וואו ,מישהו חרש על הבלוג שלי אתמול בלילה

וזה נתן לי הזדמנות לקרוא פוסטים ממש ישנים,מהשנה הראשונה שלי כאן ב2003

.תשמעו,השנה אחגוג 5 שנים להיותי כאן,זה לא צחוק

מעולם לא כתבתי בשום מקום על חיי כמו שאני עושה  כאן כמעט מידי יום.

זה לא יאומן,כשחושבים על זה.

אם יש מישהו שהמעטתי לעסוק בו בכל ה5 שנים האלה  זה אמא שלי.

יכול להיות שהסיפור ש ZU כותבת בכשרון כה גדול  החזיר אותי לנסות להזכר בתחושות,  בהרגשות,באמא שלי עצמה.

 ZU מספרת  בסיפור על אבא

ולכאורה הסיפור היה צריך לקחת אותי בכיוון הזה אבל אותי הסיפור הוליך לאמא.

אמא שלי הייתה ילדה בתל אביב של לפני קום המדינה.

סבתא שלי,אמא שלה, הייתה רופאה בקופת חולים כללית והקריירה  הייתה חשובה לה לא פחות מהמשפחה שהייתה לה  ולעיתים,קשה לומר זאת אבל הקריירה הייתה חשובה יותר.

אחרת איך אפשר להסביר את העניין שסבא וסבתא שלי שלחו את אמא שלי שהייתה בת 10 ודוד שלי שהיה בן 5 לגור בקיבוץ גבעת השלושה.

לדוד שלי יש טראומה מהקטע הזה

עד היום הוא מספר שיום אחד הוא כל כך התגעגע הבייתה שהוא שיכנע את אמא שלי  לקחת אותו ברגל מגבעת השלושה לתל אביב (יכול להיות  שכמובן הם לא הלכו כל הדרך ברגל אבל ככה מספרת האגדה המשפחתית)

וכשהם הגיעו סבתא שלי לא הסכימה שישארו (שוב,יכול להיות שהם נשארו בלילה וחזרו למחרת,אל תתפסו אותי במילה) והם הוחזרו אחר כבוד לקיבוץ

דוד שלי לא שכח לסבתא שלי את האקטהזה  עד יום מותה לדעתי.

אמא שלי סיימה ללמוד בתיכון,והלכה לקיבוץ ושם פגשה את אבא שלי

אבא בא ממשפחה ירושלמית שהתיישבה בבית שהערבים פינו עם תחילת מלחמת השחרור.

סבא היה צייר כאמור וסבתא עקרת בית

הפרנסה לא הייתה מצוייה בביתם,משהו שישפיע על אבא שלי  עד סוף חייו למעשה.

אבא היה תלמיד מצטיין בבית ספר דתי,"מעלה" בירושלים ומשם בסוף מלחמת השחרור שהוא כבן 17 התגייס לצבא והלך לנח"ל

ושם אמא ואבא הכירו

כשהם נישאו אבא היה בן 18 וקצת ואמא הייתה בת 19

השנה הייתה 1950

והם החליטו אחרי השחרור מהצבא ב51 לנסוע לפריז ללמוד רפואה בסורבון

לא פחות.

אני מקדים את המאוחר ורוצה להעתיק לכם מכתב שכתב סבא שמואל  בירושלים לאמא ואבא שלי בחיפה לדעתי

שימו לב לסגנון בחייאת דינכום:ההערות בסוגריים הן שלי)

4.3.53

 שלום ורב טוב לכם ח. מ. וטליק (ככה קראו לי מאז שנולדתי,נשבע)

זה מזמן שהיה בדעתנו לכתוב לכם ובנתיים הזמן עובר ואין משהו מיוחד מה לכתוב

וכך עוברים הימים בכל מיני ענינים וטרדות ומכם אנחנו חיכינו למכתב,ואין.

ר. נסעה עם הכיתה שלה לבאר אורה לשבועיים,בחוץ גשם ומצב הרוח מזופת (כך במקור)

והנה ברגעים חמוצים כאלה קיבלנו את מכתבכם שזה היה בשבילנו דבר מעודד ומשמח!

 הצילום של טליק מוצלח.הוא נראה חביב מאוד ומחייך כאדם חכם ופיקח,כבעל השקפת עולם ברורה ומרוכזת..(אגב בתאריך הזה אני בן 5 חודשים,ראיתם  איזה תובנות אני גורם לסבא שלי..)

אמא (כך סבא כינה את אשתו,סבתא שלי) שמחה,היא שמה את התמונה על ארון כלי הזכוכית וכל פעם שהיא עוברת שם היא פונה אליו בדיבורים מתוקים כאילו הוא בעצמו שוכב לפניה(אני מדמיין את הסצינה ומתגלגל מצחוק)

הפעם אנחנו רואים שיש לנו כבר נכד..

זהו

אני רואה שאם אמשיך הפוסט יהיה ארוך מידי לכן אכתוב בהזדמנות קרובה את ההמשך.

