21 שלבים-3340 קמ'
3 שלבי טיפוס
3 שלבים עם סיום בעלייה
2 שלבים נגד השעון
22 קבוצות
198 רוכבים
זה בקיצור מרוץ האופניים הכי מרתק בעולם שהתחיל אתמול בדיסלדורף גרמניה ויסתיים בפריז בעוד 3 שבועות
הטור דה פראנס
אני יודע,אני יודע,מעט מאוד אנשים כאן בישרא ובכלל מתענינים בטור,
ממה אתה נהנה שואלים אותי,מה יש לראות אנשים רוכבים על אופניים?
אז אומר שמי שמנסה להבין קצת בתחרות הזאת ,ממה היא מורכבת ואיך מורכבות קבוצות הרכיבה (וחוץ מזה להסתכל בנופים המדהימים שהטור עובר שזה בונוס,)יכול להנות כמוני.
הטור משודר בערוץ הספורט כל יום אחר הצהריים עם פרשנות של רוכבי אופניים ישראלים ומי שיציץ יהנה.
אני בעד קבוצת סקיי עם כריס פרום אבל אצפה בהנאה רבה באלברטו קונטדור הספרדי בקיניאטה הקולמביאני ובריצ'י פורט הבלתי נגמר.
אם תיהיה בקשה אביא לכאן את 2 הפוסטים שכתבתי לפני שנתיים לדעתי שמסבירים מה זה הטור דה פראנס ואיך הוא עובד.
מחר ה3 ליולי מתחיל טורניר הטניס בווימבלדון,האמת שעבר לי בראש לנסוע אבל מחירי כרטיסי הכניסה,ודאי ככל שהטורניר התקרב מאוד יקרים.
אולי צריך להערך הרבה זמן מראש ולא ברגע האחרון.כך או כך אצפה בטורניר מכורסתי הנוחה ואני בטוח שאהנה.יהיה טורניר מרתק.יש לנו קבוצת וואטס אפ של מכורים לטורניר שנפתחה לצורך המאורע וכולם עם היד על המקלדת.
יקיר הבלוג רוג'ר פדרר מדורג 3 בטורינר,כולנו מחזיקים אצבעות להגעתו לשלבים המכריעים אבל זה לא יהיה קל.
נאדל ,ג'וקוביץ,מארי ועוד כמה טניסאים מצויינים ינסו למנוע ממנו לקחת את התואר,אבל אנחנו אופטימים.
גם בנושא הזה אני יודע שההתענינות מועטה ובהתאם התגובות לפוסטים מהסוג הזה אבל זו אהבתי.
בין הנשים אגב סרינה וויליאמס בחודש השביעי או השמיני להריונה ולא יכולה כמובן לשחק,שארפובה פצועה וזה פותח דלת לטניסאית אחרת לקחת את ווימבלדון,אני מקווה שסימונה האלפ או קרולין ויזניאקי יגיעו לשלבים הסופיים.
ישראלים לבד מדודי סלע האהוב לא משתתפים בווימבלדון ונקווה שסלע שמדורג היום 88 בעולם יפתיע,הגעה לסיבוב השלישי תחשב לדודי טורניר טוב ,מעבר לזה השמיים הם הגבול.
ביום רביעי,5.7 בשעה 8 בבוקר יעלה בני יובל על טיסה מווינדהוק נמיביה לקייפטאון דרום אפריקה,בשדה התעופה של קייפטאון ימתין 5 וחצי שעות ובסביבות השעה 17:00 יעלה על טיסה של טורקיש מקייפטאון לאיסטנבול אליה יגיע ב5 בבוקר למחרת.
שעה אחרי זה יעלה על טיסת המשך של טורקיש ויגיע לנתב"ג ב08:45 בבוקר
ובזאת יסתיימו 3 וחצי חודשים של טיול באפריקה.
אנחנו מתים מגעגועים ופרנקלי לומר לכם,לא מבין איך הורים מחזיקים מעמד שילדם מטייל שנה ושנה וחצי בחו"ל שלא לדבר על כאלה שגרים בחו"ל.
באמת,יש ימים שאני מרגיש בבטן את הגעגוע ולא תמיד הוא יכול לדבר כי לא בכל מקום יש ווי פיי.
ב17 ליולי, אנחנו עושים מפגש משפחתי גדול לקראת צאתו של הבן הצעיר לצבא,כרגע המיקום שקבענו נמצא בספק כי נעשים שיפוצים ברחוב של דודה ש. ואי אפשר להכנס לרחוב עם רכב,אומנם השיפוץ צריך להסתיים שבוע לפני,אבל מה יקרה אם לא יסתיים?
ב23 ליולי,הבן הצעיר מתגייס,לגבעתי ואנחנו נלווה אותו כחוק ללשכת הגיוס.
המועצה המקומית שלנו נתנה אתמול לכל המתגייסים תיקים לגיוס,מהארגון בו אני עובד מקבל כל הורה לבן או לבת שמתגייסים כרטיס מתנה בשווי סכום כסף נאה כדי לקנות לילד את מה שיזדקק לו בצבא.
גם הצבא נותן כרטיס לקניות בסכום לא ידוע לכל מתגייס ואת כל הדברים האחרים אחיו יוריש לו:-)
בקיצור,חודש עמוס ומלא התרגשות
אני סיימתי,תיהיו טובים