-אולי אחלום לנצח-

טוב.. אז היום ישבתי לייד גיא בשיעור מדעים, ו... היתכתבתי איתו.

הפתק היה ניראה בערך ככה:

גיא: טוב... ניראה שהשנה לא יהיה לך עם מי להתנשק בסילבסטר.

אני: למה לא? (לא הייתי צריך להגיד תמשפט הזה, הייתי צריך פשוט להודות שאין לי השנה עם מי להתנשק)

גיא: טוב.. חח כי אין לך חברה השנה .. חע חע חע

אני: אז? אני חייב חברה?

גיא: אהה... כן!

אני: לא

גיא: טוב אז עם מי תיתנשק?

אני: סתם בטח שנייהיה במסיבה אני יישב עם מישהי בצד, ויידבר איתה, ואז פתאום במיקרה יגיעה השעה 12:00

ואז ... "יאללה בוא ניתנשק" חח או משו כזה.. רק נקווה שאני לא ייתפוס דיבור עם יהל חמש דקות ל12 חחח

גיא: אהה.. אחי זה פשוט לא ייקרה.

אני: למה לא?

גיא: כי דברים כאלה לא קורים פשוט, אתה צריך להיות חבר שלה או משו, חווץ מזה... אהובתך לא באה למסיבה.

אני: שיהיה אז מישהי אחרת

גיא: ככה?

אני: כהה, וואלה? ממש אין לי כח לחזר אחרייה שנה. אני עדיין אוהב אותה וזה, אבל היא לא באה ואנלא הולך שהשנה הזאת אנלא ייתנשק ( בשלב הזה כבר לא רציתי לתפוס צירפות עם מישהי, סתם היה בכבוד שלי שאני יכול להשיג לעצמי צירפות עוד השנה)

גיא: אחי, זה פשוט לא ייקרה, יודע מה? באלך היתערבות?

אני: בכיף, בקבוק קולה?

גיא: סבב

ככה בערך היסתיים.. יצאתי אידיוט.

אבל כאילו שזה לא הספיק.. נחשו מי תפס ת'פתק הזה?!

נגה, אחת שדלוקה עליי.

האמת שהיא לא באה היום בכלל, היא הייתה חולה או משו כזה, יהל תפסה את הפתק ובאה אל נגה אחריי הצהריים.

הגיעה אחריי הצהריים אני מקבל טלפון מנגה, אני עונה:

אני: הלו

נגה: היי

(שתבינו, היא לא קרציה כזאת או משו, גם אם גרמתי לכם לחשוב ככה, אני אפילו קצת מחבב אותה, אבל.. אתם יודעים זה לא משו רציני)

אני: היי, איך מרגישה?

נגה: לא מעוולה אני קצת חולה, אהה... יהל פה, ואנחנו צריכים לישאול אותך משהו.

אני: אהה, כן מה?

נגה: מצאנו פתק שלך, ושל.. גיא

אני: מאיזה שיעור?

נגה: מדעים.

(בשלב הזה נייהתיי ממש ממש מעוצבן)

אני: טווב, תיראיי זה...

נגה: שנייה רגע אני צריכה ללכת רגע קח את יהל.

יהל: הלו?

אני: וואי .. אני שונא אותך

יהל: על תיהיה כזה, זה היה על השולחן שלי משום מה.

אני: טוב אחי.

יהל: טוב אחותי

אני: אני הורג אותך!!

יהל: אני זאת שצריכה להרווג אותך אחריי מה שראיתי

אני: אהה.. חח זה, תישמעיי.. זה לא אישי או משהוו (כניראה נעלבה כשראתה שכתבתי "רק שאני לא ייתפוס דיבור עם יהל חמש דקות ליפניי 12)

אני: תיראיי זה רק.. אני יכוול להגיד לך משהו בלי שתעלבי?

יהל: לא

יהל: טוב, מה?

אני: זה סתם בגלל הריבועים (וואי הייתי אחד הנבוכים שאמרתי את זה, ו... כן יש לה ריבועים, חדש)

יהל: מה?! מה הקשר?!

