חה חה חה

לפני כמעט חודשיים מצאתי את עצמי במקום די מבהיל מלא בחיילים שפתאום התמלא גם בילדים מפוחדים הלבושים במיטב בגדיהם וייצגו את מי שהם באמת. כעבור מספר שעות לא נותר דבר מהילדים המפוחדים - הם נהפכו לחיילים, כולם נראים בדיוק אותו הדבר ולפני ששואלים אותם מה שמם שואלים מה הוא מספרם האישי.

 אני צוחקת כי הכרתי מישהי באוטובוס מגבעת התחמושת לבקו"ם, ודיברנו כאילו שאנחנו מכירות אחת את השנייה שנים. עכשיו הבדיחה היא שאנחנו מכירות עוד מלפני הגיוס. אז את כל היום החוויתי בבקו"ם העברנו ביחד. בשעה 18:00 בערך העלו אותנו על האוטובוס לעובדה (נאצים). כמובן שישבנו ביחד, אנחנו מסכנות ולא מכירות אף אחת. פתאום איזה יצורה עולה על האוטובוס ומתחילה לצעוק עלינו - המפקדת. פה התחיל השוק. "תפרידו סוללות מהפלאפונים", "תשבו בהקשב"... נסיעה של 5 שעות במצב כזה - סיוט. ויש יותר גרוע מזה... 11 וחצי בלילה ריצות מטורפות, חלוקת מדים ב' (הפאדיחות של חיי...), חדרים וכל החרא שמסביב... הלכנו לישון ב 2 בלילה ואפילו לא התקלחנו. בסופו של דבר, אחרי שבוע וחצי, הבנתי שהטירונות שעברתי הייתה שכונתית ביותר.

 ביום ראשון שאחרי סיום הטירונות חזרנו לבסיס לשבועיים עבודות רס"ר (שבהם יצאנו חמשושים!) והיו הכי צחוקים בעולם... ישנתי כל לילה בערך 10 שעות, נהניתי מהאטרקציות שמספק הבסיס והיה ממש כיף. עד שהתחיל הקורס... אני באמת לא מבינה איך מצפים מאיתנו ללמוד מבוקר עד לילה כמויות כל כך גדולות של חומר, אבל עובדה שהצלחנו. וגם היה זמן למלא דברים אחרים - ליצור חברויות, לשנוא, לאהוב, לאכול (והמון), לבכות (המון המון)... אפילו סגרתי 21, ממש כמו קרבית! ובשתי השבתות שסגרתי ב21 ההורים באו לבקר אותי וזה היה הכי כיף בעולם. מה שלא כיף זה להיות עם בנות יצורות ומקומבנות שהאבא הטייס שלהן יכול לשנות תקנים כדי שהבת שלו תגיע לאן שהיא רוצה, אבל אין מה לעשות...

 בסופו של דבר ביום חמישי אני מסיימת את הקורס באופן רשמי ובנתיים שובצתי באיך נקרא לזה?... "מרכז העניינים" (מטעמי אבטחת מידע). ככה שאני מתחילה הסמכה ואחזור הביתה כל יום עד להודעה חדשה. או עד שאחליט לעוף משם כי אני מעדיפה לסגור חצאים בטייסת\יחידה קרקעית אחרת.כנראה שאני מכוונת נמוך יותר, אבל אני לא רוצה יותר מדיי אחריות על הכתפיים.

 והכל פה כל כך מתומצת כי מרוב מידע הראש שלי התפוצץ וחלק יצא מהאזניים, או שיש דברים שפשוט אסור לכתוב... בקיצור - היה כיף, מקווה שיהיה כיף ומועיל. ועכשיו... מעיין החיילת:

סתם בחדר...

וזהו, מחר הולך להיות מעניין ועמוס...