אני בכלל מסיפור אחר

אני רוצה להתאגרף. כן, אני יודעת, זה דבר מוזר לרצות בגיל ארבעים ושמונה, אבל אני רוצה להתאגרף. אני רוצה להרביץ חזק ובכל הכוח. הרצון הזה מנקר בי כבר שנה, אני לא יודעת למה אבל זה גורם לי למבוכה גדולה. ניסיתי פילטיס, ניסיתי עיצוב וחיטוב ועוד חוגים שמתאימים לגיל שלי אבל השתעממתי, כלום לא מעביר לי את הצורך להרביץ. אני רוצה לראות דם, כן ממש דם. רוצה ללכת מכות עם מישהו עד שירד דם. אני לא מפחדת להיפצע, אני רוצה לחוות כאב. אני רוצה מכות.

אני חייבת שינוי, נמאס לי מהחיים שלי. אני עדיין גרה עם אמא שלי, לומדת בבקרים וממלצרת בערבים. אין לי זמן פנוי לבילויים. אני יוצאת לבלות רק פעם בשבוע, כי בשאר הימים אני עובדת. נראה לי שההורים שלי מבלים יותר ממני, טוב לפחות אבא שלי.

אני רוצה לעשות משהו מסעיר. אני חוסכת כסף כל הזמן, חוסכת ללא מטרה, העיקר לחסוך, העיקר שיהיה כסף בבנק. אני משתוקקת לשינוי. אני חייבת לעזוב את אמא אבל אין לי מספיק כסף בשביל זה, בשביל זה צריך לעבוד יותר, ואין לי זמן בגלל הלימודים. אמא שלי התחילה להיות מוזרה בזמן האחרון, היא התחילה לדבר על איגרוף, אמרה שהיא חושבת ללמוד, הסברתי לה שהיא זקנה מידי בשביל זה אבל היא לא מבינה.

הבת שלי חושבת שאני זקנה. היא חושבת שבגילי אני צריכה לשבת בבית ולסרוג או לראות טלוויזיה, העיקר שאני לא אביך אותה. נמאס לי מהכל, נמאס לי ממנה ומכל הצעירים האלה בעבודה שמתנשאים כל הזמן, נמאס לי להתאמץ כדי להראות צעירה, נמאס לי לצאת עם גברים בני שישים שמחפשים נשים בנות ארבעים בזמן שהאקס שלי מסתובב עם ילדות בנות שלושים, אני חייבת שינוי.

היה לי לילה מדהים אתמול, אני עדיין לא מאמינה שזה קרה. יצאתי עם חברה שלי גלי לפאב, תמיד מתחילים איתנו רק עקומים, אבל הפעם התחיל איתי מישהו מה זה שווה, קוראים לו עמרי. הוא גבוה כזה ושחום. אני חולה על שחומים. הוא צוחק הרבה ויש לו גומות חן משגעות. הוא גם מצחיק מאד, הוא קרע אותי מצחוק. החבר שלו התחיל עם גלי, אבל היא לא התלהבה ממנו. בכל מקרה, בסוף הערב הוא לקח ממני את המספר שלי, ועכשיו אני יושבת לחוצה, מתה שהוא יתקשר כבר.

מאיה שלי זועפת היום, היא תמיד זועפת אבל היום יותר מתמיד. לא תמיד היא זעפה, כשהייתה ילדה הייתה מאושרת, תמיד שרה ורוקדת. בגיל חמש עשרה בערך היא התחילה לכעוס, וזה לא עבר לה מאז. אתמול היא יצאה, היא לא מספרת לי עם מי ולאן, וכשאני מנסה לדובב אותה לספר היא אומר רק "נו אמא, תרדי ממני". כנראה שלא היה לה ערב מוצלח אתמול. חבל, אני רוצה שיהיה לה טוב. אני חושבת שהיא צריכה חבר, מישהו לאהוב. נראה לי שהיא שכחה לאהוב. עצוב לי שהיא לא קיבלה בבית דוגמא לזוגיות מוצלחת, כזאת שמחזיקה מעמד בעושר ובעוני. האמת, אני בעצמי לא בטוחה אם יש דבר כזה.

עמרי התקשר היום בשתיים וכל כך התרגשתי. הציפייה שגעה אותי. לפני שהוא התקשר איבדתי את הביטחון, חשבתי שאולי דימינתי את ההתלהבות שלו, אולי הוא לא התלהב כמוני. בסך הכל אפילו לא התנשקנו. אבל הוא התקשר בצהריים. איזה מקסים, הוא אפילו התנצל שלקח לו כל כך הרבה זמן להתקשר, אמר שישן עד מאוחר. אני לא הצלחתי לישון מההתרגשות. התעוררתי בתשע, איזה בזבוז של שבת, במקום לישון הסתובבתי בבית עצבנית, ואמא שלי ריחרחה מסביבי מנסה להבין מה קורה איתי. אני לא יכולה לסבול את הפרצוף שלה שרוצה לדעת הכל. זה סיוט. אבל זה לא יהרוס לי את מצב הרוח כי אני מאושרת. איזה כיף, אני יוצאת היום עם עמרי. הוא שאל אם אני פנויה היום ואמרתי כן למרות שהייתה לי משמרת אבל החלפתי אותה עם גלי. אני ברקיע השמיני. פיצוץ.

