לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ואלו הם חיי...


"כל מסע של 1000 ק"מ מתחיל בצעד אחד קטן"


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2009

ביקור בכנסת


היום כחלק מהפיכתנו תלמידי י"ב לאזרחים החליטו שנצא לטיול במשכן הכנסת.

המורה שהתפלאה איך אנחנו שכבר בכיתה י"ב לא יצאנו לטיול במסגרת בית הספר לכנסת אפילו פעם אחת הצליחה לארגן לנו טיול.

את הנסיעה התחלנו ברבע לשבע,המורה הקריאה לנו כללים כאלה הגיונים כמו אסור לבוא עם חולצות בעלות כיתוב פוליטי ועד אסור לזרוק דברים על החכ"ים..לא שתכננו (אהמ אהמ)...הסיור היה סבבה

אפילו היום הגיע לכנסת שגריר פולין והיינו בקבלת הפנים עם התזמורת והכל וחילקו לנו דיגלי פולין וישראל..

היה לנו מדריך ממש מגניב והרבה בנות נדלקו עליו (לא הבנתי כל כך למה)....עם כבר מדברי על בנים והדלקות והכל..נכון יש את הסרט החדש NEW MOON מהסאגה של דמדומים (כן גם אני התמכרתי) אז אני לא מבינה מה כל כך מתלהבים מכמה בנים בלי חולצה..כן קוביות...כן חתיכים (אולי) ו...זה כזה מטומטם ומפחיד כמה אנשים לקחו את זה רחוק (בארה"ב) אל תשכחו שג'ייקוב כלומר טיילור הוא רק בן 17 ולשמוע ממנחה בת 40+ מה היא הייתה רוצה לעשות לו זה ממש דוחה....

ונחזור לנושא שלנו...היה מעניין היינו אפילו במליאה של הכנסת וזה היה ממש עצוב כי בא השגריר הפולני כדי לראות איך נראת כנסת ישראל וככה זה נראה-מתוך כל 120 השרים והחכי"ם היו...6 שרים.אחד ישן,אחד מדבר בפלפון,אחד משחק סנייק,שלי יחימוביץ' רבה עם ציפי ליבני ואחמד טיבי רב עם עוד איזה מישהו...והם יושבים שם ומסתכלים על אולם עם כיסאות ריקים ואני לא מהאלה שיגידו מה הפלא ככה המדינה ניראת וכל אלה אני ממש לא אוהבת את זה אבל נוו באמת קצת כבוד...לנו אפילו לא להם,ככה אנחנו מייצגים את עצמנו?

היום יש לי אחריי ועוד מעט נעבוד על הסיפור דרך שלנו...אנחנו עושים ניווטים במדבר כמו בצבא שזה נשמע ממש מגניב ומפחיד בו זמנית אבל יהיה טוב

שיהיה לכם יום מעולה,אלמוג

 



נכתב על ידי ההיסטוריונית , 9/12/2009 15:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גלעד שליט


בזמן האחרון אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה כלפי הנושא הזה,וכן גלעד שליט הוא כבר לא אדם הוא איזושהו דבר שכולל הפגנות,חולצות,כן מחבלים לא מחבלים,משפחה כואבת,טלוויזיה כן צבא לא צבא.

והוא נעלם לנו.

בדיוק לפני שנה היה לנו את עופרת יצוקה ואני למרות המלחמה החלטתי בכל זאת ללכת להפגנה של הנוער למען גלעד שליט,היום שנה אחרי זה אני נוטה יותר ויותר להאמין שכל ההפגנות האלה באמת מעלות את המחיר ואני מרגישה חצויה כי חלק ענקי ממני באמת רוצה שהוא יחזור כבר ולהפסיק את הסבל שלו ושל המשפחה שלו,אבל הצד השני שגם הוא לא כל כך קטן אומר שרגע,תמורת חייל אחד לשחרר 980 מחבלים שרוב הסיכויים,כן בואו לא ניהיה נאיבים,רוב הסיכויים ישובו ויעסקו בטרור,מה שאומר שעוד חיילים הולכים למות,עוד משפחות שכולו... ועכשיו אני שעומדת להתגייס פחות משנה,כל השכבה שלי האנשים שאני מכירה,החברים שלי כולם יהיו חיילים והם אלה שילחמו למען המדינה ועם כל הכאב הם גם אלה שימותו.

אני גם יכולה למות,כל אחד מאיתנו ומה,זה ימשיך ככה כל חייל שיחטפו נשחרר מאות מחבלים על דם על הידיים,שרצחו וירצחו,כי מי יכול להסתכל בעיניים של אמא שכולה ולהגיד לה שהמחיר שווה את זה.