תיהיו טובים

אתם מוזמנים להחזיק אצבעות לנבחרת הנשים של ישראל בטניס

שתתחרה בימי שבת וראשון  נגד נבחרת הנשים של רוסיה  עם שארפובה בראשה

בבית העליון של גביע הפדרציה.

3 שחקניות  מהנבחרת הרוסית מדורגות בטופ 20

שארפובה 3,צ'אקי 7 וסאפינה 16.

השתיים האחרונות בכלל לא מתות לשחק וביקשו מהקפטן שלהן שלא ישבץ אותן למשחקים

אבל ברור שזה בלתי אפשרי מבחינתו

שחר פאר שלנו מדורגת 17 בעולם אבל אם המשחק יהיה במגרש הטניס ברמת השרון (אם מזג האוויר לא יאפשר משחק על משטח פתוח המשחק יועתק לאיזה מקום בבאר שבע  שם יכולים להכנס 600 צופים בלבד וישראל תאבד את כל היתרון שנותן  המגרש ברמת שרון ) יהיו מאחורי הנבחרת שלנו 5500 אוהדי טניס שידחפו את הנבחרת

בפעם האחרונה שקהל "דחף" את נבחרת הטניס ,דודי סלע ניצח את גונזאלס וישראל ניצחה את צ'ילה

כלומר  זה אפשרי

אז אנא,החזיקו אצבעות לשיפור במזג האוויר ולהצלחת נבחרת הנשים.

בלי קשר

אחר הצהריים  יש איזו מסיבת עיתונאים זניחה  של איזו ועדה,וינוגאד,ויניגייט,משהו כזה..

יהיה מעניין או  שזה סתם? :-)

תיהיו טובים יקיריי

אני מודה שלא ממש איכפת לי אם אולמרט יתפטר או ישאר

אני יודע,להיות אדיש לסוגיה הכי בוערת היום,זה לא מי יודע מה

יכול להיות שזה הגיל

יכול להיות שאת מנת חלקי בהפגנות,מחאות פוליטיות כאלה ואחרות  מילאתי:

הפגנתי נגד ממשלת גולדה,דיין  במלא העוז  והזעם אחרי מלחמת יום  כיפור

הפגנתי נגד בגין (אני כבר לא ממש זוכר על מה..)

הפגנתי  בעד היציאה מלבנון (הפגנת ה400 אלף המפורסמת)

יש לי המון מחאות ברזומה

ברור לי שראש הממשלה נושא באחריות לתוצאות מלחמת לבנון השניה

אני  לא רואה מי יכול להחליף אותו כרגע ולהיות יותר טוב ממנו

ואני גם לא רואה באופק אף אחד כרגע שיכול לעשות טוב יותר ממה שהוא עושה(מה הוא עושה אגב..?) ולכן לא ממש בוער לי שילך.

אני לא רוצה בחירות  כי לפי הסקרים ,"אהובי הקהל" היום הם ביבי והאוליגרך הזה,נו,גאידמק

ואני בז לשניהם הרבה יותר משאני בז לאולמרט.

וברק? אל תצחיקו אותי.

אני מודה שהקור בימים האחרונים מעסיק אותי יותר

מרגיז אותי יותר העוול שגורמת מדינת ישראל לקשישים בכלל ולקשישים ניצולי השואה בפרט.

ואני מודה,לא איכפת לי אם ועדת וינוגראד תטיל את האחריות ל60 שעות האחרונות של המלחמה על אולמרט.

לא,לא ממש איכפת לי מה קורה בגבול בין רצועת עזה ומצרים כל זמן שאין קאסמים על עוטף עזה ושדרות

שיעברו,שיחזרו,שיעשו מה בא להם

בכל מקרה אין לנו שליטה על הנעשה.

מטריד אותי שלפי הדיווח בעיתון היום צה"ל לא ממש מתגבר את  הגבול מקדש ברנע לאילת,על זה יש לנו שליטה וכדאי לעשות משהו ויפה שעה אחת קודם

אפרופו דוח וינוגרד  אני  חושב שבדו"ח צריכים להיות כלולים כל ראשי הממשלה והצבא  משנת 2000 ועד היום וכל אלה שנתנו לחיזבאללה להגיע ממש עד הגדר ובאופוריה שאנחנו יותר חזקים ונעיף אותם כשנרצה הביאו אותנו לאן שהביאו.

אז תסלחו לי אם לא ממש איכפת לי אם אולמרט ישאר או ילך

כי אף אחד מהחכמולוגים שהיו לפניו לא עשה דברים יותר טובים ממנו

לגילוי נאות אומר,שלא הצבעתי קדימה בבחירות הקודמות ולא נראה לי שאצביע להם בבחירות הבאות.

הצבעתי לעמיר פרץ ולעבודה בפעם הראשונה בחיי ולדעתי זו גם הפעם האחרונה שעשיתי את הטעות הזאת.

אל תשאלו אותי   למי אצביע בבחירות הבאות,כי  באמת שאין לי מושג.

אחרי כתיבת הפוסט זקפתי את קומתי בחזרה :-)

תיהיו טובים