את הפוסט הזה אני אכתוב עם כמה שפחות שמות מפורשים

בעיקר כי יכולות לשזוף את הפוסט עיניים של אנשים לא רצויים

אבל אני אכתוב בכל זאת כי זה יושב לי בגרון

הבת שלי מפחדת מתחפושות מפחידות

זה לא מהיום

אנחנו מכירים את התופעה ומעודדים אותה להתגבר עליה בקצב שלה

בעבר,בבית הספר היסודי היה מצב שהיא לא הלכה לבית הספר לפני החג כדי לא להתקל במסיכות

שלא לדבר שבתקופת הפורים היא השתדלה גם לא לרדת למטה

התייעצנו בזמנו עם מי שהתייעצנו,אמרו לנו שהתופעה קיימת והיא תעבור מאליה במשך השנים

ואנחנו צריכים לכבד את ההרגשה ולהתאזר בסבלנות

ובאמת בשנים האחרונות המצב השתפר עד כדי כך שבשנה שעברה היא הלכה לבית הספר ביום של פורים

השנה היא בחטיבה,בית ספר חדש,חברים חדשים

והיא פחדה  שהם לא יבינו,ילעגו לה וכו'

היא התברברה עם תחפושת

לא הייתה בטוחה שהיא הולכת לבית הספר וזה

אבל חברתה הטובה ס. דחקה בה להתחפש,אמרה לה שתבוא לבית הספר ואין מצב שהיא לא באה

יומיים לפני פורים היא החליטה שהיא מתחפשת לגביע גלידה לא פחות

כמובן שטכנית זה לא ניתן היה לביצוע ואמא שלה גם אמרה לה

ערב לפני פורים הם יצאו לשיטוט בחנויות של תחפושות בתקווה למצוא משהו אחר

והן לא מצאו

במקביל נמשך הלחץ מצד החברה ס.על הבת שלי לבוא בכל מחיר לבית הספר

היא ניסתה להסביר לס. שהיא עדיין מפחדת מתחפושות,זה בית ספר חדש

אבל את ס.זה לא ממש מעניין,התשובות לא התאימו לצרכים שלה

כל יום חמישי האחרון הבת שלי התלבטה אם ללכת למחרת לבית הספר

אמרנו לה במפורש שיש לה רשות מאיתנו לא ללכת,גם דיברנו עם המחנכת ,הסברנו את הסיטואציה וקיבלנו את אישורה שהבת שלי לא צריכה לבוא

אבל היא מכירה את ס. חברתה

להמרות את פיה,"לאכזב" אותה? זה פסק דין מר ממוות

ס. זו שתלטנית,מניפולטיבית,והיא גם החברה הטובה של הבת שלי

אני יודע מה אתם חושבים,אבל בחברות הזאת יש  גם יתרונות (יש תאמינו לי,הבת שלי לא פרייארית,אולי תמימה ויותר מידי טובה,אבל לא פרייארית)

חוץ מזה והכי חשוב: הילדה בת 13 וחצי ואנחנו לא מנהלים לה את החיים !

כלומר אנחנו תומכים,מעודדים,מסבירים,כועסים

אבל אנחנו לא מתערבים איפה שלא שלנו גם אם אנחנו חושבים שתיהיה פגיעה רגשית

הבת שלנו מאוד שומרת על פרטיותה

מאוד חשוב לה העצמאות שלה והיא מבינה שהבחירות שהיא עושה הן שלה ועל אחריותה

יש גם עניין עדין אחר

היא לא משופעת בחברות

יש את ס. ובשנה האחרונה היא התחברה עם עוד ילדה,ה' שאני בהתחלה לא אהבתי אבל אחכ פתאום קלטתי שזה נהדר שיש לה את ה'

שהיא הפוכה לגמרי מס' וגם אם יש לה לה' דברים שאני לא ממש אוהב

עדיף שבתי תתחזק ותחזק את החברות שלה עם ה' לימים שס. תקבל קריזה,אנא עראף

בקיצור השיא היה ביום שישי בבוקר

הבת שלי אחרה לקום,שני הבנים שלי כבר היו מחופשים,מלאי עזוז ללכת לבית הספר עם משלוח המנות המושקע שאמא שלהם הכינה

והילדה עדיין מסתובבת בפיג'מה בבית,לא יודעת את נפשה מרוב חרדה

ולא ברור ממה היא מפחדת יותר: מהתחפושות בבית הספר או "למרוד" בס. ולהמרות את פיה...

