החופש הגדול התחיל ולנו אחד ילד במערכת החינוך שעולה לכיתה יא'

הילד פעיל בצופים כל השנה,מסגרת שהשנה שיניתי את דעתי עליה לטובה.

יש לי את הקיטורים הרגילים על הצופים

בעיקר שראשי השבט בישובינו רואים לנגד עיניהם יותר את טובת השבט ופחות את צרכי הילדים שכוללים בית ספר,זמן פנוי  וכו'

אבל למדתי להבין שהתמודדות שלי היא מול הילד,לא מול המערכת של הצופים

כמו כל שנה השבט יוצא למחנה קיץ,השכב"ג (השכבה הבוגרת שתחילתה בכיתה י') אחראי על תכנון המבנים במחנה ועל בנייתם בשטח של השבט .זו עבודה עם המון שעות,בגדול אין לי בעיה עם זה,נהפוך הוא היתרונות עולים על החסרונות,אבל החסרונות מרגיזים

למשל אם מחייבים אותם ליום עבודה מלא,לעיתים עד מאוחר בלילה ,קנו להם משהו לאול,ספקו להם שתיה ואוכל ואני לא מדבר על סטקים,למה אנחנו צריכים לממן  קניה של  מזון ושתיה כשהשבט הוא הנהנה העיקרי

אז הצופים יוצאים כאמור כל שנה למחנה קיץ והשכב"ג נוסף על העבודה שנתן לפני תחילת המחנה,יוצא גם כחלוץ לפני המחנה להקים את מתחם השבט.החניכים והשכבה הצעירה מגיעים למחנה מסודר שזה לגמרי בסדר מבחינתי 4 ימים אחרי שהשכבג יצא לחלוץ

העניין הכי מרגיז בכל הסיפור של מחנה הקיץ שהוא מתקיים בטיז אל נאבי,כלומר רחוק מאוד

אני לא ממש מצליח להבין את ההגיון של הנהגת החוף שהשבט של בני כלול בתוכו,המחנה השנה מתקיים ביער לימונים,כן עד שקיבלנו את דף ההסבר לא ידעתי על קיומו של יער שנקרא לימונים וודאי לא ידעתי שהוא נמצא ליד צפת

אז מילא אם הילדים היו יוצאים לסיורים בצפת ובסביבה ,יש הרבה מה לראות באזור הגליל העליון,אבל הם לא יוצאים מתוך המחנה,אז למה לא לקיים את המחנה באזור יותר קרוב,המון יערות  נהדרים יש  בסביבתנו הקרובה והקצת יותר רחוקה ,למה לנסוע עד צפת?

תגידו מה איכפת לך שהילד שלך מבלה את מחנה הקיץ בצפת? מה איכפת לך שזה רחוק,אז הנה בואו ואשתף במשהו שנוסף שהנהגת השבט  רוצה מאיתנו

הנהגת השבט מבקשת שהורים יתנדבו לבשל לילדים וזה אחלה

אבל ההגעה לצפת היא  עליהם

כלומר קח את מכוניתך בהנחה שאתה בעל מכונית,מלא מיכל דלק וסע ליער לימונים בצפת

אבל יש כאלה שאין להם רכב,ועזבו שכולנו עובדים,אין לנו חופש מאורגן דווקא לימים האלה

אז נכון אפשר למצוא טרמפ עם מישהו שנוסע ואפשר לחזור אם מישהו שחוזר אבל זה לא כזה פשוט 

אם היו עושים את מחנה הקיץ במקום יותר קרוב ,נגיד יער בן שמן,היו יותר הורים שהיו יכולים להתנדב לבישול,אפשר היה לבוא גם לחצאי ימים,יותר מפעם אחת,אבל הם בחרו להרחיק עד יער לימונים ויש בעיה

אין לי מושג האם יש הורים מתנדבים אולי בנות השכבה הבוגרת מבשלות,כי יש משפחות שבהם יש עוד ילדים צעירים מלבד הילד שנמצא במחנה ואי אפשר לעזוב הכל ולנסוע ללימונים לבשל,ודאי לא ליותר מיום אחד וזו לא נסיעה קצרה

