-אולי אחלום לנצח-

אני צריך אותה.

אני פשוט צריך אותה, איתי , ליידי, שתגיד לי שהיא שלי.

אבל זה לא כזה פשוט, היא שונה.

היא לא אחת שקל איתה, היא לא כזאת.

אני לא רוצה שתיהיה איתי ושלא תאהב אותי עד הסוף, אני לא יכול סוג של קשר כזה.

אני צריך שתאהב אותי בלי סוף, בלי קשר לשום דבר, כמעט כמו שאני אותה, אחרת? זה סתם כואב.

אני לא יכול לנהל מערכת יחסים כשהיא לא אוהבת אותי עד הסוף.

אני צריך שהאהבה תיהיה משניי הצדדים אותו הדבר, או לפחות בערך.

עד היום כל הקשרים שהיו לי היו רציניים וארוכים, ולא סתם סטוצ'ים של שבועיים עם אהבה חלקית.

את קשה לי, יותר מידיי.

את מכאיבה לי, יותר מידיי.

את לא רואה ליפעמים מה את עושה לי כשאת הולכת אליו, כשאת מדברת איתו, כשאת צוחקת איתו.

אני צריך אותה