הן דיברו כמה פעמים בטלפון

הבת שלי אומרת לה שהיא מפחדת,וקשה לה אם זה וכו' וכו'

וס? בשלה,תבואי,אני אשמור עלייך,אין מצב שאת משאירה אותי לבד

ואני בתווך,צריך להסיע את הבנים לבית הספר עם משלוח המנות

צריך להסיע את זוגתי לעבודה

והילדה עוד לא החליטה,שלא לדבר על זה שבכלל אין לה תחפושת והיא גם לא לבושה

נסעתי חזרתי,נסעתי וחזרתי

ואז נשארנו רק היא ואני בבית

והיא פצחה במונולג נדיר

כלומר ביום יום היא לא מספרת לי כמעט שום דבר

בטח לא על היחסים שלה עם חברתה הקרובה

אבל ביום שישי היא כעסה וגם אני

והיא לא הצליחה לתפוס איך ס.לא מבינה את המצוקה שלה

ואם היא הייתה פחות חושבת על עצמה ויותר חושבת עליה היא לא הייתה דורשת ממנה ללכת לבית הספר בניגוד לרצונה

ואצלי הכעס התחיל לחלחל

אבל הבת שלי סרבה בכל תוקף שאומר משהו לס. אפילו לא בתוקף סמכותי ההורית

כמו למשל:"אני לא מסכים שתלכי לבית הספר" אמירה לא הגיונית בעליל שבאה מפיו של הורה ולכן ההבת שלי התנגדה לאמירה הזאת

בנתיים הגיעה ה',החברה השניה,גם לא מחופשת ואמפטית לגמרי למצבה של בתי בניגוד לעמדתה של ס.

היינו צריכים להיות ב9 בבית הספר

ב8:50 הבת שלי ירדה מהבית לאוטו,לא מסורקת (יש לה שיער ארוך שמצריך בדרך כלל עזרה בסרוק בבוקר )

לא הספיקה להתקלח וגם לא הייתה לבושה יפה

אני לא יכולתי להתאפק יותר ובכעס אמרתי לס. שזה שהיא דוחקת בה לבוא היא לוקחת אחריות על משהו גדול ממנה שאין לה חצי מושג בו

ס.ראתה שאני מאוד כועס אבל זה עדיין לא "שיכנע " אותה ואני התאפקתי כי לא רציתי להמשיך להתערב

הגענו לבית הספר ב9 פונקט

כולם ירדו, ה' נכנסה לבית הספר הבת שלי נשארה בחוץ מסתכלת על התחפושות של הילדים בתוך בית הספר שבאופן מפתיע במבט ראשון כל הבנות היו פייות ופרפרים והבנים לקאובויס או משהו

וס' עדיין מתעכבת לידה ומנסה לשכנע אותה להכנס

ואני  עדיין מחכה

פתאום ס' הבינה שכל העניין גדול עליה והיא אמרה לבת שלי: אוקיי,תחזרי הבייתה,זה בסדר,אני מבינה שקשה לך

שמעתי את זה ולא האמנתי למשמע אוזני

ימים שאת מטריפה אותה, ועכשיו זה פתאום בסדר שהיא תלך?

ס' נכנסה לבית הספר ונעלמה בין התחפושות

הבת שלי,מחזיקה פלאפון,לא מחופשת, נעמדה ליד השער חוככת בדעתה מה לעשות

אני עדיין המתנתי

וראיתי שלאט לאט היא מתחילה להתרגל למראות

פתאום הגיעו 2 ילדות שאני לא מכיר שאחכ נודע לי מבתי שהן בכיתה שלה ביחד עם בחורה צעירה שהיא סייעת לאחת המורות בבית הספר

בחום ובאמפטיה ניסו לשכנע את הבת שלי להכנס

התענינו בעדינות למה היא עומדת מחוץ לבית הספר ולאט לאט שיכנעו אותה לבוא איתם בהבטחה שהם לא יעזבו אותה לבד

הבטחתי לה שאם לא יהיה לה טוב אבוא לאסוף אותה ברגע שתצלצל אלי לפלאפון

היא התרצתה ונכנסה ואני נסעתי

היא נשארה כל הבוקר בבית הספר והשתתפה בכל הפעילויות

אני שמח שבסופו של דבר זה הסתיים ככה

לצערי אני לא יכול  וגם לא רוצה להרחיק אותה מחברתה ס. שבחשבון הרווח וההפסד בחברות ביניהם אני לא יודע מה יותר

רווח או הפסד

אני יכול להתנחם בעובדה שהיא מכירה  בחסרונות של החברות הזאת

ואני מניח שכשתיהיה לה ברירה וכשהיא תרגיש שהיא יכולה היא תשאיר את החברות הזאת מאחוריה ותעבור הלאה

מה שאנחנו יכולים לעשות זה לעודד אותה לחזק קשר עם ילדות אחרות

ולהמשיך לתמוך ולחבק

היה לי נורא קשה להיות בסיטואציה בה אסור לי לומר מה שאני חושב

הרגשתי שאני מתפוצץ

אבל היחסים שלי עם בתי חשובים יותר

ואני משתדל לכבד את חרותה וחופש המחשבה שלה גם כשאני חושב שהיא טועה ויכולה להפגע

דבר אחד טוב בוודאי יצא מכל הסיפור הזה:

היא הבינה בגיל 13 וחצי שמסיכות (של פורים וגם של יום חולין) סופן לרדת  ופרצופו האמיתי של האדם מתגלה מתחת ואת זה אני אומר תרתי משמע

תיהיו טובים וקשובים לצורכיהם של הקרובים אליכם,אין חשוב מזה