מעניין מה אני צריך לעשות כדי לקבל בספריה אצלנו את הספר החדש של דודו בוסי ששמו פרח כרגע מזכרוני
לפעמים יכול לעבור המון זמן עד שאני מגיע לספר שאני רוצה לקרוא
ולפעמים מתמזל מזלך והוא "מנצנץ" מולך על מדף המיוחסים בכניסה לספריה
יש מיתוס כזה שמאחורי מקום ישיבתה של הספרנית מוסתרים "הספרים הטובים"
או החדשים שמחולקים לרשימת תפוצה מצוצמצת
כמו בספריות הוידיאו
ומכיון שאני "מקורב" (אחת הספרניות היא בת דודה של זוגתי) אני נהנה מיחס חם.
העניין שבמבנה החדש של הספריה אין "זולה"
ואי אפשר להחביא ספרים למקורבים ולכן כל הספרים הטובים מוצגים לראווה בכניסה
וכל הקודם זוכה
העובדה שאני מגיע לשם לפחות פעמיים בשבוע
מחליף דאחקות עם הספרנית הרוסיה
דן בכובד ראש על ספר כזה או אחר עם הספרנית הראשית וגם חילקתי איתה את חוויותי
כשהייתי בקיבעון קריאה
ואני מניח שהם מזהות אוהב ספר כשהן רואות כזה
ולכן אני נהנה מפריבלגייות ,האמת שהיום הפריבלגיות בגלל שאין זולה מתבטאות רק ביחס חם ותו לא אבל גם זה משהו בעולמנו הקר והמנוכר..לא?
למרות כל אלה שכשמדובר בספר שנמצא ברשימת רבי המכר אם אתה לא נמצא בספריה גופא
כשמישהו מחזיר את הספר, הסיכוי שלך לקבל אותו שואף לאפס ואתה צריך להמתין ברשימת המתנה ארוכה ומעצבנת
כשהייתי ילד כבר כתבתי מצאתי בספרים עולם ומלואו
לכאורה זה היה די מפתיע
מצד אחד הייתי תלמיד גרוע שבגרועים,נחשבתי עצלן כאמור
והמשפט "מה יהיה איתך"? או "מה יהיה הסוף" נאמר בליווי אנחה שנשמעה למרחקים
אם לחבר לרגע לנושא החם אני לא זוכר שקיבלתי ממש מכות כילד
כלומר לא הייתי מוכה סדרתי לא עלינו
לפחות לא כמו א' בן השכנים מעלי שהיה חוטף בחגורה ובמקל של מטאטא
לעומתו אני קיבלתי "פליקים"
לפעמים צ'אפחות
ובכל מקרה זה השפיל הרבה יותר משזה כאב
זה והצעקות
צעקות? אולי שאגות יהיה יתר מדוייק
ואני ממש זוכר את התהליך
אבא שלי היה פונה אלי על משהו שעשיתי לא טוב
כמו מכונית ישנה הוא היה מחמם את המנוע ולאט לאט היה מתחמם ומכניס את עצמו למוד של כעס.
תלוי בטיב העבירה ככה גם הייתה רמת הכעס
עבירה חמורה (אין לי דוגמאות לצערי 45 שנה,לך תזכור..) צעקות איומות וצ'אפחות
עברה פחותה -צעקות נורמליות
מעניין שאין לי בזכרון צעקות או צ'אפחות או לחילופין פליקים מאמא שלי
הרי לא יכול להיות שעד גיל 15 וחצי אז היא הלכה לעולמה לא חטפתי גם ממנה כהנה וכהנה
אבל אני באמת לא זוכר
הזכרון היחידי שלי ממנה ,כשהיא עומדת במטבח בשמלה לבנה עם עיגולים אדומים
עטויה בסינר
ועושה לנו חביתות לארוחת ערב
אבל סביר שהרביצה
בימים ההם לא היו חוקים נגד הכאת ילדים ואיש הישר בעיניו יעשה
ההורים לא היו הרבה בבית
היינו "ילדי מפתח" שחוזרים מבית הספר,מחממים לעצמנו את האוכל או כל וריאציה אחרת שהייתה
ההורים היו באים בצהריים להפסקת צהריים שם השתרש הביטוי"לא יורדים למטה בין 2 ל4"
כי זו גם הזדמנות לעשות שיעורים
ב4 אבא היה מתעורר משנת הצהריים שלו וחוזר לעבודה
ואמא? ממש לא זוכר
יכול להיות שהייתה עסוקה בעבודות הבית
אני זוכר שהיא עבדה במרפאת פרוז'ינין(סבתא שלי סידרה את העבודה בפרוטקציה..)
היינו באים לבקר אותה שם ואני זוכר שהיא התעסקה עם אקג
כי היינו נהנים לקחת הבייתה את פלטי האקג,אין לי שמץ של זכרון היום מה עשינו בפלטי האקג האלה
אבל אני זוכר שלקחנו אותם
אני יודע שאמא שלי למדה באוניברסיטה
בסיבוב הראשון יוונית עתיקה(תהרגו אותי אם אז הבנתי לאיזה צורך היא למדה יוונית תיקה)
ובשני ספרות אנגלית
אני זוכר שלפעמים היא הייתה לוקחת אותי איתה לטרה סנטה שהאמת עד היום אין לי מושג מה זה
כלומר אז זו הייתה מן שלוחה של האוניברסיטה
יכול להיות שאמא למדה שם
אבל דבר אחד אני זוכר
הייתה שם אווירה של חרדת קודש
עד היום מעל 40 שנה אני זוכר את הכניסה למתחם טרה סנטה
הכניסה הייתה מרוצפת באבנים מסותתות גדולות,יכול כמובן להיות שכל הרחבה הייתה מרוצפת ככה
כי אני זוכר הליכה לא קלה על המרצפות האלה
ואני זוכר מבנים בסגנון אלה שנמצאים במגרש הרוסים,משהו בסגנון רוסי,או יוני אורתודוכסי
אבל מצד שני גם אז וגם היום לא יכולתי לזהות סגנונות בניה,אז אל תתפסו אותי במילה
כך או כך אני לא זוכר צ'אפחות מהצד של אמא
איך הגעתי מרשימת ההמתנה לספר החדש של דודו בוסי לשלוחה של האוניברסיטה בטרה סנטה
לא ברור לי
מה שאני כן יודע אם לחזור למציאות העגומה
שאוטוטו יש חוג כדורגל לעידו ואני צריך למצוא את בגדי האימון שלו
משם לירקן לקנות כרוב לסלט שזוגתי אמורה להכין לארוע שיהיה בערב:
יום הולדת 70 לדוד שלי (שהיה אמור להתקיים בתחילת אוקטובר ונדחה כי בבוקר הארוע נולד לבנו,בן בכור) ולכן הארוע הועבר להיום והוא מתרחש בפאתי כפר סבא
האם יוכלו "כפר סבאים מפורסמים" או שכניהם לצורך העניין לומר לי אם יש תנועה ערה על כביש 4 מדרום לצפון
בשעה 9 בערב ואיפה זה בדיוק לעזזאל מושב צופית?
בקיצור,צריך לזוז
תיהיו טובים וחזקים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
