את כל כך צבועה, את יודעת?

כל כך מתעסקת בעצמך, ועדיין כל כך מתכחשת למשהו כל כך גדול בך.

דווקא את מכולם.

דווקא את, שכולם בטוחים שאת כל כך "גיי-פרינדלי"...

אני שונאת אותך, את מגעילה אותי.

מגיע לך לדעת את זה, מגיעה לך האמת בפנים.

רק חבל שאם אני הייתי אומרת לך את זה היית ממציאה תירוץ כמו "אבל את כבר בכלל לא מכירה אותי!".

אז שתדעי שאני כן.

כל דבר מלוכלך שאת עושה לה, אני יודעת עליו.

היא מספרת לי הכל, שתדעי, את כבר לא "החברה הכי טובה שלה".

את גורמת לה לבכות כל כך הרבה, חתיכת אגואיסטית טיפשה!

לא מגיע לה, את יודעת את זה?

ואני כל כך רוצה שתראי את זה, ואני כל כך רוצה שתשאלי אותי "זה עליי?"

ואני אגיד לך כן.

אני אגיד לך כמה את מטומטמת.

תצאי לבחורה המסכנה הזאת כבר מהחיים, חתיכת זנזונת אגואיסטית.

פחדנית.

לא מספיק לך כמה שקשה לה בלי מה שאת עושה לה?

לא מספיק כל הזוועות שהיא עברה?

דווקא שהיא הכי צריכה עזרה?

באמת שאני שונאת אותך. כל כך.