שבוע לא כתבתי,עוד חודש אחגוג כאן 12 שנה ולא קרה לי מעולם שלא כתבתי שבוע.

אין לי הסבר  לעניין,אולי שילוב של מחשב מקרטע קשות עם ישרא שמקרטע לא פחות מוציא את החשק .

כך או כך החלטתי שאני חייב להכריח את עצמי לשבת ולכתוב,

הרי כבר קרו לי מעצורי כתיבה כאלה ואחרים במשך השנים וברגע שהנחתי את היד על המקלדת זה זרם

אז הנה אני מנסה את "הפטנט" הזה שתמיד עבד עד היום.

אני מנסה לחשוב מה הטריד אותי השבוע. זה התבטא בעיקר ביד הכואבת (יד שמאל )  שהיום כואבת קצת פחות כי אתמול התחלתי טיפול בדיקור סיני

זוגתי טוענת שדיקור ודומיו (רפלקסולוגיה שיאצו וכו') עוזרים לטווח קצר

יכול להיות שהיא צודקת אבל לי זה עושה טוב.

יש לי תור לאולטראסאונד ביום ראשון הבא ואני מקווה שהצילום יעזור להבין אם יש דלקת בגיד כמו שאמר האורטופד במיון ואיזה טיפול יהיה יעיל כדי להפטר מהכאבים האלה.

גם השיפור במזג האוויר כנראה מיטיב עם היד,ודאי עם מצב הרוח

חורף וגשם מכניסים אותי למצב רוח אפרורי משהו,קיץ מחייה אותי.

עזבתי סופית את קורס הבישול,לא נהניתי כבר,האמת שחלק מהאנשים בקבוצה בה למדתי לא היו לרוחי

ולא היה טעם להחליף קבוצה כי עוד מעט זה הסוף.

כבר סיפרתי שהשיטה בה לימד השף המדריך לא הוסיפה לי כלום,הוא המשיך לבשל לבד כשאנחנו מסייעים לו ,רוחצים כלים(לפחות סידרו מתקן למים חמים) ועושים הרבה דברים מסביב ,אבל לבשל ממש הוא לא נתן לנו

לדעתי הוא גם שם דגש על דברים שוליים כמו חיתוכים מדוייקים שאם לא עמדנו בהם,הוא נזף בנו והיינו צריכים לעמוד בסטנדרטים שלו בקטע הזה

אני חשבתי שזה ממש לא חשוב שנדע לחתוך גזר בכל מיני צורות או שקיצוץ הירקות יעשה ככה ולא אחרת

וקרה שממש נמנעתי מלקצוץ,הרגשתי חוסר בטחון על ידו, מה שאין לי בבית כשאני קוצץ ירקות למשל

אני גם לא חושב שהמרשמים שהוא נתן הם תורה מסיני,למה לבזבז זמן שיעור על כתיבת מרשמים שהכל נמצא באינטרנט?

אז נכון, הוא נותן את הטוויסט שלו,יופי חי,אז אני אוותר על הטוויסט הזה  אבל אבין אילו מרכיבים נמצאים במנה ולא אכתוב כמו תוכי

בסוף לפני שבועיים החלטתי שדי לי  ונפרדתי מחבריהקורס ומהשף בהודעת וואטס אפ לקבוצה

הם כמובן ביקשו שאשקול שנית ואחשוב על הצעד שהחלטתי לעשות אבל היה מנוי וגמור איתי שאין חזרה ממה שעשיתי

אם חשבתי לרגע שאולי אלך להפרד פיזית מהקבוצה הרי שהחלטתי לוותר,לא נקשרתי שם לאף אחד לבד  מבחור אחד שבכל מקרה אני רואה אותו כל יום כי הוא עובד איתי ועם שאר הנשים בקורס היה קשר חביב אבל לא אסע לפ"ת בשביל להפרד מהן

בכלל שמתי לב שמאז  שהוואטס אפ נכנס לחיינו עברה התקשורת הבין אישית משיח שפעם היה פיזי עם אנשים לקשר אחר

אנחנו מברכים חג שמח בוואטס אפ במקום להתקשר,כשיש יום הולדת למי מחברינו אנחנו שולחים הודעה בוואטס אפ או כותבים ברכה על הקיר בפייסבוק,פעם היו מתקשרים ומדברים אחד עם השני,היום כשחוגגים יום הולדת למישהו שהוא לא המשפחה המיידית שלנו ,נוח שהברכות וירטואליות משהו

אבל כמה זה אישי אפילו אם משקיעים בברכה ומוסיפים ריגשונים כאלה ואחרים?

זה נורא נוח כי הכל בכף היד,לא צריך לפתוח מחשב,אתה יכול להיות בכל מקום ולעשות הכל מהסמרטפון אבל אני מודה שהקשר האישי חסר קצת.

אני לא רוצה להכנס לעניני פוליטיקה,לא בא לי לדבר על האמירות של ענת ווקסמן,או על מי ש"צוהל" על פיטורי הפועלים במפעל הפלסטיק בשדרות,כי הוא מניח שהפועלים המפוטרים הצביעו לביבי

אני חושב שהאמירה של וקסמן והצהלה היו מיותרים לחלוטין וסתם מכניסים סערות שאנחנו ודאי לא זקוקים להן עכשיו

בפוסט שלפני שבוע כתבתי שקטמון משחקת ביום שישי שעבר,זו הייתה טעות כי היה חג ואין כדורגל בחג

אבל ביום שישי הזה קטמון מארחת בטדי את הקבוצה הלא חזקה של מעלות.

נשארו 3 משחקים,הפער בין קטמון לקבוצה שאחריה (הרצליה ) עומד על 2 נקודות בלבד. כל משחק מהשלושה יהיה מלחמת עולם ואנחנו צריכים לנצח את שלושתם בשביל לעלות ליגה

בשים לב לעובדה שלא הפסדנו ב20 המשחקים האחרונים,אין סיבה  שנפסיד את אחד מהשלושה שנותרו וסיכויינו לעלות ליגה ,גדולים

ביום שישי אני אעלה לירושלים,אני מאמין שהאיצטדיון יהיה מלא באוהדי קטמון ושאנחנו נעשה זאת וננצח

בשבת הקרובה בהנחה שיהיה מזג אוויר נאה  ניסע סוף כל סוף לממש את השי שנתנו לבן החייל,צניחה חופשית

העניין נדחה משבוע שעבר בגלל מזג האוויר הגשום ולפני שבועיים הוא היה צריך לחזור לבסיסו במוצ"ש כך שנאלצנו לדחות.

אגב הוא עדיין בקןרס מ"כים ויש לו עוד כ9 שבועות ארוכים לסיום.

זהו לדעתי,הנחתי את היד על המקלדת ויצא פוסט

אני סיימתי,תיהיו טובים