לפעמים אני חושבת שהבת שלי סובלת מאיזו מחלת נפש קשה ולא מגיל ההתבגרות. היא התחילה את היום עצבנית ואז עברה לאושר מוגזם, שמעתי אותה מפטפטת בטלפון, מצחקקת כל הזמן. הילדה בת עשרים ושתיים ועדיין בגיל ההתבגרות. חושבת שהכל מגיע לה, שאני חייבת לתת לה הכל בזמן שהיא לא חייבת לתת כלום בתמורה. אולי זאת אשמתי, ילדים של הורים גרושים רגילים לקבל כל מה שהם רוצים.

עמרי מדהים, כל כך נהניתי איתו בלילה, ישבנו באוטו שלו עד שלוש לפנות בוקר, דיברנו, התנשקנו התלטפנו. הכל הרגיש לי כל כך נכון. אני מרגישה שנועדנו אחד לשני. מחר נצא שוב, הוא אמר שיאסוף אותי אחרי האימון שלו, הוא מתאמן באיזה אומנות לחימה שאני לא זוכרת את שמה. כנראה בזכות זה הוא כל כך שרירי וחטוב. אני סופרת את הדקות עד הפגישה שלנו. כבר ניתחתי עם גלי כל מילה שהוא אמר לי וכל מה שאני אמרתי ושתינו הגענו למסקנה שהוא מדהים בשבילי. אני לא נבהלת מהבדלי הגיל, כולה גדול ממני בשמונה שנים, זה לא נורא.

למאיה יש חבר חדש, היא לא סיפרה לי כלום אבל אתמול הוא בא לקחת אותה לפגישה. היא כמעט התפוצצה שהיא גילתה שהוא עלה למעלה במקום להתקשר שתרד. אני הייתי דווקא מרוצה, לא בכל פעם אני זוכה לראות את החברים שלה. הוא נראה בחור מקסים, הוא שרירי ושחום ויש לו גומות חן משגעות, אני מאד אוהבת גומות. האמת שהוא ניראה קצת מבוגר מידי בשבילה, ניסיתי לברר איתה בן כמה הוא אבל היא הגיבה כרגיל בנביחה עצבנית.

אתמול עמרי ואני יצאנו, לפני הפגישה במקום להתקשר אליי הוא עלה אליינו לדירה. חשבתי שאני מתה כשראיתי את אמא שלי מדברת איתו ומצחקקת כמו איזו ילדה. עמרי אמר לי שהוא עלה כי חשוב לו שההורים שלי ידעו באני בידיים טובות. אני מקווה שבפגישה הבאה שלנו הוא לא יעלה. אין לי כוח לראות את אמא שלי מתלהבת מזה שהיא יודעת מה קורה בחיים שלי. דוחה.

אתמול קרה דבר מוזר. הייתי בבית לבדי בערב ופתאום צלצול בדלת, זה היה עמרי החבר של מאיה שלי. אמרתי לו שהיא לא בבית, הוא הסביר שהם קבעו להיפגש עוד שעה ושהוא הקדים כי האימון שלו בוטל. הצעתי לו להתקשר אליה אבל הוא סירב, הוא אמר שאם זה בסדר הוא ישמח לקפה ולשיחה. מאד התפלאתי אני לא רגילה לשמוע מהחברים של מאיה יותר מחצי מילה. עמרי סיפר לי שהוא מתאמן בלחימה משולבת, מסתבר שזאת אומנות לחימה. סיפרתי לא על התאווה שלי להרביץ ולהפתעתי הוא לא צחק. להפיך הוא דווקא התפעל, הוא הציע לי להירשם לחוג שלו, מסתבר שהוא מדריך מבוגרים. הייתי נבוכה ואמרתי שאני בטח אעלה את הגיל הממוצע בחוג, הוא הבטיח לי שיש עוד חברה בני ארבעים. כמעט ותיקנתי אותו ואמרתי שאני בת ארבעים ושמונה אך ברגע האחרון עצרתי בעד עצמי. השעה בה הוא חיכה למאיה עברה במהירות מדהימה. כשמאיה חזרה הביתה עמרי ואני בדיוק צחקנו על איזו הברקה שלו. היא נכנסה הביתה, נתנה בי מבט מלא שנאה ועלתה לחדרה. עמרי עלה בעקבותיה.

