באמת שאני לא יודע מה לעשות עם החיים שלי, אני מרגיש שיא התקוע.
החיים שלי עברו סיבוב של 180 מעלות בשנה האחרונה,מבחינת הכל.
אני מרגיש לבד, שאיבדתי כבר אתכ לה חברים שלי, שהתרחקתי מהם. ואני מתע ל החברים שלי, אבל יש 2 סיבות שמונעות אותי לראותם-
הראשונה כמובן, היא שאני גר רחוק. כבר לא באותה עיר. ושנייה והיותר קשה כמובן, היא שהם בצבא ואני לא.
זה שאני לא בצבא נורא מוריד לי את הביטחון העצמי, נורא גורם לי להרגיש לא-ישראלי, לא שייך. ואני כל כך עצוב על זה.
אולי כן כדאי לי לעשות שירות לאומי? כן להיות חלק מ?
אבל אני כל כך מפחד להיכנס למסגרת חדשה, יש לי פחד לאור השנה האחרונה. שנכנסתי לצבא והיה נוראי, שנכנסתי למקום העבודה הראשון שלי והיה ממש ממש נוראי.
אני מפחד שאני מתחייב למשהו ששוב יהיה לי רע, וששוב יהיה לי לא טוב. וגם מבחינת הכסף- איך אני אסתדר? הרי אין לי גב משפחתי שיכול לעזור לי, אין לי עודף-כסף, ואם אעשה שירות לאומי לא אוכל לעבוד ולהרוויח כסף.
כמו כן יש מצב שאהיה מנהל סניף במקום שבו אני עובד בו בחצי השנה הקרובה, זה ממש לא בטוח אבל יכול להיות. וזה נראה ג'וב מגניב ואני אשמח לקבל את זה. כמובן שזו לא ה-שאיפה של החיים שלי, אבל יש בזה משהו נחמד, אם כי גם בזה- משהו קצת תובעני שמפחיד אותי נורא.
כמו כן, גם השמנתי מאוד. אם פעם שקלתני 56 (כשיצאתי מהצבא), היום אני כבר שוקל 71. אני מרגיש כל כך שמן. אני שוב ושוב מרעיב את זה עצמי ימים שלמים ואז חוזר לתקוע בערב עם החבר שלי. לא יודע למה איתו המחסומים שלי עם האוכל יורדים.. אבל זה גרוע. אני חייב לשלויט בעצמי ולרד לפחות 6-7 ק"ג. אני כבר לא מרגיש אטרקטיבי ונראה טוב, ורואים את זה בכמות האנשים שמתחילים איתי.
קיצר- אוף אחד גדול.
אני נורא רוצה לחזור לתקופה ללפני צבא, תקופה חסרת דאגות וחסרת בעיות.
אולי גם להשלים בגרויות הגיע הזמן כדי שאעשה משהו עם החיים שלי? אולי להתעסק יותר במוזיקה? אולי לעשות איכשהוא שירות לאומי בלי כסף? אולי לחכות קצת ולהיות מנהל סניף? ואיך לעזאזאל אני מצליח לרדת במשקל כמה מהר שאני יכול? רררר החיים האלה מלאים בעיות!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