אני שומע מהשפורפרת, את יהל צועקת לנגה, "הוא בכלל מדבר על פתק אחר"

אני: מה?! על איזה פתק אתם מדברות?!

נגה לקחה את הטלפון אלייה.

נגה: הלו?

אני: על איזה פתק אתם מדברות?!

נגה: אהה, תשמע נרסון יש לנו ת'פתק אבל אנחנו לא מבינוות כלום!!

(ברוב חוכמתי האמנתי, בגלל שלא היה לא לי, ולא לגיא את הכתב הכי ברור)

נשמתי לרווחה ואמרתי לעצמי: "תודה לאל"

נגה: אני רק מצליחה להבין על איזה התערבות. ו... ניראלי היא קשורה אליי.

(כזאת אהבלה!!!  לא הזכרנו שום דבר שקשור אלייה, והיא עוד מדמיינת שכתוב שם ת'שם שלה)

אני: כן, ייש איזה היתערבות.

נגה: ומה היא?

אני: סתם איזה משהו, לא קשור אלייך... כאילו, אולי קשור אבל .. סתם

נגה: ומה היא?

אני: אנלא יכול להגיד, זה יהרוס הכל

נגה: טוב אז לא תדע איזה פתק אחר מצאנו.

אני: לא מעניין אותי כל כך מה מצאתם,

נגה: מה שתגיד, משהוו שקרה בגנש ליפניי כמה ימים.

אני: מה?

נגה: נוו תגיד! !

אני: יודעת מה? בסדר אני יגיד (כמה שאני אידיוט! ! ! !)

אני וגיא היתערבנו שאני ייתנשק עם מישהו בסילבסטר.

נגה: ועל מי חשבתה (כמה שהיא רוצה שאני יגיד שזאת היא .!.!.!)

אני: עלייך(אידיוט! אידיוט! אידיוט! אידיוט!)

(איך יכולתי לעשות את זה לעצמי?! עכשיו היתחייבתי סופית שחייב ליקרוא בנינו משהו, היא בטח תנסה להתחיל איתי אייזה שנה)

נגה: באמת?

אני: כן

נגה: טוב, אהה.. עכשיו אני מספרת לך משהו ותבטיח שאת הלא כועס

אני: נישתדל

נגה: אין לנו באמת ת'פתק הזה!!  ייש לנו איזה פתק אחר בכלל, שהיתכתבתה בו עם גייא ליפניי אייזה שלושה ימים.

(לא היה לי אפילו מילים לתאר כמה שאני כועס)

אני: אז על מה הפתק השני?!

נגה: על זה שאתה ועוד כמה חברה עישנתם בגנש (הגנ"ש היה הגן שעושים שלנו)

אני: ואוו, אז ראיתם פתק שהיה בו כתוב שאני ועוד כמה חברה עישנו בגנש, אגב אני לא נגעתי בזה.

נגה: אתה הבטחתה לי שלא תיגע בדברים האלה

אני: ליפניי שנה, וחוץ מזה באמת לא נגעתי

נגה: בסדר רק שתזכור

אני: טוב אני חייב לסיים , ביי

נגה : ביי מאמי

אני זוכר ת'שיחה הזאת כל כך טוב בגלל שהקלטתי אותה להשמיע לגיא אחר כך, ולהגיד לו כמה שהוא אידיוט שהוא לא השמיד את הפתק, בסוף כניראה שזה לא אשמתו.

אני פשוט יודע מה הולך ליקרות עכשיו. תוך כמה ימים אני אמצא את עצמי נואש ומתפשר בנוגה, את האחת שאני באמת רוצה בטח תימצא חבר, בגלל שהיא תדע שאני לא רוצה אותה או.. משהו כזה, אולי בלי קשר.

ואחר כך, כמו שאני מכיר את עצמי אני בטח יירצה לסיים את זה, ולא יידע איך.

וואי אני, אני ,אני

רק לי זה יכול ליקרות. רק לי