הילד בן 30 יש לו חום גבוה
הוא שוכב על הספה בבית הוריו
הילד בן 30 יש לו חום גבוה
הוא חוזר אל חדר נעוריו
אמא באה ואומרת"תשתה משהו חם"
הוא מתעצבן ואומר"לא לא עכשיו"
מסתכל על ארון הספרים הישנים
סיפורים שליוו את חייו
מהרי נא והניחי על ליבי תחבושת
בטרם תשכיביני לישון
וספרי לי על הילד שהייתי
איך שמחתי על הגשם הראשון
הילד בן 30 יש לו חום גבוה
הוא מובטל מעבודה ואהבה
כן הוא בן 30 אבל עדיין לא יודע
מה יעשה כשיגמור את הצבא
אמא באה ואומרת"בוא קצת לסלון
הוא מתעצבן ואומר"לא לא עכשיו"
מסתכל על מדף התקליטים הישנים
השירים שליוו את חייו
מהרי נא והניחי על ליבי תחבושת
בטרם תשכיביני לישון
וספרי לי על הילד שהייתי
איך שמחתי על הגשם הראשון
מהרי נא והניחי על ליבי תחבושת
בטרם תשכיביני לישון
וספרי לי על הילד שהייתי
איך שמחתי על הגשם הראשון
את עכשיו
כמו כוכב
מנצנץ במרחק
את חזרת אל ביתי
כן עכשיו את איתי
אני קורא בשמך לבתי
הילד בן 30 יש לו חום גבוה
הוא חוזר אל חדר נעוריו
כשאמא באה ואומרת לו יש לך מכתב
הניצוץ חוזר לעיניו
הוא מריח באויר את הגשם מתקרב
ומביא את אהבת חייו...
מהרי נא..
מילים ולחן-אהוד בנאי.
מה שנקרא בהמשך לשיחתנו מהפוסט הקודם..
שיר של בית
של געגוע
למשהו שבאמת לא יחזור
עד היום אגב
20 שנה אחרי שעזבתי את ירושלים
בגיל 30
כשאני יורד לחדר שהיה לי בבית הוריי
אני מוצף בנוסטלגיה
אפילו הבאתי את זוגתי כשהיינו עדיין חברים לחדר הזה
כשתראה
שתריח
שתנסה לראות מה היה לי שם
ואפילו ישנו על המיטה ההיא
בחדר הקטן למטה
שהיה חדר שלי לפני הצבא
ועד שעזבתי בגיל .25
אני לא חושב שיש תחליף לבית של ההורים
כמובן במידה והייתה לך ילדות חמה
מלאת זכרונות
אז לי הייתה ילדות טובה
אבל לא בבית-בחוץ
בבית כאמור נדרשתי ללמוד
ובחוץ הרגשתי חופשי כפרפר
אבא שלי עבד הרבה שעות
אמא למדה באוניברסיטה
ואנחנו-אחותי ואני הסתובבנו לנו בחוץ
כשמפתח תלוי לו על צווארנו
היו המון ילדים ברחוב הזה
הרחוב הלא סלול הזה
בבית הכרם של התחלת שנות ה-60
שברדיו שידרו את " משפחת שמחון"
וביום חמישי בלילה את "פול טמפל"
סוג של סידרת מתח רדיופונית
שמי שהיה מפסיד אותה
היה בא לבית הספר ביום שישי והיה כבר מוצא מישהו שיספר לו את הפרק האחרון על הבלש פול טמפל
והמנגינה המפחידה בהתחלת התוכנית...
וואו
שלא לדבר על שידור משחקיה של נבחרת ישראל בכדורגל
מכל בית היה בוקע קולו של נחמיה בן אברהם
היה מתח
הייתה דרמה וכשהנבחרת הייתה מנצחת(די נדיר..)
או מפסידה(כמעט תמיד..)
היינו יורדים בסערה למטה
עם הכדורגל - רצים למגרש
ומשחקים כדורגל בהתלהבות..
אצלי בבית ההורים כאמור לא הייתה אוירה חמימה
גם אמא שלי לא הייתה עקרת בית מהסוג המקובל
היא הייתה די מעופפת
פתאום נפל עליה קיץ
או חורף
רק כשהתחתנתי למשל
ואישתי הוציאה את כל בגדי החורף לאיוורור ולבדיקה
הבנתי שיש תהליך כזה
שנקרא "הכנה לחורף"
או לקיץ
אצלנו בבית שהיה מתחיל לרדת הגשם הראשון
היו מורידים בעצלתיים את שמיכות הפוך
המעילים החלו לצוץ בבית ואיתם בגדי החורף מקומטים משהו
אצלנו כשזוגתי דרשה ממני לכבס 10 שקיות של בגדי קיץ או חורף
כדי להכין אותם בצורה מסודרת לעונה המתאימה קיבלתי הלם
אצלנו מעולם לא עשו את זה
מאיפה שאני אדע
אגב עד היום אני לא יודע איזה בגדים שייכים לאיזה ילד
ואני מעורב אחים שלי
אני מעורב
וזה משהו שהוא בכלל לא במודעות שלי
נוסטלגיה טיבה ללכת בזכרון אחורה
לזכור מתי שמעת את הביטלס בפעם הראשונה
כמה פעמים ישבת עם חבר מתחת לפנס ברח רבי בנימין
ודסקסת על אהובתך הבלתי מושגת
או על המשחקים ששיחקנו בשכונה
על המריבות
על האהבות
על ההרוג הראשון במלחמה רחוקה
על מלחמת ששת הימים
כשדוד שלי מופיע על ג'יפ עם תולר אחרי כיבוש בית לחם וצור באחר
ועל הפעם הראשונה שעברנו לעיר המזרחית
ועל הכעכים עם הזעתר.....
אוי הזעתר...
והדרך לרובע המוסלמי משער יפו לשער שכם
צבעוני וריחני
ואחכ בית ספר תיכון
הלם של ראשוניות
בין המון אנשים
לנסוע ב2 אוטובוסים כל בוקר מבית הכרם למושבה הגרמנית..
והפתח בגדר
שברחנו מבית הספר כבר ב0745 בבוקר...
להסתובב בשכונה המתעוררת
ולא חשבנו שיבוא יום שנצטרך "לשלם,
כשיגיע יום התעודות..
אני מסתכל אחורה
ואני שואל את עצמי
מה זאת הנוסטלגיה הזאת שנפלה עלי
ואין לי כל כך תשובות
לא רע לי בחיי העכשווים
אפילו טוב ומספק
אני מאושר בנישואי
אוהב את ילדיי
ומקווה לעתיד טוב יותר
געגועי לעבר הם לא תחליף להווה ובטח שלא לעתיד
הימים שהיו לא יחזרו
ולילדיי לא יהיה את העבר
ואת הילדות שהייתה לי מטעמים מובנים לגמרי
אבל
מידי פעם
מתגנבת לה הרגשה
שהילדות שלי שהייתה קסומה
בעיקר כי הימים היו ימי תום
הם-לא ישובו ימי התום
לא בשבילי ולא בשביל ילדיי
וכולנו כאילו כבר התפכחנו
וילדיינו שמכירים עולם אחר-דיגיטאלי משהו.
לא יכירו את עולמי שעבר לו
אלא רק מהסיפורים..
נוסטלגיסט צמרת אני
ויכול לכתוב עוד ועוד
אבל מה לעשות והמציאות קוראת לי
והיום חוג שחיה לילדה
צריך להתארגן וללכת...
שיהיה לכולנו
סופ"ש מצוין ושקט....
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
