לוח חלק/נתן שחם. הוצאת זמורה ביתן

אני יושבת כבר מספר דקות אל מול הדף הריק ותוהה איך להתחיל לכתוב על ספרו של נתן שחם. שכן בספר הזה ישנן כל כך הרבה נקודות עניין, נקודות חיבור והתייחסות, בכל כך הרבה נושאים הוא נוגע, וכל אחד מהם היה יכול להיות נושא לספר בפני עצמו. ועם זאת, לא מתקבלת ההרגשה שנושא כל שהוא טופל בשטחיות.

חנן הוא צייר, בשנות השבעים לחייו, החי בקיבוץ, כמעט מתקופת טרום קום המדינה.

שאלת האמן בקיבוץ, וזכרו שאנו מדברים על הקיבוץ האידיאליסטי במיטבו, הוא נושא שהתחברתי אליו באופן אישי.

האם יש לך קיום כאמן, גם אם אמנותך אינה משרתת את הקהילה? עד כמה תרשה לעצמך להתפשר ולבטל את גרעין מהותך למען השוויון הקיבוצי. מה המקום שנתן הקיבוץ לאנשים שאינם הולכים בדיוק באותו התלם המקובל?

ואם לא די בכך, ההווה של הסיפור הוא שנת 1996, כשלוש שנים לאחר שהתחילו גלי השינוי בתנועה הקיבוצית.

מה קורה לו לאותו אמן, כאשר הוא נאלץ עתה לחשוב על פרנסתו. האם דווקא עכשיו, כאשר כל אחד יכול להתנהל באופן עצמאי, יגיע הזמן להתחיל להתפשר, כדי להתפרנס? ובכלל, כיצד מתמודד פנסיונר ותיק מול הדור הצעיר במאבק על אופי השינויים?

הספר נפתח בתאונת דרכים בה נפגעת אשתו של חנן פגיעה מוחית.

נושא הטיפול בבן זוג חולה, השתנות הזוגיות, זוגיות מנעורים ועד זיקנה, זוגיות בצל מאבקי אידיאלים - כל אלה תופסים גם הם מקום נרחב בעלילה ובמחשבה.

ביכולת כתיבה קסומה מאפשר לנו נתן שחם ללוות את חנן הררי משנות השלושים ועד סוף המאה שעברה.

החל מעלייתו מגרמניה, דרך תנועת הנוער העובד, ותנועת הנוער הלומד, ההצטרפות לקיבוץ, השרות בגדודי האנגלים במלחמת העולם השנייה, שרות במוסד תוך כדי שהות בפריס, חיים לצד אישה דיכאונית, והחזרה לחיי הקיבוץ על כל ההתפתחויות והמאבקים הכלולים בהם.

ספר מרתק ומעורר מחשבה.

מאת אירית ישראלי