האמת שאין לי מה לכתוב,כלומר יש לי,אבל לא ממש מתחשק לי

אני בסדר עם לא לכתוב,כלומר אני כותב בדף שלי בפייסבוק אבל לא בבלוג

לא יכול להסביר למה.

הכל בסדר

עשיתי חיסון ראשון,עוד 10 ימים מגיע החיסון השני

לא הייתי אף פעם בבידוד לשמחתי,אני נזהר ונשמר,הולך עם מסיכה ולא אוהב את זה,אבל מבין שאין ברירה.

מה שהכי חסר לי זה לשבת במסעדה  (מסעדות בשר ליתר דיוק )וגם להכנס ליציע במשחקי כדורגל.

למשחקי הנוער של קבוצתי אני הולך כי המשחקים נערכים רובם במגרשים פתוחים

שרק גדר מרושתת מקיפה אותם ואפשר לעמוד ברב המגרשים מאחוריה ולצפות,באיצטדיונים אי אפשר לצערי.

מעבר לזה אני בסדר עם המצב גם עם הסגר אגב.

אישתי עובדת רגיל,עובדת חיונית וככה אנחנו לא דבוקים 24-7,אני יכול להניח שלו היא לא הייתה עובדת חיונית והייתה נשארת בבית,זה היה יכול להיות די סיפור אחר

ואני שמח שאנחנו לא צריכים להתמודד עם סיטואציה כזאת,בלי קשר לאהבתנו ולזוגיות המצויינת שלנו.

האמת שאני כותב פוסט כי רציתי לעלות לכאן את השיר החדש שכתב אלון אולארצ'יק לחבורת "זהו זה "לסיום העונה השניה שלהם

בכלל חבורת זהו זה הייתה האור הגדול של שנת 2020

באמת,הם חידשו שירים ישנים ונפלאים בעיבוד נפלא של אלון לקנר המוכשר ואיכשהו למרות שאף אחד מהם חוץ מגידי גוב לא זמר במקצועו

החיבור ביניהם יצר קסם בלתי רגיל,מרגש ומצמרר לעיתים.

אז הנה השיר

שיהיה לכולנו סגר נסבל ושבת שלום

 אני סיימתי,תיהיו טובים