השי שדודה שולה  בצורת נופש נתנה לנו העמיד אותי פעם נוספת בעמדה של מקבל.

מזה זמן שאני מודע לקושי שלי בלקבל.

בסדנאות הרוחניות  שחלקנו עברנו לומדים שנתינה היא קלה יותר

היא באה ממך ויוצאת החוצה,ממך והלאה

הנתינה לא "מסכנת" אותך לכאורה,יש לך הרגשה נהדרת,שעשית משהו למען מישהו אחר

בקטע של נתינה אתה תמיד יוצא טוב(לא אגע בפוסט הזה במחשבות שמצטרפות לנתינה,זה בפוסט אחר)

אני מניח שיש גם אנשים שמתקשים בנתינה

אבל אני חושב שלקבל זה הרבה יותר קשה.

קבלה של משהו אומרת שאתה צריך לפתוח את עצמך ללא תנאים

קבלה של משהו אומרת שאתה צריך "לרדת" לגמרי מהקטע שזה עושה אותך חייב משהו לנותן

לקבל משהו זה אומרת "לרדת" לגמרי מהקטע של להרגיש נזקק

לקבל משהו ממישהו זה אומר לרדת לגמרי  מהקטע  של החשד הזה שהנותן  יבקש ממני בעתיד לעשות בשבילו מישהו

ואתה חושב אני אוותר על קבלת הדבר כי אני לא רוצה מדובשו ולא רוצה מעוקצו.

האמת שעשיתי הרבה סדנאות,למדתי לתת ולקבל

אבל מסתבר שהכלים שקיבלתי בשיעורים של "לדעת לקבל" אולי לא הספיקו כדי להפנים לגמרי את עניין הקבלה.

זה מאוד קשה

תופתעו אולי לשמוע שבישרא למדתי כמה פרקים חשובים בקבלה.

לא אזכיר שמות ולא ארועים

אבל אומר דבר אחד

בכל פעם שמישהו רוצה לתת לי משהו (מתנה,סכום כסף או תחליף לסכום כסף) אני נזכר במילים שנאמרו לי כאן לפני כמה זמן ואני מצטט מהזיכרון:

זה לא חוכמה להטיף לנתינה,זה לא חוכמה לתת וזו חוכמה קטנה מאוד שכשמציעים לך משהו אתה לא מאפשר לצד השני לעשות נתינה בגלל שלך יש בעיה בקבלה.

החוכמה היא  לקבל למרות הקושי שיש לך לכאורה בקבלה ולאפשר לצד השני לתת בלב שלם כמו שהוא התכוון.

אם לך יש בעיות עם הקבלה,פתור אותן עם עצמך,אל תסרב לקבל בגלל מה שעוצר אותך.

חשבתי על מה שנאמר לי כמה דקות והבנתי שבכל פעם שאני "מסכים" לקבל אני מתגבר על מעצור אצלי

והיום עם כל "החשדנות" שיש לי לנתינה שבאה מדודה שולה(צריך לומר את זה  בפה מלא)

הייתי צריך לאפשר לה לתת לי(לנו) ולו רק כדי להמשיך את הלימוד שלי בלקבל.

תיהיו  אנשים טובים