אני חושב שעברנו דירה לבית הכרם כי אמא ואבא נקלעו למצב כלכלי קשה

וחשבו לעבור לגור אצל סבתא וסבא מצד אבא במושבה הגרמנית.

הבית במושבה הגרמנית היה בית מדהים ביופיו אבל  לא היה שם מקום ל2 משפחות.

בבית גרו סבא וסבתא ודודה שלי ר. שעוד לא עזבה את הבית ואם הייתה נכנסת לשם משפחה עם 2 ילדים

זה יכול היה להיות מתכון בטוח למריבות.

במכתב שמצאתי במהלך השבת אמא בירושלים כותבת לאבא שכנראה היה במילואים (שם החיבה שהם קראו אחד לשניה היה "פוסי") שאפשר לעבור לגור אצל סבא וסבתא לתקופה לא ארוכה,אבל יש להתחשב בכל מיני גורמים.

היא הוסיפה שהשרותים לא יהוו בעיה..

נו,זאת עליכם לדעת

בבית הערבי שסבא ובתא גרו היו שרותי "בול פגיעה"

בלשון המעטה זה לא היה נוח

אבל אמא שלי גילתה "גדלות נפש" כשהיא החליטה שזו בעיה קטנה...

לדעתי מה שקרה בעקבות הרצון של אבא ואמא לגור עם סבא וסבתא בבית שלהם בירושלים זה שסבא וסבתא בתל אביב הטילו וטו מוחלט על המהלך והחליטו לעזור לאבא ואמא  לקנות דירה משלהם.

כך הגענו בשלהי 58 לרח' רבי בנימין בבית הכרם

ושם התחלתי ללכת לכיתה א'...

הדירה הייתה בקומה שניה בבנין בן 2 כניסות

ואבא בנה מחיצה עם חלון בין המטבח לפינת האוכל

החלון לא צריך לומר היה ההיי לייט.

כאמור אמא שלי לא הצטיינה בבישול ואני זוכר ארוחות ערב עם חביתה וחלב חם (בלי קרום)

בצהריים היינו אוכלים כאמור את מה שסבתא הייתה שולחת מתל אביב או שאמא הייתה  עושה דברים קלים.

ובשבתות אבא היה עושה דייסה חמה מסולת.

עד היום אגב אני זוכר תחושת החום של הדייסה

שנים אחכ כשניסיתי לעשות דייסה לא הצלחתי  להזכר בנוסחה שהביאה את הדייסה להיות כל כך טובה

אמא למדה באוניברסיטה,אני זוכר שהיא הלכה ללמוד יוונית עתיקה !

לא ברור לי לאיזה צורך

אני בטוח שאבא שלי לא אהב את העניין בגלל היותו פרקטי,כאילו מה את יכולה לעשות עם יוונית עתיקה אחרי שתסיימי ללמוד ראבק?

לימים,הרבה אחרי שאמא הלכה לעולמה הסתבר שאמא נסעה עם כיתת הלימוד מהאוניברסיטה ליוון ושם היא התאהבה במישהו.

אני לא יודע אם זה היה מישהו ישראלי או מישהו יווני

האמת שאני לא ממש יודע פרטים

אני זוכר דבר אחד

כשהיא ירדה מהמטוס היא לבשה שמלה אדומה עם עיגולים לבנים...

בדיעבד בהמשך לקטע של ההתאהבות הבנתי שכשאמא סיפרה לאבא שהיא מאוהבת במישהו אחר הוא עזב את הבית.

היא לא ציפתה לאקט כזה כנראה

היא רצתה "לדבר על זה" הוא לא חשב שיש על מה.

גם הבחור שאמא התאהבה בו פתאום הבין שיש לו עניין עם אשה שיש לה בית ו2 ילדים והוא נסוג

אמא כנראה בישרה לאבא שהסיפור הסתיים אבל אבא שהיה קצת פגוע לא מיהר לחזור.

נו,בסוף הוא חזר

כנראה הוא נרגע

בזמן אמת לא ידעתי מכל הסיפור הזה והוא נודע לי  הרבה שנים אחכ

אני זוכר מריבות ביניהם

אני זוכר פעם אחת שנסענו לחברים בבאר שבע הוא אפילו  הרים עליה יד

אני לא זוכר למה וודאי לא איך זה הסתיים,אני מניח שהיא סלחה לו

בכלל אבא שלי היה מתחמם נורא מהר.

אכלנו ממנו מכות אני ואחותי  בעיקר על רקע של גבולות  ואני גם על עניני לימודים.

זה היה מתחיל בצעקות,לפעמים צעקות נוראיות והמשיך במכות

אני זוכר שפעם אחת ברחנו אחותי ואני לשדה ליד הבית מהצעקות

זה היה מפחיד

אני לא ממש זוכר אם אמא הייתה "מגינה" עלינו כשאבא היה מתחיל לכעוס

לפחות היא לא הייתה רתחנית כמוהו.

אני לא זוכר שהוא חיבק או נישק

אבל הוא לקח אותנו כל שבת לטיולים ברגל

לימד אותנו על צמחים ועצים

דיבר איתנו על פוליטיקה,על ספרים,עודד אותנו לקרוא

הוא לקח אותי לכדורגל (כבר כתבתי על זה)

אבל חיבוקים אני לא זוכר

אני חושב שאמא הייתה יותר חמה ממנו

אני זוכר שהיינו  משתרעים על הספה בסלון היא קוראת עיתון ואני ספר ולעיתים משוחחים

אני לא ממש זוכר על מה

היינו שומעים המון רדיו

הם תוכניות מוזיקליות ואנחנו תוכניות מתח(פול טמפל או לחילופין משפחת שמחון (יש אוכל? הגיע דאר? נאווה בבית? נו,אז לאכול)

מצד שני היינו ילדי רחוב

אבא עבד עד הערב במשרד אדריכלים כאמור

אמא מצאה ב"פרוטקציה" של סבתא  עבודה בהנהלת מחוז ירושלים של קופת חולים בפרוז'ינין

היא הייתה שם פקידה והיא גם למדה באוניברסיטה

 היה לנו מפתח,היינו חוזרים מבית הספר,עושים שיעורים(או שלא) וב4 יורדים למטה

לא רגע לפני

כי  אתם יודעים שבין 2 ל 4 לא יורדים למטה לשחק...

כאן אני חושב שאני ביום הולדת של גיל 6 או משהו

עד כאן להפעם