אנחנו חשבנו לנסוע ביום שישי בבוקר,לבשל ארוחת צהריים ואחר הצהריים לנסוע משם לכרמא המסעדה הערבית החדשה שנפתחה ביקב של כפר תבור

הבעיה העיקרית שצצה עכשיו שהמרחק מחניון המכוניות למתחם השבט הוא רחוק וההליכה

קשה ולא בטוח שעם הרגל שלי אני מסוגל לעשות זאת,לכן הערב נתקשר למרכזת השבט,נשאל אם יש מצב שישלחו אוטו כדי שיקח אותנו מהחניון למתחם השבט ואז נוכל לסייע בבישול

אם לא,כנראה שנוותר על הסיוע.

עניין שני ושונה לגמרי בו אני רוצה לעסוק הוא הקריסה של מגה,רשת ההיפרים הגדולה הזאת שקורסת

שימו לב למספרים: מגה חייבת לספקים 1.3 מליארד שקל!,הפסדה השנתי נאמד ב435 מיליון שקל,יש לה 5700 עובדים

קצת דומה למספר העובדים המועסקים(או שהועסקו בדאר ישראל לפני הרפורמה)

החברה הגיעה לקריסה לא בגלל הקופאיות של הרשת שעבדו קשה בשכר לא גבוה,גם לא בגלל סדרני הסחורות ששברו את גבם במעברים

תאמינו או לא,מגה לא קרסה בגלל הנשים הנחמדות שמקדמות מוצרים ונותנים לכם לטעום סוגי גבינות כאלה ואחרות  על קיסמים,לא ולא

מגה קרסה בגלל התנהלות פושעת של בעליה  ומנהליה

רק כדי לסבר את האוזן אספר לכם בקיצור רב סיפור מקומם

תחת שינוי מבני,נארז מהלך שאפשר לחברה לחלק דיסדנד של 800 מיליון שקל

הסכום הגיע ברובו לבעלי השליטה  דודי וייסמן ושרגא בירן,טייקונים של יזמות,חברות דלק(דור אלון) ועוד כהנה וכהנה.

הסכום הזה 800 מיליון שקל גבוה אגב מכל ההפסדים שצברה מגה בחמש השנים האחרונות.

עכשיו אחרי שפיטרה חצי מהעובדים ומנסה להגיע להסדר חובות דרך בית המשפט מבקשים בעלי מגה בחוצפתם לפרוס את 700 המיליון שקל שהם חבים לספקים שחלקם ספקים שפרנסתם תלויה בכספים שחייבים להם ,לפרוש את החוב ל8 תשלומים  שבועיים במקום תשלום אחד בחודש,ואם הספקים ובעלי החוב האחרים  יסרבו לבקשה המחוצפת ,תבקש מגה הקפאת הליכים שזה אומר הגנה מפני נושים

ובעלי מגה מוכנים להחזיר בהסדר הנושים רק חלק מהחוב

כשברור שיש להם נכסים רבים שהם יכולים לממש כמו גם להכניס את ידם לכיסם הפרטי ולהביא כסף נוסף מהבית 

לחברות הגדולות ולטייקוונים העומדים בראשם יש חוצפה גדולה  ועזות מצח גדולה יותר כשמדובר  בבזבוז ובתשלום כספים שאנשים אחרים מתפרנסים ממנו בדוחק,ככה העובדים של הרשת וככה הספקים הגדולים,לא כולם אוסם ותנובה שאולי יכולים לחכות עם התשלומים

העובדים משלמים את מחיר כשלונות הניהול של ההנהלה ומשחקי הכסף של הטייקונים שהעבירו כסף מכיס אחד לכיס אחר ורוקנו את קופת החברה  ועכשיו מבקשים את הגנת בית המשפט

זה דומה לרפורמה שהושתה על עובדי דאר ישראל,בלחץ ובאיום של פסק דין לפרק את חברת הדאר נחתם הסכם שהרע עם עובדי החברה ועם תפעולה

המנהלים המשיכו לקבל את הכסף שלהם ולא ניזקו כמובן

העניין הזה חוזר בכל ארגון עובדים גדול שנאבק כלכלית על קיומו

תחשבו על זה

אני סיימתי,תיהיו טובים