בדיוק כמו שזה נשמע

ביום שישי בבוקר חזרתי מהדירה של חברה בדרום. נסעתי אליה בתחבורה ציבורית כי לא היה טעם להוציא את האוטו והוא גם ככה קצת עשה בעיות בזמן האחרון. כשהיא הורידה אותי בתחנת אוטובוס לת"א ב7 בבוקר אחרי לילה ללא שינה היו בתחנה בחורה אחת במשקפי שמש ותרמיל ושלושה חיילים, אחד ענק, לא יפה אבל פשוט גברי וברר.. הוא הסתכל עליי וזה עשה לי צמרמורות. כבר יותר משנתיים שלא הייתי עם גבר.

עמדתי עם המשקפי שמש והשמלה ההיפית שלי וקימרתי את הגב ולא הסתכלתי לכיוון. הגיע האוטובוס לת"א והם עלו וגם אני עליתי.

בנסיעה הוא ישב מאחורי. היו כמה פעמים שעברה לי מחשבה לראות אם מתפנה לידו מקום ולהתיישב ולשלוח לו ידיים אבל האוטובוס היה מפוצץ ופשוט נרדמתי.

כשהתעוררתי בת"א נדחקתי לתור של הבדיקה הבטחונית. הוא ירד מהאוטובוס לפניי ועמד בתור מאחורי. סידרתי את התיק על היד והחלקתי את האצבעות שלי על היד שלו כאילו במקרה בלי בכלל להסתכל וממש באדישות.

הוא עקף אותי עם החוגר וחבר שלו בתור בבדיקה, עברתי אחריו. הוא המשיך למדרגות עולות והלכתי לאותו כיוון. החזיק את הצ'ימידן אני עם משקפי שמש במקרה לידו בטח שלא מסתכלת.

קומה שש, מתקדמת לעבר השירותים מקווה שהוא הולך מאחורי, מעגלת את התנועות אגן, מרימה את המקפיים מעל הראש מחליקה יד על השיער. אני שומעת אותו עם חבר שלו הולכים שני מטר מאחורי. הלב שלי מתחיל לפעום מהר. כבר ממש ליד השער של השירותים, דוחפת מטבע לחור באצבע עם לק משוח מיום לפני בדוכן בעזריאלי מתעכבת על הברזל, סוגרת את הארנק מכניסה לתיק, הלב שלי ממש פועם חזק כבר, נכנסת בדלת המסתובבת, צד ימין נשים צד שמאל גברים, פונה שמאלה, עומדת, מכניסה את המשקפיםם לנרתיק שלהם הוא בדיוק נכנס עם חבר שלו והצ'ימידנים על הגב. אני מסתכלת אליו מחזיקה לו את היד ופונה לשירותי נשים, הוא אחרי, סוגרים את הדלת הוא שולח לי יד לתחתונים מעל השמלה, מרימה את השמלה, פורמת את הכפתורים של החולצה שלו מכניסה יד מתחת לגופיית טריקו הלבנה המכנסיים שלו פתוחים מכניסה לו יד לתחתונים, מנשקת לו את העורף, תרימי את הידיים אני ארים אותך, מרימה הוא מסיט לי את התחתונים הצדה. זה לא נכנס, לא חשבתי שזה ככה אבל מסתבר שכן, ב"ה אני בתולה שוב מי היה מאמין.

