מעשה שהיה כך היה:

הילדה כרבות לפניה ואני מניח גם רבות אחריה מעריצה זמרים.

בעידן של היום לכל זמרמר שולי ככל שיהיה יש אתר באינטרנט,פורום מעריצים וכאלה

מידי פעם הזמרמר עושה סיבוב בפורום שלו,מספר על תוכניותיו,מפציר בקהל מעריציו שידחפו את השיר שלו במעלה המצעד(אגב ,פעם היו שולחים גלויות,היום אני מודה אין לי מושג איך גורמים לשיר אהוב לטפס במצעד)

בקיצור מי שבחר להעריץ זמר כזה או אחר,יש לו פול טיים ג'וב.

בתי חברה בפורום של שלומי בראל מכוכב נולד.אלוהים יודע למה אגב ,לבחור אין שיר משלו,הבחור נעצר על סמים וכשואלים את לילדה אם זה לא מפריע לה היא אומרת שהוא אמר ש"הוא מצטער".נו,אם הוא מצטער,אז הכל בסדר מן הסתם...

רק שלי  יש הרגשה שהוא מצטער הרבה יותר שתפסו אותו.רגע,יכול להיות שהוא נערץ בגלל עיניו הכחולות? לא יכול להיות...

היא חברה בפורום של רן דנקר

והיא חברה בפורום של הגיים בויז.

כבר כתבתי על העובדה שלילדה יש מעט מאוד חברות והאינטרנט או הפורומים האלה מציעים תחליף.

נוסף לזה היא משפרת כישורים חברתיים,בונה בטחון עצמי יציב יותר וזה נראה לנו חשוב.

כמובן שאנחנו עם היד על הדופק,לבד מזאת היא מוגבלת בישיבה על המחשב וגם מספרת לנו הכל.

הכל התחיל לפני שבועיים בערך שבפורום של הגיים בויז הושארה הודעה שהלהקה מתפרקת...

תראו,לכאורה היה נורא קל לזלזל בכל העיסוק הדי אובססיבי הזה של הילדה.

נורא קל להיות צינים,לשחק אותה הורים שיודעים הכל,לספר כמה אנחנו הערצנו להקות וזמרים,כמה רצנו אחריהם ומה יצא לנו מזה.

אבל אנחנו לא עושים את כל אלה.

אנחנו מפרגנים ומקשיבים אנחנו תומכים ומסיעים ואנחנו בטוחים שכשיגיע הזמן זה ידעך מאליו.

בנתיים אנחנו מוצאים את הדברים הטובים בעניין ויש דברים טובים.תאמינו לי

גם על עצי אני לומד מהעניין הזה.

בקיצור כשעלתה הודעה שהלהקה מתפרקת הילדה וחברותיה הוירטואליות היו בהלם.

עד כדי כך הילדה הייתה בהלם שיומיים אחרי ההודעה היא נכנסה לחדר שלנו ושכבה בוכה בחושך כשעתיים.

זוגתי  חיבקה,ניסתה לנחם בשתיקה

מהר מאוד הבנו שצריך להניח לה באבלה.

למחרת בבוקר  או אחרי החזרה מבית הספר היא התחברה לאתר של הלהקה

וניסתה להבין מה קרה

הפרטים לא ממש חשובים

רק אומר שאמרגן הלהקה "ירום הודו" הארכיבישוף רוברטו בן שושן הזכור לטוב האשים את המעריצות שהן לא עשו די שהלהקה תושמע באמצעי התקשורת  !והוא שמשקיע הרבה כסף  לא רואה איך תוחזר ההשקעה והוא החליט לסגור את הברזיה.

את הפסקת הזרמת הכסף אני מבין. אבל להאשים את המעריצות זה כבר מראה על איזה בן אדם אתה(למרות שידענו מקודם איזה אדם אתה)

בקיצור,הפורום התארגן להפגנה מול המשרדים של רוברטו ברמת החייל.

