מדהים לומר אבל  כשקראתי את הפוסט הכואב של חברי היקר שדות

לא שייכתי אותו לתאריך הספציפי בו נכתב.

הוא אומנם  כתב שכל אוקטובר בשבילו הוא חודש קשה ורע ולי נפל האסימון אחרי שראיתי שהוא כתב אותו ב 4לאוקטובר

יומיים לפני

ואצלי התאריך הלועזי של המלחמה לא אומר הרבה.

אולי אדייק,הימים בין ראש השנה ליום הכיפורים נקראים "הימים הנוראים" יש כמה פרשנויות ממתי עד מתי נמשכים הימים הנוראים,בפרשנות האישית שלי הימים הנוראים הם מראש השנה ועד צאת יום הכיפורים וזה הולך ונבנה בתוכי שהשיא הוא יום הכיפורים עצמו.

ביום השני של ראש השנה נסענו לטייל,נסענו לרמת הגולן,שם לא לחמתי, למקומות שאני לחמתי הרי אי אפשר להגיע ואני "מסתפק" במקומות שבהם לחמו חברי

בגלל קוצר הזמן ובגלל שקבענו להפגש עם אנשים לא נכנסנו לתל סאקי שם לחמו ומפלו כמה מחבריי,אבל די לי לדעת שאני עובר על פני המקום מרחוק

כדי לחוש צמרור

אני מודה שבשנים האחרונות כשהזכרון כהה ואין הצלחה גדולה במציאת האנשים שלחמתי איתם והזכרונות הם אותם זכרונות של יומיים שלושה ראשונים של המלחמה אני מתרכז ביום כיפור בעיקר בלפקוח עין ,לעמוד על המשמרת מה שנקרא

שלא אתפס בלתי מוכן

הזכרונות אולי מתרחקים והופכים כהים אבל התחושות של היום הזה גם במרחק 43 שנה זכורות היטב והן לא בקלות ימחו.

בלי קשר:

אני רוצה להמליץ על פוסט ששלגיה כתבה,ריקי לא מרבה לכתוב לאחרונה,בשנים האחרונות ליוו אותה  2 כלבים מקסימים ליידי וסנו,שניהם לצערה הרב של ריקי הלכו לעולמם,מי שקורא את ריקי הרבה שנים יודע כמה האשה הזאת אוהבת בעלי חיים בכלל וכלבים בפרט והנה,נכנס אור לחייה בדמות 2 כלבים חדשים,תקראו את הפוסט , תראו כמה אהבה וcare יש בו,אפשר ללמוד ממנה

אני סיימתי,תיהיו טובים