מנסים עוד, בדוגי, אני יודרת לו הוא מרים אותי שוב מנסה לחדור לא הולכת יורדת לו שוב הופך אותי לדוגי, חכי, מתיישב על האסלה מרים אותי עליו ברגליים פשוקות, זה לא נכנס, את בטוחה שאת אשה? הוא פתאום נלחץ וזה מצחיק קצת. תגמור לי בפה בשקט על האוזן שלו, מתכופפת לרדת שוב, מרים רוצה שוב בדוגי, הפעם אני מתפללת שזה לא ייכנס. פתאום הבנתי שאני לא רוצה לבזבז את זה ככה. שאני צריכה לחשוב על זה קצת כי זאת הזדמנות שנייה שלא חשבתי שתהיה לי. הוא לא מצליח להכנס, הוא מחזיק לי במציצה את הידיים על הראש כמו שאני אוהבת גרון עמוק עד כדי חנק איזה כיף להחנק ככה, אחרי כמה בלי שיניים בלי שיניים, הגיע את מותק! את מותק! בקול בס שזה היה חצי מדליק חצי מצחיק או 100 אחוז שניהם, זה בא, זה בא אני גומר, אפשר לגמור לך על הפרצוף? תגמור לי בפה, אני לא אתן יד להשחתת זרע, יש גבול. גמר בפה, בלעתי הכל, איזה כיף התגעגעתי לריח הזה.

אני עולה והוא מוציא נייר לנגב לי את הפה, מלקקת את הפינה של השפתיים הוא צוחק, מכפתרת לו את החולצה, תסתכלי עליי, מחייכת, תסתכלי עליי, אין לו פנים יפות.  כשראיתי אותו בתחנה העיניים שלו נראו לי כחולות והוא היה נראה כמו איזה עולה מרוסיה אחרי גיל גיוס חובה, אבל לא, קוראים לו איתי והוא בסדיר בגולני, גדוד 51, עיניים חומות, עור בהיר, אולי מראקוטן. אני באה לפתוח את הדלת של התא נשיקה אחרונה הוא אומר, נותן לי רשות ואני נענית, ועוד אחת והוא מפסיק אותי, אני מפסיקה, השיער שלך, הוא מבולגן, אני אסרק אותו. הוא יוצא, אני נשארת מול הכיור להסתרק ולשטוף פנים.

כבר כנראה שהספקתי לשכוח מה זה גברים. הוא ביקש את הטלפון, ולא כ"כ רציתי כי לא רציתי המשך, מה יש לו להציע לי חוץ מזרע, אבל בסדר לא יכולתי להתאפק, הוא ראה שאני מסוייגת אז כשסיימתי להקיש את הספרות לחצתי סנד עד שזה צלצל מהתיק שלי. לא זה לא היה בשבילי, אני דווקא מעדיפה שאין לי שליטה בדברים האלה (כמו כמעט בכל דבר)

אחרי שהלכתי שמחתי כי אני אוהבת לשמח בני אדם. חשבתי לעצמי איזה נחמד לו שככה סתם בחורה רואה אותו וחייבת שיזיין אותה איזה כיף זה בטח לגבר ועוד לבחור צעיר ונקי כזה. חשבתי על זה שהוא בטח יצא בסופ"ש ויהיה לו מלא ביטחון להתחיל עם בחורות בגילו ושחברים שלו בטח ישמחו בשבילו.

ואז הגיעו המחשבות ובא לי לבכות אפילו שזה לא הגיוני

אני אומרת לעצמי בהיגיון, שלא יתקשר באמת, מתפללת שלא יתקשר, עדיף לי, אבל עדיין בא לי לבכות שהוא לא מתקשר.

כמה הטבע של בחורה הוא להקשר אפילו כשאין סיבה הגיונית. נוגעים בי אני נקשרת.

חשבתי שלהפסיק להיות דוסית יהיה קל, שהכל יחזור לזרום באותו הזרם של פעם אבל זה לא זה, ופתאום אני נזכרת כמה שונה זה להיות בתולה שאי אפשר לעשות ככה דברים מסויימים, ואני אפילו לא רוצה.

איזה מתנה מוזרה ה'. אחריי כ,כ הרבה שנים שהצטערתי על הבזבוז שעשיתי עם עצמי פתאום אני מקבלת הזדמנות נוספת ולא זוכרת מה רציתי לעשות בה, או שמה שרציתי לא בדיוק תקף.

זה מוזר אבל אני שמחה על זה בינתיים, ונראה לי שלמרות ההחלטה אני אשאר ברגליים סגורות לזמן הקרוב, טכנית זה עוד נחשב.