חשבתי שהוא מדהים, חשבתי שהוא הגבר של חיי, דימייתי איך אנחנו חיים בעושר ובאושר, חשבתי שמצאתי את הנפש התאומה שלי, עד שראיתי אותו איתה. עמרי ואמא שלי צוחקים כמו חברים טובים. כמעט שהקאתי מזה. הוא לא מבין לא מבין מה השתנה, אבל פתאום הוא נראה לי זקן, פתאום שמונה שנים המפרידות בנינו נראות לי כנצח. אמרתי לו שזהו זה, הכל נגמר בנינו, אמרתי לו שאני לא רוצה לפגוש אותו שוב. עמרי אמר שאם אני מרגישה כך כנראה שזה מה שצריך להיות, זה כנראה הגורל שלנו, הוא אמר שהוא מאמין גדול בגורל. כעסתי על שיוויון הנפש בו הוא קיבל את הבשורה, ציפיתי שהוא יתחנן שאתן לו עוד הזדמנות או לפחות יראה עצוב. אחר כך נפרדנו והוא יצא מהחדר שלי וסגר את הדלת אחריו. שמעתי אותו מסתודד עם אמא שלי ואז הוא הלך. הזוי.

עמרי ומאיה נפרדו, יותר נכון להגיד שמאיה זרקה אותו כי הוא דיבר איתי. הבת שלי נפרדה מהחבר שלה בגלל שהוא דיבר עם אמא שלה. הזוי. בדרך החוצה מהחדר של מאיה עמרי נתן לי את כרטיס הביקור שלו, ביקש שאני אתקשר כדי לברר על החוג. רעדתי כשהתקשרתי אליו למחרת, חשבתי לוותר אבל הרצון להרביץ וגם הסקרנות גברו על הפחד. קצת פחדתי שהוא מנסה להתחיל איתי, אני יודעת שזה מוזר, הוא צעיר ממני בשמונה עשרה שנים (ביררתי איתו את הגיל שלו) אבל הכימיה בנינו מדהימה.

הגעתי לחוג לבושה בבגדי ספורט ונבוכה. פעמיים באמצע הדרך מהחניה למקום חזרתי על עקבותיי, אך התעשתתי וחזרתי למסלולי. עמרי קיבל אותי עם החיוך והגומות, ראיתי שהוא צדק, הקבוצה באמת הייתה מגוונת והיו בה אנשים גם בגילי. בסוף האימון נטפתי זיעה, התנשמתי, כל הגוף כאב לי, הייתי מאושרת.

אמא שלי מאושרת בצורה חשודה, הולכת בבית עם חיוכים מאוזן לאוזן, ונותנת אגרופים לאויר. הכל התחיל מאז שהיא נרשמה לחוג של עמרי, נראה לי שהיא הולכת לחוג רק כדי להרשים אותו. היא לא נורמלית, מתחילה עם מישהו שצעיר ממנה בעשרים שנה. בחיים לא חשבתי שהיא תסגל לעצמה התנהגות דוחה כמו של אבא שלי. זוג מגעילים.

החוג הזה שינה את חיי, סופסוף יש לי איפה להוציא אגרסיות, אבל זה לא הכל. כי בנינו, מה חשוב הכי הרבה בחיים אם לא האהבה. קשה להאמין אבל הקשר הכושל של הבת שלי הביא לי אהבה. בסוף האימון הראשון, אחרי שהזעתי והתנשפתי זה התחיל, עמרי בא אליי ושאל איך היה האימון, הוא רצה לדעת אם קיבלתי את מה שהייתי צריכה. הייתי מותשת ובקושי יכולתי לדבר אבל הצלחתי להבהיר לו שזה זה, זה הדבר לו ציפיתי. בעזרת המכות מצאתי איך לבטא את האש שבערה בי.

הוא אמר שהוא רוצה שאני אכיר מישהו, ופנה אל אחד המתאמנים. זה היה רועי, אחיו הגדול. את הדמיון בין השמות שלהם הם הסבירו בחיבה של ההורים שלהם לרייש ועיין. רועי עובד בבורסה ומקפיד להתאמן עם עמרי פעמיים בשבוע. גיליתי שרועי הוא גירסה משופרת של עמרי, אותו העור השחום, אותן הגומות היפות, קצת פחות שרירים אבל הרבה יותר שכל. הוא צעיר ממני בחמש שנים אבל לעזעזל, אם גברים יוצאים עם נשים שצעירות מהן בעשרים שנה, אני יכולה להרשות להתעלם מהבדל זניח כזה.

אמא הפתיעה אותי השבוע, היא רצתה שאני אשאר בשישי לארוחת ערב משפחתית. היא אומרת שהיא רוצה להכיר את החבר החדש שלי וגם שרועי מתלונן שאנחנו לא עושים ארוחות משפחתיות. מאז שהיא עם רועי היא דביקה נורא, הכי דוחה זה לראות אותם מתמזמזים, כן הם מתמזמזים בלי בושה לידי. היא קוראת לו "קושקוש" והוא קורא לה "מושמוש" זוג זקנים דוחים. הסברתי לה שאין סיכוי שאני אכיר לה את החבר החדש שלי, כבר למדתי מנסיון העבר, לאופק אני לא נותנת להתקרב לבית שלנו. אופק הוא מדריך שחייה והמחשבה על אמא שלי עם בגד ים...