אני מרגיש כאילו אני לאט לאט מפסיק לאהוב,
אני מרגיש כאילו אין לי מה לעשות יותר בחיים,
כאילו הכל לאט לאט נחמק בי,
כאילו נימחקה לי תחושת הרגש.
אני מרגיש כאילו אני מת בתוכי אבל פיזית אני חי.
אם הזמן אני הרמתי ידיים על כל החלומות שהיו לי...
אני בטוח שגם שכחתי אותם..
אני פשוט פונה לאן שהרוח מכוונת אותי,
לאן שהחיים לוקחים אותי.
אם כל הדברים הטובים והרעים שהולכים פה,
אני לא בטוח שהרוח תכוון אותי למקום טוב.
אם הזמן ניגמר לי הכוח לנסות משו אם החיים שלי,
פעם הייתי מלא כוח רצון ותיקוה,
וכיום אני לא בטוח שאני יכול לעמוד על שלי יותר.
אני רואה איך כולם מסביבי השגו את מה שהם רוצים,
או לפחות הולכים בדרך לזה.
ורק אני יושב בבית,
מיסתכל על המחשב,
ומקנא בכל השאר.
אני תמיד מסביר לאנשים איך חשוב לקחת את עצמך ביידים,
ולעשות משהו אם החיים שלך.
ואז הם מקשיבים לי ועושים את זה,
ואני עוד פעם מוצא את עצמי יושב בצד ומיסתכל אליהם.
וואו אני חייב לציין,
שאני ניבראתי בלי כוח רצון
ב-י-כ-ל-ל.
היציאה היחידה מהבעיה הזאת,
היא לקום ולהגשים את החלום שלך.
אבל הבעיה היא,
שכחתי כבר מה הוא...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
