלחתי להבין למה העיכוב,בסוף ניגשו הזמנו מה שהזמנו וחיכינו
חיכינו עוד רבע שעה לערך,לדעתי הרבה זמן ואז הגיע המלצר והביא צלחות ומזלגות וסכינים ומה שהזמנו אין
בסוף הביאו את מה שהזמנו,האמת שאולי אני כבר לא רגיל לבתי קפה וזה הזמן שלוקח להוציא את המנות,אבל מ,זכרון קלוש' שיש לי מעברי אני זוכר מקומות עם שרות הרבה יותר זריז
ואפאס לא נראה לי שאחזור לשם.
מישהו מכיר אפליקציה שנקראת סיקרט? (secret) אני מתכוון לאלה שיש להם סמרטפון,כי למי שאין,איך יכיר?
סיקרט היא אפליקציה בה אתה יכול לכתוב כל מה שעולה על דעתך,כלומר סודות ולהשאר אנונימי,כלומר זאת במידה ואתה חייב להודיע לעולם על נטיותיך המיניות,על סטיותך הכמוסות ועל הפנטזיות הסודיות ביותר ואיש לא ידע שזה אתה, אבל אתה שחררת את סודך לכאורה
יש 2 בעיות בעניין,הראשונה אתה רואה מה שנכתב על ידי 2 סוגי משתמשים בלבד:
חבריך לפייסבוק וחברים של חבריך לפייסבוק
לחבריך (האנונימיים אני מזכיר) אתה גם יכול להגיב ולחבריהם של חבריך אתה יכול רק לעשות לייק
שאני אביא לכם מבחר מהסיקרטס שרצים עכשיו באפליקציה?
ידעתי שתגידו כן בקול גדול,אז הנה לכם:
אה ואגב יש 2 מסגרות,מסגרת אחת שנקראת חברים,ובה אתה כאמור רואה מה שכתבו חבריך וחבריהם של חבריך,ומסגרת שניה שנקראת explore
שאת טיבה אני מודה לא הצלחתי עדיין לפענח, ואני לא מבין את החלוקה כי ההודעות או הסודות הם מאותו סוג
רק שבאקספלור לא כתוב אם כותבים חברים או חבריהם של חברים,כתובה רק עיר המוצא של הכותב
כלומר,ראשון לציון,תל אביב וגם israel אולי להעיד שהכותב חצה אוקיינוסים בשביל להשאיר תובנה
אז אחרי ההבהרה הנחוצה הזאת ניגש לסודות הכמוסים:
מישהו מ israel (וברור לכם שאנחנו מתחילים במסגרת האקספלור) כותב: איפה הרומן מהצד שלי?,לא ברור אם זו בחורה או בחור,אבל יש לו 15 לייקים ו5 תגובות שאגב מסומנות בכל מיני אייקונים שהמחשב בוחר בשבילך,ברשותכם אחסוך מכם את התגובות
הההודעה הבאה מגיעה ממישהו בראשון לציון,כנראה מישהי,ואני מזהיר, כל הילדים שאולי קוראים כאן לכסות אוזניים ולשים יד על העיניים,אני מעתיק מילה במילה:
"איך הייתי רוצה להיות גבר,כל כך קל יותר להיות גבר,אני יוכל להגיד מה שבזין שלי,לחשוף את הבולבול כל היום,לזיין ועוד שיהיה לי כינוי אחיד,גבר,לא שרמוטה בוצה זונה,רק גבר"
טוב אני מודה שגם בשבילי זה יותר מידי,נראה שכתבה את הטקסט המואר הזה בחורה שלדעתי היא חייזרית ממאדים
,כי בינינו אני לא מכיר הרבה גברים שחושבים שנורא קל להיות גבר,שאומרים מה שבזין שלהם(אולי הצל אומר,לא יודע) והאמת שלא ראיתי הרבה גברים שחושפים את הבולבול (מילה שלא שמעתי הרבה זמן) שלהם בציבור ועוד כל היום? אולי החייזרית הייתה על חוף נודיסטים בקרואטיה אבל כאן???
אני מניח שהבנתם את הרעיון
במסגרת השניה יש סודות דומים,אם כי הרבה פחות בוטים כמו למשל : כלים שאני אוהב לשטוף לפי סדר יורד: צלחות,כוסות,סכום קופסאות פלסטיק,מסננת" ואני לו הייתי מגיב הייתי אומר: ,בן אדם,קנה מדיח !
העניין שמילא כל זה על האפליקציה השתלטו ילדים והם כמו ילדים אומרים מה שחשוב להם: "סתיו זוארץ הומו קוקסינל,יובל דוידי השמנמנה,הרגו אותנו עם החייזר,רמז עבה להפקת האח הגדול שהחייזר מיצה כבר מזמן ועוד כהנה וכהנה
ומכיון שאין לי חברים ילדים בפייסבוק ,כל אלה מקוטלגים כחברים של חברים
אני מניח שהבנתם את הפואנטה ואחרי שכתבתי על האפליקציה אני רץ להסיר אותה,כי ממש אין לי מה לעשות שם
למעונינים בכל זאת ,בגוגל פליי הקרוב מקום מגוריכם.
בלי מילה ביקורת על אלה שכתבו ביקורת על המלחמה ומסביב לה אני לא יכול לסיים:
גם אם הכותבים היו נורא שנונים,ידענים חדים עדיין הייתה חסרה לי התייחסות לצד שלנו ולסבל שנגרם להם,
קראתי כמה ביקורות עיתונות וכמה ביקורות על עיתונאים ולא הצלחתי להבין את ההתנשאות הזאת,מין שכבה דקה של התנשאות,לא בולטת מידי, אבל לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שהכותב מדבר לשכבה מאוד קטנה של אנשים,שמסכימים לכל מילה שלו,בלי מילת ביקורת אחת שלהם אגב ,הדיבור לא מיועד להמון הנבער שמאמין לכל מילה שהוא קורא בעיתון שיש לו תפוצת המונים ולא משנה שלא כל ה אנשים אוכלים כל מה שנכתב בעיתון
לא סובל את הטון המתנשא ולא את הידענות המופלגת לכאורה וודאי לא את ההגנה האוטומטית על האומללים לכאורה,זה מאוד בולט בשמאל הלא ציוני ואני שמח שאני לא שם
אני סיימתי,תיהיו טובים