בסופו של דבר הכל התמקד במאבקי היוקרה בין דויד בן גוריון
ראש הממשלה לשעבר
ובין לוי אשכול ראש הממשלה בתקופת מלחמת ששת הימים
הזמן :-יוני 67
תאור מצב: ישראל כובשת שטחים במצרים סורי וירדן להלן- מלחמה של 6 ימים
הדילמה:
להשאר או לא להשאר בשטחים שנכבשו
בן גוריון בעד להחזיר אבל הוא מנהיגה של מפלגה קטנה ששמה רפ"י
ללא השפעה על השיח הציבורי
ולוי אשכול מתנדנד בין קול ההגיון הפנימי שאומר לו להחזיר
לבין אופוריה מטורפת שהתפשטה בארץ אחרי תקופת ההמתנה המפחידה
אחרי המיתון הקשה שנה קודם ב66
אי אפשר להשאר אדיש מול הנצחון המופלא
הוא יכול היה לא להכנס לירושלים המזרחית
אבל הוא נענה להפצרות של הדתיים ונכנס לירושלים
הוא יכול היה לא לעלות לרמת הגולן אבל הוא נכנע להפצרות של ישובי הצפון ועלה לרמה
ואחרי המלחמה הוא היה יכול לפנות לערבים ולהציע שלום
שיחות
משהו
אבל היוקרה שעמדה שם
היוקרה שהוא לוי אשכול יהודי קשיש
לא יליד הארץ
לא הקים את המדינה
גם עמד מול הפאניקה שאחזה בצבא לפני המלחמה
(חלק מהקצינים הבכירים לא רצו להמתין יותר ותכננו אשכרה הפיכה צבאית)
הרמטכ"ל שלו יצחק רבין מקבל 48 שעות לפני המלחמה התקף חרדה שמשתק אותו ל24 שעות
הוא לוי אשכול שויתר על תפקיד שר הבטחון למען "אהוב העם" משה דיין
הוא הוא ראש הממשלה שהוביל את מדינת ישראל לנצחון
ולא יתן לאף אחד מיריביו להנות מפירות הנצחון הזה
בטח לא לבן גוריון
זו הייתה אחת הסיבות שלא נוצר קשר עם האוייב כדי להחזיר שטחים
אחכ כבר הייתה אופוריה של הנצחון
התחילו התנחלויות
ודיין "חיכה לטלפון" מנאצר
נאצר היה הרבה דברים
אבל טיפש הוא לא היה
וכמנהיג ערבי ש"הכבוד שלו שכב על הכביש"
בלתי אפשרי מצידו היה להרים טלפון לדיין במצבו
6 שנים אחכ יבוא סאדת
וירים את הכבוד של נאצר לא רק מהכביש
אלא מכל סיני
אחת העילות המרכזיות לפרוץ מלחמת ששת הימים
הייתה סגירת מיצרי טיראן על ידי המצרים
מיצרי טירן נצאים בקצה הדרומי של מפרץ אילת
ליד שארם א' שייך
ואם המצרים היו סוגרים את המיצרים
תנועת האוניות הישראליות לאסיה ולאפריקה הייתה נעצרת
לאחר נסיגת ישראל מסיני ב1957
הגיעו בן גוריון ודיויד אייזנהואר נשיא אר"ב באותה תקופה להסכם
שאם מצריים תסגור את מייצרי טיראן
תארגן ארה"ב שיירה של אוניות שתפרוץ את ההסגר ואם יהיה צורך
האמריקאים ילחמו במצרים
רק שסיטואציות משתנות
ושנת 67 הייתה שונה לארה"ב משנת 1957 בעובדה שבשנת 67
ארה"ב הייתה כבר שקועה במלחמת ויטנאם
נשיא ארה"ב באותה תקופה לינדן ג'ונסון הבין שדעת הקהל בארה"ב לא תראה בעין יפה מעורבות אמריקאית
באזור אחר בעולם
והוא התעכב באישור ההבטחה שנתן בזמנו אייזנהאור לבן גוריון
העיכוב של ג'ונסון עיכב את התחלת מלחמת ששת הימים
כי אשכול רצה גראנטיז-ערבויות
אשכול למרות הסגר הימי של מיצרים על ישראל ולמרות שתקופת ההמתנה הארוכה פגעה גם במוראל
וגם בכלכלה ההישראלית שרק החלימה מהמיתון
לא רצה לצאת למלחמה ללא תמיכה אמריקאית כאמור
הצבא היה חסר סבלנות
מפקדי הצבא עזר ויצמן
אריק שרון
רבין
היו בטוחים בנצחון ישראל
הם זלזלו בערבים
לא חשבו שהאמריקאים חשובים
וחשבו ש"הזקנים האשכנזים" שהחזיקו בשלטון מפחדים ממלחמה
זה אולי היה נכון לחלק מהשרים
אבל לא היה נכון בכלל לגבי לוי אשכול
שהלחצים עליו אומנם היו גדולים
אבל הוא עמד כסלע איתן מול כולם
כמה ימים לפני ה-5 ביוני יום פתיחת המלחמה
הודיע לינדון ג'ונסון לאבא אבן שר החוץ הישראלי
שהוא לא יוכל לארגן שיירה של אוניות שיפרצו את המצור על מיצרי טיראן
אבל הוא יוכל לשלוח אוניה של הצי השישי ששייטה בים התיכון כדי לבדוק את כוונות המצרים
אשכול החליט לצאת למלחמה
הוא ניסה למנוע מהמלך חוסיין לעשות טעות ולהצטרף למלחמה כשהעביר לו מסרים
אבל חוסיין טעה והתחיל להפגיז את שכונות קו התפר בירושלים
3 שעות אחרי השעה 8 ורבע בבוקר הושמד חייל האוויר המצרי והמלחמה הוכרעה
לקח לישראל 6 ימים
עד שיוסי בן חנן יקפוץ עם מדים וקלצ'ניקוב למימי תעלת סואץ
גולני יכבוש את החרמון
ומוטה גור יאמר בקשר "הר הבית בידיינו"
כדי שנבין איזה נצחון ענק עשינו
איזו הזדמנות יש לנו ביידים לעשות שלום
ואיך
אף אחד לא חזה את מה שיהיה מאז ועד היום
אף אחד לא הבין שיהיה חורבן
אף אחד לא חזה שנהפך לעם כובש ונוגס
ושמה שהיה
כבר לא יהיה
אפילוג
שבועיים או שלושה לפני מלחמת ששת הימים
התקיים פסטיבל הזמר והפזמון
מחוץ לתחרות שרה זמרת צעירה בשם שולי נתן
שיר שחיברה המשוררת הלאומית נעמי שמר
"ירושלים של זהב" קראו לשיר שהרעיד את הלבבות באותו ערב
ירושלים של זהב הפך להמנון בקרב הלוחמים
ההשפעה שהייתה לשיר הזה על הלוחמים במהלך המלחמה
לא דומה לשום דבר
יקח 38 שנה
וגם המיתוס של ירושלים של זהב כמשהו מקורי שלנו יתפוגג
ויתברר כהעתק של שיר עם באסקי
הלוואי שנשכיל עכשיו לפחות באיחור רב ליישם את תוכנית ההתנתקות
ולקבל קצת שקט בארץ הזאת
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
