שמישהו יסביר לי מה יש לילדים שאיך שמגיע החופש הם רוצים לישון בבתים של אחרים?
וככה מתנהל לו סבב מוזר שהילדים שלנו הולכים לישון אצל אחרים
וילדים של אחרים באים לישון אצלנו
ורק נטע אוהבת להיות בבית
כמוני
לא איכפת לה שיבואו לישון אצלה
אבל היא לא הולכת לישון אצל אחרים- כמוני
היא מעדיפה את החדר שלה
את המיטה שלה
ואני מזדהה מאוד עם התחושות האלה
ככלל אני לא מת על העניין שהילדים שלי הולכים לישון אצל אחרים
אפילו שנמדובר בעיקר במשפחה
אבל אני לא נלחם בזה
אני רק נותן להם תחושה שאשמח אם ישארו בבית
אבל אני מבין את הרצון שלהם לשינוי
לעידו בכלל יש מנהג
הוא ביום שישי הולך מהגן לדודה שולה ונשאר שם עד הערב
אוכל צלחת של קובה במיה
מסתכל עליה מבשלת כנראה
ומשחק שם בחצר
ומלווה את כל חברי המשפחה שמגיעים ללקחת את הקובה במיה שהיא עושה
גיסי מגיע עם הבן שלו מגן יבנה
הילד בלי הקובה של דודה שולה לא מתחיל את סוף השבוע
גיס אחר מגיע מראשון לציון
ואחכ מי שגר ליד דודה שולה מגיע לגבות את מנת הקובה שלו
הערב תתכנס כל המשפחה אצל דודה שולה לארוחת ערב שבועות
אני לא מצוי בתפריט
אבל נראה לי הפשיטה שהם עשו אתמול על החצי חינם הגדול
שתיהיה ארוחה משו משו
קודם שוטטתי קצת ברחבי ישרא
כל כך הרבה בלוגים חדשים
כל כך הרבה ילדים שמבטאים את עצמם כך ואחרת
סוג של תחליף אני מניח ליומן המיתולוגי
עד היום יש בחזקתי יומן שכתב אבא שלי בגיל 16
ויומן של אמא שלי שכתבה בערך באותו גיל
מהיומנים האלה של אמא שלי שהייתה בקיבוץ גבעת השלושה עשה דוד שלי את הסרט נועה בת 17
ואחכ את סרט ההמשך שלא ממש תפס
מהיומנים של אבא שלי אני לא מניח שמישהו היה עושה סרט
הוא מדבר בעיקר על חיים בבית ירושלמי
עם סבא צייר
שיש בו מחסור קבוע של כסף
והוא צריך לעזור בפרנסת המשפחה
אגב הספר המדהים של עמוס עוז "סיפור על אהבה וחושך"
יכול גם לתאר את החיים של המשפחה של אבא שלי
הספר מתאר כמעט את אותם מקומות שאבא שלי גדל בהם
ועמוס עוז תופר ביד עדינה סיפור באמת מדהים על ירושלים של לפני מלחמת השחרור ואחריה
וחלק מהדמויות המאוחרות בספר מוכרות לי מבית הכרם
שם גר אביו בשנותיו האחרונות
ככה זה שנותנים ליד לגלוש על המקלדת לבד
היא מתגלגלת לה וכותבת מה שמתחשק לה..
זהו
הערב רד כמו שאומר השיר
חג השבועות נכנס לו לאיטו
וצריך ללכת להתקין עצמנו לכבודו
אגב זה הפוסט ה800 שלי לכל הטרולים שדאגו..
חג שבועות שקט שמח וטעים חברים שלי
רק שתיהיו טובים