הכותרת של הפוסט מייצגת היטב את מה שאני עומד לספר לכם 

רק שזו הפעם אני רוצה להתחיל מהסוף  מה"בלי קשר" ולספר לכם ששלחנו את המסמך שניסחנו למנהלי עמותת ישראבלוג

והעלנו אותו לבלוג ההצלה ,כולם מוזמנים לקרוא אותו ולהביע דעה

אני רוצה לספר על משהו שנתקלתי בו בבוקר,נכנסתי לדף  הראשי של ישרא מהסמרטפון,כמו מעשי בכל בוקר לבדוק אם היו תגובות בלילה לפוסט האחרון

מהסמרטפון אני יכול להכנס לבלוג רק אם הוא נמצא בדף הראשי של ישרא,אין לי אפשרות להכנס לבלוג שלי ומשם לבלוג דרך קישור,הסמרטפון לא מאפשר לפתוח דפים נוספים ומכיון שידעתי שבלוג ההצלה נמצא בפעילים,חיפשתי אותו כדי להכנס אליו

קנקן התה ידידי כותב די הרבה על מפגעים ועל ארועים שקרו לבלוג שלו,עד שיכולה להיות תחושה שהוא רדוף,שיש לו דמיונות שווא וכו' וזה ממש לא נכון,קנקן התה,מפרסם את התקריות האלה כדי שהמודעות לאפשרות של פריצה לכל בלוג תעלה ושלא תיהיו מופתעים אם יום אחד  יעלמו  חלקים כאלה ואחרים בבלוג,

היה לי מוזר שהבלוג לא נמצא בפעילים,ומיד חשדתי שמישהו הפך את הבלוג לבלוג פרטי,ככזה הוא לא מופיע באף מסגרת בדף הראשי של ישרא,נכנסתי לעריכת הבלוג ומייד שמתי לב שהמסגרת בה יש אפשרות לסמן וי על הבלוג ולהופכו לפרטי מסומנת.

מכיון שזה נוגד כל אינטרס הגיוני שלנו ,בעיקר כי אנחנו רוצים שהמסרים יגיעו לכל בלוגר בישרא,ברור שלא אנחנו סימנו וי והפכנו את הבלוג לפרטי,הסרתי את הסימון אבל לא שמתי לב,שעוד פריטים כמו ביטול לייקים,ביטול מנועי חיפוש ביטול השמירה של פוסט כטיוטה סומנו ,לאלה  שם לב קנקן התה כשהערתי את תשומת ליבו לעניין

אז אני לא יודע מי חורש רעה נגדנו,אני יודע מי מתנגד לנו ,אבל אני לא יודע מי יכול לפרוץ לדף העריכה ולשנות סימונים שם,אנחנו לא נשנה שם וסיסמה לכניסה לעריכה ולא נשנה את  מדיניות הבלוג ואת התנגדונו הנחרצת להמשך התקלות והכשלים שיש בישרא,פשוט נסייר בדף העריכה יותר פעמים ונבדוק שהכל בסדר,לא יפחידונו !!!

עד כאן הללא קשר :-)

כל קוראי יודעים שאני לומד בקורס בישול,לפני שאכנס לעניין שאתו רציתי לכתוב, אומר  שאת הקורס יזמה עמותה שנקראת עמותת מעגלים שלקחה על עצמה בשיתוף משרד הכלכלה,להעביר קורסים לעובדי מדינה שיש להם ותק במקום עבודתם של 20 שנה לפחות והם מעל גיל 50.

העמותה  נכנסת  לקשר עם מקומות עבודה בשרות במדינה ,מציעה להם את השרות,משתמשת בשיווק של הארגון כדי לפרסם את הקורסים ומתקשרת במקביל עם מכללה  שעמעבירה  את הקורסים בפועל

המכללה שעושה  את קורסי הבישול היא מכללת צומת לימודים שבסיסה בחיפה והיא מפעילה במימון של עמותת מעגלים והמדינה מגוון רחב של קורסים כשלמשתתפים בה הלימודים לא עולים כסף.

צומת לימודים בחרה את כפר הנוער מוסינזון בהוד השרון כמקום הלימודים של עובדי דאר ישראל במגוון הקורסים ,ביניהם קורס הבישול,כפר הנוער מוסינזון הוא בית ספר וחשבנו לתומנו שכמה מחדרי הכיתות יותאמו למטבחים לימודיים

בפועל צויידנו בציוד עלוב וירוד בכיתות שלא התאימו ללימודי בישול,אבל הרצון והתשוקה ללמוד גברו על התנאים הירודים והסכמנו להתחיל כשהם מבטיחים שתוך כדי תנועה התנאים ישתפרו

