אמרה לי הילדה איך שפתחה את דלת הכניסה הבייתה עם התעודה

ועם צרור ניירות

עליתי לכיתה ה'

ואני חיבקתי אותה

כי אני לא עליתי לכיתה ה'

כלומר בסופו של דבר עליתי

אבל בפעם ההיא בכיתה ד'

ההורים שלי החליטו להשאיר אותי עוד שנה בכיתה ד'

(הם חשבו שאני ילדותי וייטב לי עם ילדים צעירים יותר

חבל שאיבחון פשוט לא היה זמין כמו היום)

כבר סיפרתי את תלאותי כתלמיד בית ספר יסודי

לא אחזור על זה

אבל מהרגע שנודע לנו שלילדתנו האהובה הפרעת קשב וריכוז כמו לי

שיש לה בעיות של דיסקלקוליה -כמוני (בקיצור בעיה בהבנה חשבונאית)

כל הפחדים הישנים שלי עלו

וכנראה שהם מתגברים לקראת סוף השנה ומתרכזים ביום הזה

יום חלוקת התעודות

האמת שפחדתי בשנה שעברה שבית הספר יעשה לנו תרגיל ולא יעלה אותה

אבל כנראה שהדבר הזה של להשאיר כיתה קצת עבר מן העולם

ומשאירים כיתה רק במקרים קיצוניים

לא יודע למה היא נכנסה הבייתה עם ההכרזה הזאת

אבא

אני עולה לכיתה ה'

אוףףף

איך שחיבקתי אותה...