אז ככה,אם להשלים את ארועי היום הראשון של החופש הרי שליוויתי את זוגתי לביקורת האחרונה במרפאות החוץ בתל השומר,

מראש ידענו שההמתנה תארך ונפשית התכוונו לעובדה הזאת,מה רבה הייתה הפתעתנו שתוך שעה ו10 דקות היינו בחוץ!

להזכיר בביקורת הקודמת המתנו 3 שעות !

גזר הדין של הרופא  היה שבת הזוג יכולה לחזור לעבודה ,אבל עליה לחבוש את הרגליים בתחבושת אלסטית מהודקת כדי להמשיך ולמנוע בצקות אפשריות

ולא להחשף לשמש. הביקורת הבאה בעוד חצי שנה.

את שארית היום בילינו במזגן בבית.

התוכנית להיום הייתה לנסוע לחברי הטוב ר' שלא ראיתיו מזה זמן יען כי הוא קנה בשיתוף עם עוד 2 מחבריו יאכטה והוא מפליג בה ככל שמתאפשר לו.

ר' גר במושב ליד פרדס חנה והוא הסכים לנסוע ביחד למסעדה ששמה "קצה הנחל" על כביש טבריה- ראש פינה  ליד קיבוץ גינוסר.

קבענו שאהיה אצלו בשעה 11 היום ונצא לדרך.

שעה קלה אחרי שדיברנו הוא שולח לי הודעה שלא יתאפשר לנסוע לגינוסר מכיון שהוא צריך לקחת את אמו הקשישה לרופא עיניים בחיפה והוא צריך לצאת מהמושב שלו הכי מאוחר ב15:45 והנסיעה מהמושב לגינוסר וחזרה כולל  לאכול במסעדה שנפתחת ב12 בצהריים ולחזור ,תיהיה לחוצה מידי בזמנים.

הוא הציע שבמקום מסעדת "קצה הנחל" ניסע למסעדה בנצרת שנמצאת במרחק 35-40 דקות מיישובו.

הסכמתי,

אני מאוד אוהב את נצרת ובעיקר את מסעדותיה,חיפשתי מסעדה שלא אכלתי בה והפור נפל על אחת מ2 מסעדות שנמצאות בכיכר המעיין בעיר

לאחת קוראים סודפה ולשניה אל ג'נינה ולשתיהן היו סופרלטיבים רבים והמלצות מעולות.

היום ב9 וחצי בבוקר יצאתי מהבית,קרוב לשעה 11 הגעתי לבית של ר' חברי הטוב ודיברנו ודיברנו ודיברנו ולא שמנו לב לזמן העובר ורק ב12 יצאנו לכיוון נצרת.

עד קרוב לנצרת הכל הלך בסדר,רק שהגענו לכניסה לנצרת מתברר שהדרך הקצרה לתוך העיר דרך מנהרת איכסל חסומה בגלל תאונה וצריך לנסוע בדרך העוקפת והדרך הזאת הייתה פקוקה עם המון משאיות שנוסעות לאט אבל איזו ברירה הייתה,הזדחלנו.

אחכ הבנו שיש גם פקקים בעיר עצמה

והזמן עובר ואנחנו לא מגיעים לכיכר המעיין וגם אם נגיע איפה נמצא חניה עם כל הפקקים האלה?

החלטנו בצער לוותר על נצרת והחלטנו לצאת מהעיר ולחזור לכיוון ביתו ולהכנס בדרך לאל באבור המוכרת בצומת אום אל פאחם היינו כבר מאוד רעבים.

גם היציאה מנצרת לא הייתה מהלך פשוט,הוויז הכניס אותנו בקיצורי דרך עם עליות תלולות וירידות עוד יותר תלולות שנשמתי כמעט פרחה ! אבל נהגתי בגבורה :-)

לשמחתנו מנהרת  איכסל פונתה ואפשר היה לעבור דרכה מה שחסך לנו זמן ופקקים וחיש קל שמנו פעמנו לאל באבור.

באל באבור אכלתי כבר פעמיים,פעם בא.א.פאחם ופעם ביוקנעם,אוכל משובח אין ספק אבל רציתי שינוי וזה יצטרך להמתין עוד קצת

בכל מקרה אכלנו כיד המלך עד שהבטן התפוצצה 

מנת קבב  שנקרא קבב  חלבי ברוטב כלשהו שלא זיהיתי,מנה מצויינת

 ואלה הסלטים הידועים המצויינים לפני שהגיעו הסלטים הירוקים מי שמכיר

זהו,בקושי חזרנו אליו הבייתה ואחכ טרוט עיניים נסעתי הבייתה דרך כביש 6.

מחר יום בבית :-)

אני סיימתי,תיהיו טובים