להפגנה הזאת הילדה לא יכולה הייתה ללכת אבל השבוע נערכה הפגנה מול גלגל"צ ביפו וכחברה נאמנה בפורום של הגיים בויז הילדה גייסה אותי שאקח אותה ליפו.

היה משא ומתן שלא צלח מבחינתי לכאורה לפני הנסיעה ליפו

ביקשתי לראות מי ומי במפגינות ולדבר עם מישהיא בוגרת,הילדה לא הסכימה

אמרתי שאני לא הולך לשוחח "שיחת נפש" עם אף אחת מההפגנה ,רק לרדת מהאוטו,לראות  מי ומי במפגינות  לנסוע 100 מטר ולהסתכל משם...לא ולא

תסיע,תוריד תיסע

האמת שלא רציתי להתווכח יותר מידי.בסופו של דבר רציתי שהיא תחווה את החוויה בדרכה שלה

ויכול להיות שנוכחות קרובה שלי הייתה באמת מפריעה

,לפחות היא לקחה פלאפון..

האמת שגם די חרדתי,אבל לא רציתי שהיא תרגיש בחרדות שלי.

יפו,בערב,מקום שהיא לא מכירה

אבל התגברתי על החרדות שלי ,הנחתי אותם בצד ולקחתי את הילדה

המטרה אגב היה למחות בפני גלגל"צ על שהם לא השמיעו את הגיים בויז ובעקיפין גרמו לפרוקם.

רציתי להגיד לה שגלגל"צ זה אליטיסטי,שיש שם חוקי פלייליסט נוקשים וזה מה יש.

אבל אחכ אמרתי לעצמי שאם היא מאמינה שנעשה עוול ללהקה ואם לגלגל"צ חלק באשמה ואם צריך להראות לרוברטו שהמעריצות התגייסו לפעולות מחאה אז אוקיי,שתעשנה את פעולת המחאה הזאת.

זה חשוב,דמוקרטיה וזה.הנה הזדמנות ללמוד.

רק שבתוך כל זה,הערב התחיל לרדת

המרחק בין אזור ליפו הוא אומנם 10 דקות נסיעה (מהירה...)וסיכמנו שהיא לא תזוז מאזור גלי צה"ל

אבל מצד שני היא ודאי לא תישאר שם לבד כשההפגנה תסתיים ושאר הבנות ילכו הבייתה אללה יוסטור.

ב7 ומשהו בערב היא מתקשרת ובנונשלאנטיות  היא הודיעה לי שההפגנה הסתיימה שאבוא לקחת אותה ושהן זזות מאזור גלי צה"ל.

נו,דהרתי לכיון יפו כשאני מנסה להבין ממנה בפלאפון לאיזה כיון התקדמה

בסוף מצאתי אותן ליד תיאטרון נגה על שדרות ירושלים.

בפעם הבאה כשהיא תרצה לעשות פעולות מהסוג הזה,לא יהיה משא ומתן..

יהיה הכתבת תנאים

משהו בסיסי אבל   שירגיע אותנו.

לא אהבתי את ההמתנה להזנקה מאזור ליפו

לא אהבתי שהיא לא נתנה לי לעמוד איתה 10 דקות,לראות עם מי היא נפגשת (למרות שבסופו של דבר ראיתי,ילדות בגיל שלה פחות או יותר וגם אמא אחת שהגיעה עם הבת שלה)

לפחות היא הייתה זמינה בפלאפון כל הזמן.

אבל גם לי זה היה שיעור חשוב למרות כל מה שלא אהבתי

לסיכום הייתה חוויה מענינת,בונה,מקרבת למרות  הכל ואנחנו נרצה שהיא תשתף אותנו גם בעתיד במה שקורה לה בתוך העניין הזה.

היא מרגישה את התמיכה שלנו

אני לא יודע אם היא חושבת שזה מובן מאליו  אבל זה לא ממש משנה.

העיקר שהגיים בויז יתאחדו בחזרה וכולם יחיו באושר ובעושר

לא ככה?

תיהיו טובים