כשהתחיל החופש הגדול העבירו אותנו לכיתות גדולות יותר ומרווחות יותר אבל  עדיין בלי תנאים מינימלים לעבודה במטבח,מים היינו צריכים לקחת מברזיה בחצר ,ליד הברזיה היו פחי זבל גדולים וחתולים לרוב וזה הפריע ,בכל סוף יום לימוד נאלצנו לשמש כסבלים,פשוטו כמשמעו,אי אפשר היה להשאיר את ציוד הבישול ואת הפרודוקטים בכיתה  כי  הייתה סכנת פריצה וגניבה ונאלצנו לשנע על גבנו ! את הכל למחסן שאפשר לנעול

 ההתמרמרות גברה ועוד לא אמרתי שום דבר על הלימוד עצמו שתיכף ניכנס אליו

בקיץ  הייתה מלחמה ,טילים על גוש דן ובוטלו שיעורים כי יש אנשים שגרים בגוש דן הדרומי ,חולון ,דרום תל אביב ,באר יעקב  ועבדכם באזור ולא היה כיף לנסוע בדרך הארוכה להוד השרון ולהתקע על הכביש באזעקות ולכן בוטלו השיעורים בזמן המלחמה

חזרנו אחרי המלחמה אבל אז מכללת צומת לימודים יצאה לפגרת חגים מערב ראש השנה עד אחרי סוכות לא היו לימודים וגם זה הרגיז

חזרנו ביום הראשון של אחרי החגים ליום גשום במיוחד שלכבודו אגב החזירו אותנו למקומנו הקודם עם תנאים לא תנאים,כי בית הספר החזיר לכיתות שלמדנו בקיץ את התלמידים

הכל קרס ביום הזה ,אי אפשר היה לצאת החוצה למלא מים או לרחוץ כלים,2 כיתות הבישול של יום ראשון החליטו לא להגיע יותר לקורס עד שישופרו התנאים,במקרה נקלע  באותו יום מנהל השיווק של עמותת מעגלים,זו העמותה האחראית על צומת לימודים,מזועזע הוא צילם בסמרטפונו איך אנחנו  מבוססים במים לרחוץ כלים בגשם עם ברז במשתלה הסמוכה  (כי הברזיה הרגילה רחוקה ) ומשנאים ציוד כסבלים,כי אין ברירה בעצם.

התנפלננו עליו וזעקנו את זעקתנו,החלטנו לא להופיע לקורס עד שישונו התנאים,הוא אגב אמר שלמחרת יש ישיבת דירקטוריון של העמותה והוא יביא בפניה את המימצאים המביישים

למחרת בצהריים קיבלו כל אנשי הקורסים השונים ביניהם אנחנו ,מסרוןשמתנצל על התנאים בהם למדנו  ושמבשר לנו שבגלל התנאים הירודים במוסינזון כל הקורסים נעצרים,הם חיפשו ומצאו מקום חדש,משפצים אותו לרווחתנו (בקרית אריה בפ"ת ,קרוב יותר לשמחתנו)  ואנחנו אמורים להכנס ללמוד שם בהתחלת נובמבר ,על תאריך מדוייק נקבל מסרון נוסף.

לפני שקיבלנו את המסרון , הספקנו להפציץ את דף הפייסבוק של המכללה בסטאטוסים זועמים שמחו על התנאים

בהקשר לחומר הלימוד עצמו,יש לנו שף נהדר,באמת אדם מקסים,סבלני,יודע ללמד ואנחנו עושים דברים נהדרים,רק שהאמת צריכה להאמר גם כאן,הוא לא נותן לנו לבשל,הוא נותן לנו לעזור לו,אנחנו סו שפים שלו וזה הכל וגם האסימון הזה נפל לנו רק בשיעור האחרון ואנחנו  לא נאפשר לעניין הזה להמשיך.

לא באנו לרחוץ כלים,לא לשנע ציוד וודאי לא להיות סו שפים של אף אחד יהיה הטבח הכי טוב בעולם,אנחנו רוצים לבשל תחת הדרכתו,לטעות,לשרוף מנה,פחות מעניין אותי לקצוץ בצל במהירות שהוא קוצץ ובדיוק שהוא עושה את זה,ודאי שאני רוצה  להיות קוצץ הירקות הכי מהיר במזרח התיכון אבל לא זה הדבר הכי חשוב,יש תחושה שבאנו לקורס ללמוד בישול ואנחנו עוזרים לו לבשל ואחכ אוכלים את המנות הנפלאות שהוא בישל

אז מה עשינו? מתכונים אני יכול להוציא מהאינטרנט,אני לא זקוק לו שיתן לי מתכונים גם אם הוא עושה טוויסט שהמנה יוצאת קצת אחרת

אני רוצה לבשל פיזית וזה בסדר שאטעה ואשרוף את המנה ולא אחתוך את השום כמו צ'יפסים דקים כמו גפרורים

בקיצור היו לנו בערך 12-13 שיעורים,נשארו כ 20 שיעורים שאותם אני מקווה נלמד במטבחים מסודרים ומצויידים היטב ושטראומת הסבלות לא תחזור

והכי חשוב נדרוש מהשף לתת לנו לבשל

זה הכל

אני סיימתי ,תיהיו טובים