אני עצמי שספגתי אבדה במלחמת לבנון השנייה שפרצה בגלל החטיפה שנהרגו בה כ-121 חיילים (כולל החטופים)

וכל זה למען אדם אחד..

 

אבל מצד שני שהוא הבאמת גדול,אני מתגייסת,החברים שלי מתגייסים אם זה היה הם הייתי עושה הכל כדי לשחרר אותם,והייתי רוצה שיפעלו ויעשו הכל, מצידי שיפוצצו את כל עזה רק כדי להחזיר אדם אחד קרוב אליי.

וכואב לי עליהם,כל המשפחה,החברים האחים,כי זהו הוא לא אותו דבר ובקלטת רואים שהוא מת מפחד וזה לא אנושי להשאיר אותו שם מאחור,כי אני הייתי רוצה לדעת שאם אני יוצאת ונלחמת יש לי מדינה וממשלה שמגבה אותי מאחור אני לא נלחמת רק על האדמה,על המדינה אלא על כל מה שכלול בה.

וכן עצוב לראות את המשפחה שלו והיום יש סרט על המאבק שלהם,ולא אף אחד לא רוצה שיהיה לנו רון ארד 2

אבל מישהו כן רוצה להיות משפחת X או Y שאיבדו את הבן\ת שלהם במלחמה,בקרב,בפיגוע?

אז כן גלעד שליט עדיין חי וכן הוא מחכה לנו וגם אנחנו לו

אבל מה כאן נכון ומה לא?

 

 

שלכם,אלמוג


עכשיו,אחרי הצפייה בסרט ששידרו בערוץ 10...

אני לא חושבת שהשתנה משהו בדעה שלי כי אין לי דעה ברורה אבל כואב לי הלב,ובכית המון,והרגשתי הזדהות וכאב וכעס (בעיקר כלפי הנשיא האמריקאי הזה או המתמודד לנשיאות מה שזה לא יהיה הוא דפוק) אבל זה כבר לא תלוי בי..לא שזה אי פעם היה,אבל כן צריך להפחית את הלחץ הציבורי כי הוא כן מעלה את המחיר וזה לא אומר לשכוח את גלעד!

כן עסקה לא עסקה,אני רוצה את גלעד בבית

נכתב על ידי ההיסטוריונית , 6/12/2009 15:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ברוכים הבאים


שלום לכם קוראים יקרים:)

אני לא מרגישה ממש צורך להציג את עצמי,אני לא אסתיר את הזהות שלי אבל אני חושבת שתכירו אותי יותר טוב במהלך הבלוג הזה..

 

נראה לי שאת הפוסט הראשון שלי אני רוצה להקדיש למסע לפולין..

לפני קצת יותר מחודש אני והשכבה שלי יצאנו למסע לפולין....זאת הייתה חוויה מדהימה..היה מצחיק,קשה,עצוב,מבלבל,קר אבל היה גם המון כיף,ואנשים תמיד נרטעים כשהם שומעים שהיה כיף-"מזתאומרת,איך יכול להיות כיף בפולין זה שואה והכל.."

אז זהו שלא,נכון אנחנו כל היום מדברים על השואה,מוות,רצח,מחנות השמדה...ואי אפשר להתמודד על הנושא הזה 24 שעות ביממה במשך 8 ימים,אז לכולנו היו את הבריחות שלנו אם זה קריוקי אחרי קטע קשה,הצחוקים,שירים הכל.

זה לא הופך את המצב לפחות עצוב אלא לפחות קשה.

אז כן יש צחוקים בפולין וזה לא כל הזמן אבל רובו.

וקשה,קשה יותר להעביר את הרגשות השלילים שהרגשנו שם מאשר את הצחוקים,כי הבכי והעצב חווה כל אחד בתוך עצמו ברמה שלו ואת הצחוקים חווינו יחד כקבוצה,אז זה מה שאנחנו משדרים כקבוצה לשאר.

ומעצבן אותי שאני צריכה להצדיק את עצמי מול השכבה ולהגיד כן בכינו כן היינו עצובים וכן שווה לצאת למסע.

זה באמת שווה,המסע באמת שינה אותי כבן-אדם.

אז הנה כמה תמונות מן המסע:

ממריאים 

בטרמינלאני בטרמינל שלנו:) כולנו בטרמינל הפולני

הטרמינל הפולני:)כולנו ביחד

 

 

פולין-קרקוב

מיידנק

 

מיידנק

 

המסילות באושוויץ

 

 

 

 

*יש מלא תמונות שרציתי לשים והם ממש גדולות ואין לי מושג איך להקטין אותן אבל זהו זה בנתיים

נכתב על ידי ההיסטוריונית , 5/12/2009 09:18  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  ההיסטוריונית

בת: 33

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לההיסטוריונית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ההיסטוריונית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)