היה שבוע לא פשוט השבוע הזה,ביום שלישי  סבתא נ. נפלה במדרגות במקום עבודתה והובלה באמבולנס לבית החולים הדסה עין כרם

אחי שחזר לא מכבר מניו יורק ועובד באותו מקום עבודה וגם מתגורר בקרבתה עודכן על המקרה  וטס לבית החולים.

המשפחה מאוגדת בקבוצת וואטס אפ פעילה וחמה עודכנה מייד על עניין  וחיכתה לתוצאות הבדיקות הראשוניות.

צריך לומר שאף אחד מהאחים והאחיות לא גר כבר בירושלים,כולנו נפוצנו  כבר לכל עבר ורק אחינו הקט נשאר לגור  שם

בשנה שעברה שהייתה לסבתא נ. תאונת דרכים,אחינו היה בשליחות בניו יורק ואנחנו היו אלה שחשנו לעזור ולסייע ביום הראשון שלא היה ברור מה קורה

הפעם יכולנו לתמוך מרחוק ולהמתין לתוצאות הבדיקות כשבנתיים אנחנו מארגנים תור עליה לירושלים לבית החולים כדי לתת לאחינו  מנוחה

בסוף הבדיקות הסתבר שלבד ממכה חזקה בראש בגלל הנפילה ותפרים שנתפרו לה לא הייתה שום חבלה אחרת ואחרי יומיים של שהיה במיון היא הועברה למחלקה כדי לברר ממה נובעות הסחרחורות שתוקפות אותה וגורמות לה לאבד  את ההכרה.

אז אני נסעתי ביום רביעי בצהריים, יש לי "יחסים מורכבים"  עם בית החולים הדסה,נכון שהעבר עבר,ומה שהיה לפני 45 שנה מונח לו בעבר,אבל עדיין,מוכרח לומר שכמו בכל בית חולים עניין החניה הוא סיוט לא קטן,כבר ברור לכולם שאין מה לחנות בחניון המסודר של בית החולים ששודד אותך ברמות קשות ולכן צריך למצוא חניה בחניונים הפתוחים שרחוקים מהכניסה לבית החולים שהכניסה אליהם עולה 20 שקל לכל היום,

הגעתי בכביש המתפתל מהיישוב מבשרת ציון לבית החולים הדסה,אגב מילא ההגעה שנעשתה באור יום,החזרה בחושך באותו כביש מפחידה,הכביש לא מואר,הסיבובים מסוכנים והכביש חד מסלולי לכל כיוון,אבל אין ברירה כי לנסוע דרך השכונות המערביות ,קרית יובל ובית הכרם מאריך מן הסתם את הדרך

הגעתי ונכנסתי ומצאתי את המיון וגם את סבתא נ. שהתאוששה והתלוצצה עם רופאיה וביליתי איתה כשעתיים  ,הוחלפתי על ידי אחי ונסעתי הבייתה 

אני מוכרח לומר שאני נורא גאה במשפחה שלי המורחבת על ההתגייסות

זה מרגיש כאילו כל הענינים האחרים נעצרו וזוהי שעת חרום בלי קשר ליחסים המורכבים שיש לך או אין לך ואתה פשוט מתגייס לעזרה ברגע אחד,כי צריך

אז בכל פעם שאח אחר נמצא שם ולא צריך לשהות  באופן רציף,אנחנו לא בקטע הזה לשמחתנו  ואנחנו חמישה אחים ואחיות ,השישית דואגת מניו יורק

ואנחנו מחלקים בינינו את המטלה שמסתבר שהיא לא נוראה בכלל

האחות השישית אגב,שהיא לטובת  הצדק החמישית למניין מציגה השבוע הזה תמונות משלה ביריד  צבע טרי במתחם הספורט החדש בהדר יוסף

התכוונתחי לנסוע לשם ביום רביעי אבל הארועים במשפחה גרמו לי לדחות את ההגעה

אתמול הייתי בפגישה בנענע שתיכף אספר עליה ,היום יום שישי חואני לטא מ וכן לוותר על הזמן הפנוי שלי היום בשביל שום דבר ואף עאחד,אז עאולי מחר בשבת שכשזוגתי תיסע לבית החולים אני אסע ליריד,נראה לא סגור עדיין על העניין

אז אתמול הייתה לנו הפגישה הגורלית במשרדי עמותת ישראבלוג,על הפגישה כתבתי פוסט שודאי יתפרסם במהלך הבוקר בבלוג ההצלה (השותפים צריכים לקרוא לפני ולאשר ודאי תבינו) אבל אני רוצה לספר כמה אנקדוטות אחרות:

