"אל ארץ אחרת מאוד" מאת עדי ברק. הוצאת זמורה ביתן.

בית שפע היא עיירה שיש בה שפע מן הדברים שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה להיתקל בהם. שפע עליבות, שפע בדידות. שפע התנכרות. שפע עוני והזנחה חומרית ונפשית.

את כל אלה אנו פוגשים דרך מספר דמויות הגרות באותן שיכון באזור המדברי הנידח.

אלכס –נער רוסי המתמודד עם נטישת אביו ומותה של אימו( שנמצאת בארץ אחרת מאוד וחוזרת לדבר איתו בכל פעם בה הוא קורא לה) בבריונות, אלימות, אדישות מזויפת ובוז כלפי כל הסובב אותו.

ברוך- קורבנו של אלכס, ההופך עם הזמן לידיד אמת. גם הוא, נער רוסי החי עם אם חד הורית המוכנה להקריב את כל חייה למענו.

אמא של ברוך- מתוך שאלו הם חייה, מצא לנכון הסופר לקרוא לה כך, וכך בלבד. שהרי כל חייה מכוונים אל אימהותה, וכל ניסיון לצאת מעליבותה, להכניס בן זוג אל חייה כדי להלחם בבדידותה, נכשל בשל כך.

לבן- שכנו של אלכס, אדם זקן ובודד, מתמודד עם זכר מות בנו התינוק ועזיבת אשתו, ומבלה את חייו בניסיונות נואשים להלחם בעליבות שכונתו, תוך שהוא מנסה להאיר את עייני השלטונות בנוגע לפשע וההשחתה בסביבתו, עד גבול הטירוף.

ההודי- פושע מזדקן, שהיה בעבר אימת השכונה, ואילו עתה נותר שיכור אומלל המנסה להביס את בדידותו ע"י חיזוריו הנואשים אחר אמא של ברוך.

שלמה המלך- מי שהיה פקיד עירייה ומלך בשרירות פקידותו בשכונה ביד רמה, הוא עתה המשוגע השכונתי, או אולי.. נביא?

לכל אחד שפה ייחודית משלו וחיי כולם מצטלבים האחד בשני.

מרקם מרגש של אנושיות בשיא מערומיה. כתוב נפלא.

ואם נביט סביב.. האם " בית שפע" באמת נמצאת אי שם בנגב בין חול וחול?

אירית ישראלי