הפגישה הייתה ב4 אחר הצהריים כאמור,גל (אבו אלמוג ) ואני דיברנו בטלפון וחשבנו שאולי נפגש כחצי שעה קודם בבית קפה (כלומר להגנתו אומר שאני פרשתי כך את הדברים) נכיר אחד את השני ,נתכנן מה לומר ומה להבליט בפגישה 

בפועל מה שקרה שאני יצאתי מהבית ב15:15 בעוד הוא יצא ממשרדו ב14:30,אני כתבתי בווייז שאני רוצה להגיע לדרך השלום 53 בגבעתיים ועד פינת הרחוב הוויז לקח אותי כחוק,אבל לא זיהה שזה  המקום המדוייק .מכיון שאני לא מכיר את המקום והווייז המשיך  לתוככי גבעתיים,היה לי ברור שהוא טעה כי אין כתובת כזאת,דרך השלום 53 בגבעתיים,אלא בתל אביב כלומר  הכתובת נכונה רק שמתייחסת לתל אביב כשהצד השני של הכביש שייך לגבעתיים,הגעתי ב7 דקות ל4 לחניון של המגדל,מזל שמריאט הדריכה אותי  לפני כמה ימים מה צריך לעשות,התגברתי על הפרוצדרות (אפילו זכרתי להביא תעודת זהות כדי להפקיד אותה בכניסה למשרדים של ערוץ 10)

פונקט ב16:00 התייצבתי לבד  בפגישה,בסיור קצר שעשיתי בקומה של נענע בקומה ה15 של מגדל הפניקס אני יכול לומר שלו מישהו היה מציע לי עבודה במקום הזה ,הייתי לוקח אותה ב2 ידיים רק בגלל הנוף המרהיב שנשקף מהחלונות,כל גוש דן פרוס לפניך היושב בכיסא  והמראה בהחלט מרחיב לב אבל אף אחד לא הציע עבודה ואני לא נדחפתי לבקש :-)

גל היקר שעט במרחבי גבעתיים לכיוון הכתובת,צלח פקקים והגיע באיחור של כ15 דקות לפגישה

כך יצא שכשהוא נכנס לחדר זו הייתה הפעם הראשונה שנפגשנו

בסוף הסתבר שלא היה צורך בתאום מוקדם ובתכנונים כאלה ואחרים, אנשי נענע היו נחמדים ונעימים ומסבירי פנים והייתה לנו פגישה ארוכה ומועילה שכאמור פרוט עליה יתפרסם בבלוג ההצלה יותר מאוחר

יום שישי ,קטמון משחקת בירושלים נגד אסי גלבוע בשעה 12 בצהריים,שעה הזויה בכל קנה מידה למשחק כדורגל שהילדים עדיין לומדים ומי שעובד ,עובד יותר מ אוחר מ12,השעה המוזרה נקבעה כי חמלק משחקני הגלבוע דתיים והם צריכים להגיע לביתם אחרי המשחק ולפני כניסת שבת

כך או כך אני ממש מקווה שקטמון תחבר נצחון נוסף לנצחון בשבת ותמשיך את מגמת העליה שלה

אני מתכנן לבשל את הקציצות הטעימות שזכו במקום הראשון בתוכנית הכי טעים שיש ,הגדלתי לעשות הפעם ורכשתי בחצי חינם  עצמות שאותן אבשל לפי המתכון המקורי,אגב שתדעו שאנחנו בקרייסס לא פשוט,סגרו את סניף מגה בו נהגנו לקנות באזור התעשיה בחולון,השמועות אמרו שיפתח תחתיו סניף משוכלל אחר במתחם עזריאלי החדש שנבנה שם,עשיתי סיור ואין מדה ואין בטיח,סתם סניף גקטן של טיב טעם

אז ניסינו למצוא תחליף בחצי חינם הקטן ולא אהבנו ולכן בתחילת השבוע הלכנו לחצי חינם הגדול שם צריך להזהר מאוד מאוד מפיתויים,יש שם אוכל מוכן,ללקק את האצבעות ונורא קל ליפול בפח הזה אבל אנחנו התגברנו בגאון על הפיתויים ונצמדנו לרשימה

בקיצור ,תיכף אלך למכולת,הבן החייל כבר הפציע אתמול בערב לחופש בבית,מכונת כביסה ראשונה כבר בפעולה ,לפי ההערכה שלי יהיו כנראה 3 מכונות אבל זה כבר קטן עלי ואחכ אתחיל לבשל

סוף שבוע נפלא שיהיה לכולנו ושקט

אני סיימתי,תיהיו טובים